כל שעה, אנרגיית השמש המגיעה לכדור הארץ יכולה לספק את הביקוש השנתי בעולם לאנרגיה. נכון להיום, טכנולוגיות סולאריות נקיות יכולות לספק פי ארבע מהביקוש העולמי לחשמל. ועדיין, אנרגיה סולארית מספקת פחות מאחוז מצריכת החשמל העולמית.

הזמן קצר, משבר האקלים אמיתי, הביקוש לחשמל עולה ונדרשת השקעה של 50 מיליארד דולר ויותר בשנים הקרובות להתמודדות אפקטיבית עם המשבר הכלכלי ומשבר האקלים.

השקעה אסטרטגית באנרגיית השמש היא גם המפתח לסיוע במלחמה בעוני, שני מיליארד בני אדם חיים ללא חיבור לרשת החשמל, ואנרגיה סולארית יכולה לספק להם את המענה הדרוש. ממשלות צריכות להגדיל בדחיפות את הסובסידיות וההשקעות בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת כדי ליצור מקומות עבודה, לשפר את איכות החיים על ידי מניעת זיהום אויר, ולהפחית את פליטות גזי החממה.

בשנת 2008, Global Green USA וארגון  Green Cross International פרסמו את הדו"ח הראשון מסוגו בעולם על ידי הערכה של מדיניות אנרגיה סולארית במדינות ברחבי העולם. המחקר מתבסס על מנגנוני הערכה כגון תמריצים כספיים ותשתית רגולטורית שמעודדת או מעכבת את התפתחות השווקים הסולאריים בעולם.

מטרתה של עבודת המחקר היא להעלות את המודעות בקרב קובעי המדיניות, התקשורת והציבור הרחב, על ידי דירוג האפקטיביות של המדיניות הסולארית בכל מדינה מדי שנה. אנרגיה היא הכוח המניע של הכלכלה המודרנית. עם זאת, הפיתוח הכלכלי הנוכחי כרוך בהרס סביבתי בלתי הפיך. המדינות מסביב לעולם חייבות לאמץ טכנולוגיות לייצור אנרגיה נקייה, כך שנוכל לצמוח בלי להרוס את הכדור עליו אנו חיים.

איך מודדים את ניצול אנרגיית השמש?

הד"ח מפלח את דרוג המדינות לפי פרמטרים רבים, כמו תמריצים, מענקים והנחות, תנאי מימון והלוואות, תמריצים עבור מס רכישה, הקלות במס הכנסה, חינוך ועידוד מודעות ציבורית. ותוך התחשבות בכמות האנרגיה אותה ניתן לנצל בכל מדינה.

גרמניה קיבלה את הציון הגבוה ביותר, וישראל מדשדשת הרחק מאחור למרות שפוטנציאל ניצול אנרגיית השמש גבוה בהרבה בישראל.

בגרמניה ניתן להפיק מכל מטר רבוע של פאנל סולארי 950 קילוואט שעה לקילוואט מותקן בממוצע כל שנה. לעומת ישראל בה ניתן להפיק מכל מטר רבוע של פאנל סולארי 1950 קילוואט שעה לקילוואט מותקן בממוצע כל שנה.

במילים פשוטות, ניתן להפיק בממוצע כמות כפולה של חשמל סולארי בישראל לעומת גרמניה כאשר משתמשים באותו פאנל על שטח זהה.

דירוג המדינות

את הדירוג הגבוה ביותר (-A) קיבלה שוב גרמניה.

זינקו קדימה – קליפורניה ואיטליה חוו כמעט 400% צמיחה שנתית בקיבולת מותקנת וקיבלו את הציון (B-).

קיבלו ציון נכשל – פולין ורוסיה, עם התמקדות שולית במקורות אנרגיה מתחדשים אחרים וללא תמריצים משמעותיים לאנרגיה סולארית שוב קיבלו ציון נכשל (F).

נשארו מאחור – אוסטרליה והודו נפלו מ C ל-C. תמריצים יש בשפע בשתי המדינות, אבל לעתים קרובות חסרה בהן מדיניות אחידה או חיזוי לטווח ארוך.

אין תמריצים – סין, בריטניה, וקנדה סובלות מחוסר תמריצים משמעותיים לעידוד התקנות מערכות סולאריות.

עלו כיתה – שש מדינות קיבלו ציונים גבוהים יחסית ל-2008: איטליה, יפן, יוון, סין, בריטניה ושוויץ,

עוד מאותו הדבר –  צרפת (C +) וספרד (C +) לא שינו את המדיניות השנה.

נתקעו בכביש –  יפן (C +) ויוון (C) בונות מחדש את התמריצים להתקנת מערכות קטנות וביתיות. ארצות הברית (C +) משפרת את הסובסידיות ושוקלת תמריצים נוספים.

מדינות קטנות, תוכניות קטנות – שוויץ וישראל, המדינות הקטנות ביותר שהשתתפו במחקר, קיבלו ציון (D -). בשווייץ תוכנית התמריצים סובלת מחוסר מימון, ובישראל מכסת ההתקנות מוגבלת מדי.

מאת: מערכת תשתיות