המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תדון היום בגיבוש המדיניות למתן היתרים למתקנים לייצור חשמל סולארי ובקביעת התקנות למתן ההיתרים.

במוקד הכרעת המועצה תעמוד ההחלטה על אישור תוכנית מתאר ארצית חדשה אשר תקיף את הרגולציה החדשה להתקנת מערכות סולאריות בהיקפים שונים על גגות ועל שטחים פתוחים. ותדון בתיקון חוק התכנון הבנייה (סעיף 62). וזאת, כאשר בקרב המגזר הפרטי עדיין קיימת תמיכה בעיגון הרגולציה החדשה בחקיקה ובמסגרת הרפורמה המתכוננת בחוק התכנון והבנייה.

גוף התכנון המרכזי הוא מינהל התכנון במשרד הפנים. המינהל נשען על דוח שלאין הקורא לנקוט מדיניות מרסנת בהתרת המתקנים הקרקעיים, ולהעדיף למצות קודם את פוטנציאל הגגות, מה שנתון בספק לאור כוונת רשות החשמל להפחתת תעריפי המערכות העסקיות ( בהספק 15-50 קילווואט ) ולהיענות הדלה להקמת מערכות ביתיות ( עד 15 קילווואט ) בשל כדאיות כלכלית נמוכה.

בירוקרטייה ישראלית אין סופית

הדיון יתקיים בצל חששות חברות האנרגיה הסולארית מאישור מגבלות קרקע וסטאטוטוריקה, הגבלות אלו יעכבו את פיתוח השוק הסולארי ויפגעו בסיכויי המשק לעמוד ביעדי הממשלה לייצור 10% חשמל מאנרגיות מתחדשות עד לשנת 2020.

הקמת מתקנים סולאריים על שטחים גדולים ובשטחים המיועדים לחקלאות מחייבת הליכים ביורוקרטים ממושכים של שינוי ייעוד וקבלת אישורים ממספר ועדות תכנון, בהן הוועדה המחוזית והוועדה לקרקע חקלאית ושטחים פתוחים. ומשך התהליך מוערך בשלוש עד חמש שנים. המבוך הביורוקרטי האינסופי של הגבלות, תקנות, השקפות עולם מנוגדות ואינטרסים סותרים של משרדי הממשלה השונים עלולים לעכב את התוכניות של החברות הסולאריות במספר שנים.

חברות האנרגיה הסולאריות בישראל אשר חתמו על חוזי אופציה לחכירת אלפי דונמים ביישובים חקלאיים, בכפוף לקבלת האישורים המתאימים. קראו אתמול למועצה לאפשר לוועדות מקומיות לאשר פרויקטים בשטח של עד 250 דונם, להסיר את המגבלה על הקמת מתקנים על שטח מקסימלי של 500 דונם, לאפשר הקמת מתקנים שאינם צמודים ליישובים, ולקבוע הוראות מעבר שלפיהן יפעלו ועדות התכנון עד לסיום החקיקה.

כל משרד והעמדה שלו

משרדי הממשלה עדיין חלוקים באשר לשימוש שיותר בקרקע חקלאית ותעשייתית, ובאשר להוראות מעבר שיאפשרו ליזמים את הקמת תחנות הכוח הסולאריות עד השלמת החקיקה הנדרשת.

משרד הפנים באמצעות מינהל התכנון מוכן לבניית מתקנים על קרקע חקלאית, בתנאי שהשטח לא יעלה על 100 דונם לקרקע ללא ייעוד או 150 לקרקע המיועדת לתעשייה. בנוסף, דורש משרד הפנים לבנות את המתקנים הסולאריים בצמוד לשטחים בנויים קיימים. מה שעלולה לעורר התנגדות מצד תושבי היישובים בעקבות הפגיעה בנוף.

משרד החקלאות העלה בדיונים מקדימים שורת הסתייגויות ודרישות לגבי סוגי הקרקעות המתאימות למתקנים הסולאריים, גודל השטח ואופי היישובים. ומתנגד עקרונית להקמת מתקנים ביישובים המוגדרים במעמד של תת-אכלוס. בנוסף, משרד החקלאות מציע להגביל את שטח המתקנים ל-10% ממשבצת הקרקע ובגודל מקסימלי של 250 דונם, ודורש שיישובים המחזיקים בקרקע חקלאית עודפת יחזירו למדינה שטח הכפול בגודלו מהשטח שישמש להקמת המערכת הסולארית.

משרד התשתיות הלאומיות טוען שיש להגמיש את הדרישה לצמידות קרקע, ושאפשר להתיר בניית מתקנים סולאריים על קרקעות חקלאיות עד 100 דונם ללא צורך באישור הוועדה לקרקע חקלאית ושטחים פתוחים.