מאת:ארנון מעוז

פרופסור אבישי ברוורמן הוא יותר פרופסור מפוליטיקאי. חדור רצון עז להרים את המנוף הכלכלי אשר תעשיית הקלינטק תביא עמה. מאחוריו עשייה חסרת פשרות במישור האקדמאי כנשיא אוניברסיטת בן גוריון. בתוך הנוף הפוליטי הסבוך בולט ברוורמן בלשונו החדה ותפיסות השייכות לעידן בן גוריון אשר נשכחו ביום בו אמרו לא לזקן.

זהו ראיון שהותיר בי את התקווה שישנם עדיין פרלמנטרים אשר מבינים את החזון של מייסד המדינה אשר ראה בפיתוח הנגב והגליל פיתרון לבעייה הישראלית החסרה ראייה ארוכת טווח. היום כשגידולי השמש פורחים ותעשיית הקלינטק מוכיחה מעל לכל ספק את חזונו הטכנולוגי והאקולוגי של בן גוריון אפשר לראות את השינוי בקצה המנהרה. ראיון אישי על הקשר בין כלכלה ירוקה לחזון מייסד המדינה.

מה עמדתך לגבי אנרגיה ירוקה בישראל?

"במהלך 16 שנה, כשהייתי נשיא אוניברסיטת בן גוריון, השקעתי והובלתי יחד עם עמיתי במרכז מחקר ופיתוח בשדה בוקר בנושא אנרגיה סולארית ומים. בעבר היה לישראל יתרון יחסי בתחום. כשהייתי בבנק העולמי ישראל היתה מובילה בעולם בנושאים הללו. אלו נושאים שהם קריטיים לעולם מלבד מהעובדה שזו גם תעשייה של מיליארדי דולרים ברמה הבינלאומית".

"יש הזדמנות היסטורית בישראל. יש בארץ רעיונות, כוח אדם, סטרטאפים, אבל החולשה שלנו זה הפלונטר הבירוקרטי הפוליטי התחוקתי שנובע מהמשטר. זה גורם לכך שבשדה בוקר, בטכניון ובשאר המוסדות המצויינים שיש לנו בארץ נוצר ידע שמשפיע על השווקים בסין ובהודו, אבל הידע הזה לא מיושם בצורה טובה בישראל ואנחנו לא מקימים חברות גדולות. ישראל הפכה להיות מקום של פיתוח וסטארטאפ, אבל כל הערך המוסף בתעסוקה עובר למקומות אחרים".

איך אפשר לשנות את המצב?

"אני מתכוון לשנות את שיטת המשטר כאן למשטר קרוב לנשיאותי עם חיתוך בבירוקרטייה ביד ברזל כדי שנוכל לבנות חברות של מים ואנרגיה בנגב ובגליל עם מנכל"ים שלוקחים שכר נורמאלי.יש לנו אתגר אדיר בעשור הקרוב. כשהקמתי את מכון המחקר בשדה בוקר יחד עם חבריי  וחיזקתי אותם הבאנו את טובי האנשים מהאוניברסיטאות הטובות בעולם, היום כ-300 מדענים בתחומים החזקים ביותר, חלקם מתחום האנרגיות המתחדשות מהרווארד, סטאנפורד ואחרים רוצים לחזור ולא נותנים להם תקנים. בשביל 250-300 מיליון דולר אפשר להחזיר אותם, וההשקעה הזו תחזיר את עצמה במהירות בגלל הידע והפיתוחים שיווצרו כאן בעקבות חזרתם. במים, אנרגיה חלופית והמצאות שיחזירו את ההשקעה.

האם השקעה באנרגיות מתחדשות תמנף את ישראל מבחינה כלכלית?

"בן גוריון אמר שישראל צריכה להוביל על ידי מצויינות ולשאוף לצדק, זה היה הרעיון שליווה את חזון הקמת מדינת ישראל. ישראל יכולה לייצר תמ"ג בסכום של 40.000 דולר לנפש ולא 27.000 כמו עכשיו. מבנה ההשקעות חייב ללכת לנגב ולגליל ולכלול באופן ברור את האוכלוסיות החלשות וצריך לחתוך בבירוקרטיה לכיוון משטר נשיאותי. לגבי ההשקעות, השקעות במחקר ופיתוח הן קריטיות. בגלל ההשקעות שנעשו בעבר יש לנו עכשיו היי-טק. הכל בגלל השקעות העבר. זה לא ההשקעות הנוכחיות".

