בשנים האחרונות התחזקו והתרחבו הקשרים בין האיחוד האירופי לבין ישראל באופן משמעותי, כך שהם מכסים קשת רחבה של תחומים ונושאים. החל מהתחום הפוליטי ועד לתחומי המחקר המדעי המסחר והטכנולוגיה. מאז הקמת המשלחת בשנת 1981 ידעו יחסי ישראל והאיחוד האירופי עליות ומורדות בשדה הפוליטי אך האיחוד האירופי התבסס כשוק היעד הגדול ביותר של הייצוא הישראלי.

ראש משלחת האיחוד האירופי בישראל, אנדרו סטנלי – צילום :ארנון מעוז

בשנים האחרונות התחזקו והתרחבו הקשרים בין האיחוד האירופי לבין ישראל באופן משמעותי, כך שהם מכסים קשת רחבה של תחומים ונושאים. החל מהתחום הפוליטי ועד לתחומי המחקר המדעי המסחר והטכנולוגיה. מאז הקמת המשלחת בשנת 1981 ידעו יחסי ישראל והאיחוד האירופי עליות ומורדות בשדה הפוליטי אך האיחוד האירופי התבסס כשוק היעד הגדול ביותר של הייצוא הישראלי. פגשנו את ראש משלחת האיחוד האירופי בישראל, אנדרו סטנלי, באירוע "עושים עסקים עם ספרד" שהתקיים השבוע בת"א כדי להבין את פוטנציאל הצמיחה של ייצוא טכנולוגיות ישראליות בתחום הקלינטק והאנרגיות המתחדשות לאירופה.

מה שיתוף הפעולה הצפוי בין האיחוד לישראל בתחום הקלינטק?

"מדובר בתחום שיצמח באופן נרחב בעתיד הקרוב, האיחוד האירופי קבע יעדים שאפתניים לתחומים הנוגעים לא רק להתחממות גלובלית ופליטות גזי חממה, הכלכלה האירופאית מאמצת סטנדרטים גבוהים יותר ויותר בתחומים רחבים לגבי ההגנה על הסביבה, תהליכי ייצור וכ"ו. קיים פוטנציאל רחב וחשוב לשיתוף פעולה בתחום הזה לא רק בהתייחס לגודלו של השוק האירופי אלא גם בהתייחסות לטכנולוגיות המפותחות בישראל".

ועידת קופנהגן הסתיימה ללא הסכם מחייב, איך זה משפיע על האיחוד האירופאי?

"אנחנו מנתחים בזהירות מה קרה בקופנהגן, הגענו לקופנהגן עם מטרות ויעדים ברורים שעוגנו בחוק האירופי, נמשיך במחויבות שלנו למה שידוע בשם 20/20/20 – הפחתת 20% מסך פליטות גזי החממה עד לשנת 2020. כעת אנו בוחנים את הדרך בה ניתן להתקדם, איך ניתן לבנות שיתוף פעולה בינלאומי היות ומדובר בנושא הכרחי למצב כדור הארץ. לחיים שלנו על פני כדור הארץ,

"אנו חייבים לבנות צעדים משמעותיים לבלימת ההתחממות הגלובלית ופליטת גזי החממה. כעת אנו צריכים לראות בהתבסס על הניסיון בקופנהגן איך ניתן בדרכים דיפלומטיות ופוליטיות להחזיר את התהליך לפסים כדי להשיג מטרות אלו".

מהם יעדי האיחוד האירופי לגבי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות?

"קיים פיתוח מואץ של מקורות אנרגיות מתחדשת באירופה, גם כאן קיים העיקרון של 20/20/20 – ייצור 20% מצריכת החשמל של אירופה מאנרגיות מתחדשות עד לשנת 2020. יש מחויבות חזקה גם בתחום הזה של האיחוד האירופי".

האם יש התקדמות משמעותית ביחסי ישראל-האיחוד האירופאי בשנים האחרונות?

"אני חושב שההתפתחויות ביחסים בין ישראל והאיחוד בתחומי הטכנולוגיה והמסחר היו חיוביות מאוד, תחום שבו אפשר להתגאות במיוחד הוא מחקר מדעי. ישראל היא שותפה מלאה בתכניות המחקר והפיתוח שלנו, לא רק שותפה מן המניין אלא אחת השותפות המוצלחות ביותר בתכניות אלו, מכוני המחקר הישראלים, אוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים נוטלים חלק בתכניות המחקר הממומנות ע"י האיחוד האירופי,

מדובר בסיפור הצלחה. מדענים ישראלים משתפים פעולה בצורה אינטנסיבית עם מדענים אירופאים וזה משהו שאנו מעוניינים להמשיך לקדם. בחודש מרץ הקרוב נחגוג 13 שנים של שיתוף פעולה בין האיחוד וישראל בתחום המדע ואני מקווה שנפתח את שיתוף הפעולה עוד יותר. זהו אפיק אחד שמבליט את האפשרויות לשיתוף פעולה בין ישראל והאיחוד".

מה אתה מצפה מהמפגשים בין נציגי האיחוד לחברות ישראליות?

"האיחוד האירופי הוא השותף המסחרי הגדול ביותר של ישראל, יש יותר ייבוא וייצוא מאשר ארה"ב, בתחום ההשקעות של האיחוד בישראל יש מקום לשיפור, צריך לבדוק למה יש פחות השקעות בישראל יחסית למדינות אחרות באיחוד בניגוד לפעילות הערה בתחומי הייבוא והייצוא".

אולי הסיבה להשקעות מועטות בישראל היא פוליטית?

"מדובר בהחלטות עסקיות, החלטות שמתקבלות ע"י משקיעים פרטיים שבוחנים את נתוני ההשקעה והמהלכים הנדרשים ע"מ לקדם את התהליך".

מה החזון שלך לשילוב ישראל באיחוד האירופאי בתחום הקלינטק ואנרגיות מתחדשות בפרט בעשור הקרוב?

"יש פוטנציאל אמיתי לשיתוף פעולה, לא רק כדרך ליציאה מהמיתון העולמי ע"י יצירת מקומות עבודה "ירוקים" בתחומי הקלינטק והאנרגיות המתחדשות. מדובר בשילוב של ישראל כמובילה בפיתוח טכנולוגי בתחומים אלו, כאשר באיחוד האירופי יש מחויבות פוליטית חזקה וביקוש גבוה מצד הצרכנים למוצרים בעלי טביעת פחמן נמוכה, ידידותיים לסביבה, המיוצרים מחומרים מתכלים או מחומרים עמידים לאורך שנים. שם קיים פוטנציאל גדול להעמקת שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי וישראל".