כבר יותר מחודש שהחברות הסולאריות מגששות באפילה ומאות פרויקטים תקועים בין שולחן חברת החשמל לגג הסולארי, חלק מהיזמים עדיין רצים לחפש גגות גדולים ולסגור אופציות עם מושבים וקיבוצים לקראת הבשורה על הגדלת המכסה. אחרים יושבים וממתינים בקוצר רוח להחלטת משרד התשתיות על פרסום תוכנית עבודה ל-10 השנים הבאות, כאשר השמועות מספרות על הכוונה לייעד 50 מגה בלבד למערכות עסקיות. לפחות התחום הביתי החל להתקדם מעט בעקבות עידוד התעריפים של רשות החשמל שהעלתה את התעריף ל-2.04 ש"ח לקילווואט.
ביקרתי אצל מוטי אבני מנכ"ל גרינטופס שאמר לי "אני לא יכול לפטר את העובדים שלי, אני אמתין למכסה, אבל זה לא נראה אופטימי, אני מאוד חושש מהבאות". במשרד יושבות המזכירות ומנהלת המשרד והטלפונים לא מצלצלים. השקט המוזר באוויר הבהיר לי את חומרת המצב כעת בתחום הסולארי הפוטו וולטאי. ערימת הבקשות הממתינות לאישור חברת החשמל יגרמו למכסה החדשה שתתפרסם למערכות עסקיות להסתיים במהירות.
לאן נעלמו המכסות ב 14 לדצמבר? האם היה ריכוז גבוה של בקשות שמישהו דאג לאשר במהירות? שאלות רבות מעיקות על היזמים והמשקיעים. העובדה שהבסיס של השוק הזה תלוי בסובסידייה ממשלתית שבאה והולכת היא נקודת התורפה של הענף היום. נעשים מאמצים גדולים ברחבי העולם לפיתוח טכנולוגיות זולות לייצור אנרגיה סולארית במחיר תחרותי לפחם כדי להשתחרר מהתלות במכסות ובתעריפים. אך כרגע נראה שהוואקום שנוצר בענף ישאיר את השחקנים הוותיקים במשחק ויסגור את הדלת בפני יזמים מתחילים בתחום.
התייעלות אנרגטית לא תגשר על הפער בייצור אנרגיה מתחדשת
משרד התשתיות דוגל בהקמת הפחמית ולא מנסה למצוא אלטרנטיבה ירוקה באמצעות הקמת תחנות תרמו-סולאריות או פוטו וולטאיות משיקולי הביטחון האנרגטי של ישראל. המגמה הברוכה של הקצאת משאבים להתייעלות אנרגטית זוכה להתייחסות רחבה של גופי הממשלה ופרוייקטים ארוכי טווח כבר יצאו לאור במשרד הביטחון ומשרד הבריאות על ידי קבלנים חיצוניים המממנים את תכנית ההתייעלות כאשר הרווחים מתחלקים בין משרדי הממשלה ליזמים הפרטיים.
עם זאת ההתייעלות האנרגטית לבדה אינה מספיקה כדי להגיע למחוייבות של ישראל בקופנהגן להפחתת גזי החממה ולהשגת יעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. חשוב גם לזכור שישראל היא בעלת שיעור הילודה הגבוה ביותר במערב, ויש גידול משמעותי ברמת החיים וצריכת החשמל לאורך השנים. התייעלות אנרגטית מוצלחת ככל שתהיה לא תדביק את העלייה בצריכת החשמל ולא תפחית משמעותית את הזיהום הכבד הפוגע בתושבים המתגוררים בקרבת תחנות הכוח.
בזמן שהאירופאים בונים רשת חשמל חדשה המיועדת להולכת החשמל מחוות ענק לייצור אנרגיה מתחדשת לאזורי הצריכה ובמקביל מקדמים את פרויקט דזרטק בסהרה שאמור לספק בעתיד עד רבע מצריכת החשמל ביבשת אירופה, אצלנו מדברים על קילוואטים ומגה-וואטים הניתנים בקמצנות ונבלעים במהירות. ישראל נשרכת הרחק מאחורי מדינות העולם בייצור חשמל מאנרגיה סולארית כאשר מדובר במדינה ברוכת שמש עם נתוני קרינה מהטובים בעולם.
חוסר הראייה האסטרטגית של הרשויות לגבי התועלת הרחבה שניתן להפיק מהשינוי הירוק במדינה בולט במיוחד לאור העובדה כי ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בפיתוח טכנולוגיות לאנרגיות מתחדשות ובמקום האחרון ביישום הטכנולוגיות לפי נתוני האו"ם. השקעה מסיבית במחקר פיתוח ויישום הטכנולוגיות תגרום למינוף הייצוא הישראלי בתחום כקטר המוביל את המשק לצמיחה משמעותית.
הדעה כי התייעלות אנרגטית לבדה לא תספיק לכך וכך היא בסה"כ דעה, שמוצגת כאן ללא כל ביסוס.
ניתוחים שנעשו בראיית השלם הצביעו על עלות-תועלת מיטבית בפרוייקטי התייעלות, ולא בסבסוד של המערכות הסולאריות על חשבון הצרכן ולטובתם של החברות הסולאריות ובעלי גגות מתאימים.
כוונת המשורר היא שיורידו מכתרם שרי הפחם את האמירות על התייעלות ויחבלו בשוק הפוטו וולטאי בזמן שחברת חשמל מועלת במיליארדים…
אמירה בעייתית. אין ספק שהתייעלות אנרגתית היא הפתרון לבעיית האנרגיה שלנו.
הכותב לא מציין עובדות, אלא פשוט פועל "מטעם" החברות הסולאריות. מה שהוא לא מציין, שחשמל פוטו-וולטאי הוא האנרגיה המתחדשת היקרה ביותר להפקה! ואם זה המצב, אז אולי שבאמת האירופאים יממנו זאת. אין שום סיבה שדווקא אנחנו, בזמן שאפשר לקחת את הסבסוד לכיוון התייעלות אנרגטית, וכשנסיים עם זה – או אז נעבור לחפש אנרגיות מתחדשות.