"אני אופטימי כי אנו מעצמת ידע וחדשנות, אבל אנו חייבים לבנות את הכלכלה בצורה נכונה, מים ואנרגיה חלופית צריכים התייחסות כלכלית. זה לא הצהרות בקופנהגן, זה משאבים ועשייה. אנו יכולים להיות מרכז אנרגיה עולמי באנרגיה חלופית".

"בתחילת שנות ה-90 הבאתי את הרמטכ"ל של סינגפור, אמרתי לו שאני רוצה לעשות פארק טכנולוגיה. הוא אמר, מה הבעיה, אני הולך לראש הממשל וזה קורה. אצלנו זה כמעט בלתי אפשרי – הולך המחליט ומעביר את זה מפקיד א' לפקיד ב' ומשם ליועץ משפטי ג' וכך זה לא נגמר. זו הסיבה שעושים סטארטאפים ואקזיטים. תראה מה סינגפור בנתה בשנים האחרונות בתחום הביוטכנולוגיה ובתחומים אחרים. אצלנו יש את הראשים הטובים ביותר בעולם, יש לנו הכל. פרופסור אורנה קדם למשל, אחת הפרופסוריות הכי מוכשרות בעולם בתחום התפלה. הכל קיים כאן אבל השיטה לא מאפשרת לעבור לצמיחה בת קיימא".

אתה אומר שללא שינוי שיטת הממשל אי אפשר לעשות שינוי?

"וחיתוך בבירוקרטיה. הצהרות לא עושות שום דבר. אני מציע לקחת את הנושא של אנרגיה חלופית בתור פרויקט לאומי שהוא גם כלכלי וגם יוצר שינוי. אני בעד להקצות חלק משטחי הנגב לטובת בניית תחנות כוח לאנרגיה ירוקה. צריך לקחת חלק מהשטחים שניתנו לצבא ולתת אותם לטובת אנרגיה ירוקה. בנגב יש לנו את המעבדה הסולארית הטובה ביותר בעולם. המצאות ישנן, צריך להקצות את הקרקעות".

"כמו שאמרתי, צריך לקחת את הנושא של אנרגיה ירוקה כפרויקט לאומי. צריך לקבל החלטה על כמה פרויקטים לאומיים ולהקצות להם את המשאבים הדרושים. קח את הנשיא קנדי לדוגמה – ב-57 הספוטניק, ב-61 הכלבה לייקה מסתובבת סביב כדור הארץ והאמריקאים בפניקה. ג'ון קנדי מכריז שתוך 10 שנים שמים אדם על הירח… וזה קרה בתוך 7 שנים בלבד".

עד כמה ישראל יכולה להתפתח בתחומים אלו?

"בישראל ניתן לעשות מהפכה ולהיות המעצמה העולמית בכל הנוגע למים ולאנרגיות חלופיות, יש לנו את הניסיון, המשאבים, ההמצאות, ואת כל הדרוש, צריך רק להשקיע את המשאבים הנכונים. קצת יותר תקציבים למחקר ופיתוח ומצד שני הקמת חברות על ידי חיתוך בבירוקרטיה ומתן הטבות כדי שחברות יקומו בנגב ובגליל ולא רק בהודו ובסין, תוך שיתוף פעולה עם חברות בינלאומיות בפרוייקטים עולמיים שבהם ישראל לא רק בונה את מדינת ישראל אלא מהווה אור לגויים"".

"אני אומר בצורה חד משמעית – בלי מערכת אכיפה ותמריצים, אנחנו עלולים להיות מדינה שיש לה את ההמצאות הכי גדולות בתחום אנרגיות מתחדשות ובתחום המים ובכל זאת המדינה הכי מזוהמת, מדינה שלא עובדת נכון ומדינה שלא בונה מפעלים. הבחירה היא בידינו, המוחות כאן, ההמצאות פה. המבחן בשנים האלה הוא לעשות את הפעולות הנכונות בטווח הארוך".

לגבי חזון בן גוריון, הוא ייסד את המעבדה הפוטוולטאית הראשונה בשנת 1956 , מה אתה זוכר מאז?

