בסיור שקיים אתמול (ה') שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון,הציגו בכירי חברת החשמל את עמדתם שכותרתה היתה אחת: משק האנרגיה הישראלי אינו יכול להרשות לעצמו לוותר על התחנה הפחמית הנוספת. הדובר המרכזי היה ד"ר דוד אלמקיס, מנהל אגף תכנון, פיתוח וטכנולוגיה בחברת החשמל. הוא אמר כי אם לא תוקם התחנה המתוכננת, הרי שעד שנת 2020 יגיע משק החשמל למצב שבו כ-60 אחוז מהזמן נתונה ישראל בסכנת עלטה מוחלטת.
אלמקיס הסביר כי הסיבה לתרחיש הזה נעוצה בראש ובראשונה בהעובדה שבשנה זו מתכננת מדינת ישראל להסתמך על ייצור חשמל מגז טבעי בהיקף של 40 עד 50 אחוז מכושר הייצור – שיעור שנחשב גבוה מאוד ביחס למדינות אחרות בעולם. "ברוב המדינות בעולם נהוג להסתמך על הפקת חשמל מגז טבעי בשיעור של 20 עד 25 אחוז ממשק האנרגיה; אצלנו היעד הזה הושג כבר, ואנו מתכננים להסתמך על מקור זה באחוזים נרחבים", אמר.
על פי עמדת חברת החשמל, גם אם על גז טבעי יהיה מרכיב העיקרי במשק החשמל הישראלי, וגם אם תוכנית ההתייעלות האנרגטית של משרד התשתיות תיושם בהיקפים נרחבים, וגם אם המהפכה הסולארית תתגבר על כל החסמים הביוקרטים, עדיין לא יהיה מנוס מפני הקמת תחנת כוח פחמית נוספת בשנים הקרובות.
לדבריו, למרות היתרונות הסביבתיים שבייצור חשמל מגז טבעי, הרי שההסתכמות עליו במשק האנרגיה נחשבת לבעייתית מאוד. "כשיש תחנות כוח פחמיות, צריך לפחות שלוש תקלות כדי ליצור משבר. עם גז, מספיקה תקלה אחת כדי ליצור תגובת שרשרת במערכת – שתביא לשיתוקה הזמני", אמר אלמקיס.
אלמקיס אמר כי מסיבה זו, בין השאר, ממשיכות גם מדינות מערביות רבות להסתמך על תחנות כוח פחמיות, ואינן מוותרות עליהן בתוכניות משק האנרגיה הלאומיות שלהן. "בהולנד בונים עתה ארבע תחנות כוח פחמיות, ולא כולן יפעלו בשנים הקרובות. גם הם מבינים שלמען הדורות הבאים חייבים להקים תחנות שיכולות לספק יציבות למשק החשמל", אמר.
משרד התשתיות מול המשרד להגנת הסביבה
שר התשתיות לנדאו תומך בעמדת חברת החשמל, במהלך המפגש הוא שב ואמר כי לדעתו לא יהיה מנוס מפני הקמת תחנה פחמית נוספת באשקלון, וכי מדובר בפרויקט החשוב לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל.
ארגוני הסביבה הנאבקים בנחישות נגד הקמה של תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, טוענים כי הקמת תחנת פחמית נוספת תגרום לא רק לפליטות גזי חממה אלא גם לזיהום אוויר כבד באזור. בחברת החשמל חזרו בתגובה על הטענה כי בניגוד למקובל, הרי שהקמת תחנה פחמית נוספת עשויה דווקא לסייע מבחינה סביבתית. לדבריהם, היא תאפשר השבתת יחידות פחמיות אחרות והסבתן לטכנולוגיות ידידותיות לסביבה – מהלך שכיום אינו מתאפשר בשל חוסר היכולת לוותר על הפעלת יחידות במערך הייצור.
מנגד, ארגוני הסביבה וגם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, טוענים כי יש לבטל – או לפחות לדחות – את הקמת התחנה הפחמית. הם אומרים כי אין הצדקה להקמת תחנה שתחל לפעול רק ב-2015 אם כבר עכשיו מתקשה ישראל להאבק בזיהום האוויר ובפליטות גזי החממה. לדבריהם, יש להמתין כמה שנים כדי לבחון טכנולוגיות ידידותיות יותר לסביבה, או להגדיל את הישענות משק החשמל על גז טבעי ואנרגיות מתחדשות.