"בנושא המים. בשנות ה-50 בן גוריון כינס את טובי המדענים בארץ כדי להבין איך לפתור את בעיית המים. הוא הציע להתפיל את מי הים ולפתור את בעיית המים בכל העולם. אמרו לו שהמים בים יותר מדי מלוחים. אמר להם הזקן – אבל יש הרבה מאד מים בים".

"סיפור נוסף – זכיתי להביא את גורבצ'וב אחרי שסיים את כהונתו לשדה בוקר לקבל את אות השלום מאוניברסיטת בן גוריון. הראתי לו ראיון בעיתון משנת 1961 בלייף מגזין שבן גוריון אמר שברית המועצות תתפרק מבפנים בגלל שהממשל לא יצליח להביא לחם לאוכלוסיה ולהמונים, ואף נתן תאריך ופיספס בשנתיים".

"בן גוריון היה עושה מדיטציה, אז באו לו הרעיונות. המנהיגים היום מתרוצצים סביב התקשורת במקום להסתכל פנימה. מנהיגות אינה לעשות מה שהעם רוצה. בן גוריון היה אומר שמנהיגות הינה להחליט מה טוב לעם ואת זה לבצע. לקבל החלטות היסטוריות בשביל הדורות הבאים ושההסטוריה תשפוט אותי".

מה ההבדל בין המנהיגות בזמן בן גוריון למנהיגות של ימינו?

"כשיש מנהיגות נאורה, נחושה המוכנה לשלם את המחיר האישי ולפעמים אפילו יותר מזה, כמו במקרה של רבין, מנהיגות כזו הולכת למען העתיד. זו היתה התפיסה הבן-גוריונית שהבינה את המשמעות האמיתית את מדינת ישראל. בן גוריון דיבר הרבה על הנגב, אבל כשנשאל למה לא הגליל, אמר שהוא התכוון לנגב ולגליל גם יחד. הוא גם התבדח ואמר שהנגב הוא ראשי התיבות של נגב וגליל ביחד"".

"המטרה שלנו היום, החזון הציוני הוא להשקיע באמצעות מדע ותעשיות בנגב ובגליל ובמקביל לבנות חברה שהמאבק על צדק ושויון בראש מעייניה. המנהיגות הבן גוריונית בנויה על מצוינות בהובלה, על מחקר ופיתוח, על פיתוח הנגב והגליל ופיתוח מקורות מים ואנרגיה, דברים עתידיים שבהם ישראל תפתח אותם בתור בסיס שהיא לא רק מפתחת את הארץ עצמה אלא גם את העולם סביבינו. נזכור שהמטרה של הציונות היתה להוציא את הגלות מהיהודים, לא את היהדות מהיהודים".

לגבי הביטחון האנרגטי של ישראל, רזרבות החשמל נמוכות מאוד, האם הבטחון יושג על ידי תחנה פחמית או תחנה ירוקה?

"הכנסנו את עצמנו לסוג של כבלים. לדעתי, יש עכשיו המצאות לגבי כל מני פיתרונות. הבעיה היא שצריך להקצות שטחים, צריך להשקיע משאבים ובשורה התחתונה – צריך לבצע שינויים לא פשוטים למדינה, ללכת קדימה ואני לא רואה שום מהלכים בכיוון הזה. לכן ברגע שאתה כובל את עצמך בכל הכבלים הללו, הכי קל זה להגיד שאין ברירה וחייבים לבנות תחנה פחמית".

"אני רוצה להתייחס לנושא בהסתכלות אחרת, אני רוצה למצוא את כל האילוצים שיוצרים את הפלונטר. לאור העובדה שאני רואה פרויקטים עכשיו, של דוב רביב למשל, בעבור הקצאת שטחים ניתן להגיע בעזרת אנרגיה סולארית לספק חלק מאד מרכזית של מדינת ישראל. אני רואה שהמדינה מציגה בכנסים בינלאומיים, אבל לא מיישמת הלכה למעשה את מה שהיא ממציאה, ואת זה צריך לשנות"

אם בן גוריון היה ב-2009, מה הוא היה אומר לנו?

פשוט מאד, הוא היה אומר שצריך להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות.