השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן: "אמליץ לממשלה להוביל למהפכה סביבתית של ממש בקביעת יעד הפחתה של 37% מסך הפליטות של גזי החממה ב-2030"

השר להגנת הסביבה אמר את הדברים במפגש של נציגי המשלחת של ישראל לועידת קופנהגן שארגן המשרד להגנת הסביבה. במפגש נכחו נציגי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברי כנסת, תעשיה וארגוני סביבה ובו הוצג המתווה של הועידה ועמדת המשרד להגנת הסביבה בנושא זה.

פרוטוקול קיוטו אומץ בשנת 1997 ונכנס לתוקף בשנת 2005, ותקופת המחויבות הראשונה של הפרוטוקול נקבעה לשנים 2008-2012. בפרוטוקול נקבעה חלוקה בין מדינות מפותחות ומדינות מתפתחות ונקבע יעד הפחתה עולמי למדינות מפותחות – 5.2% ממוצע.

ישראל אישררה את פרוטוקול קיוטו בשנת 2004, היות ואינה מוכרת כמדינה מפותחת לפי הסכם זה, לא חלים עליה יעדי הצמצום בהפחתת הפליטות. אך קיים מערך דיווח וולנטרי בשיתוף הלמ"ס.

מה צפוי בקופנהגן?

בועידת קופנהגן ישתתפו כל נציגי המדינות הכלכליות הגדוטלות בעולם ( ארה"ב, ברזיל, הודו וסין ). הציפיות הן להגיע להסכמה על נוסח גלובאלי חדש שייכנס לתוקף מייד עם סיום קיוטו, ולהסכמה על חזון משותף בהתמודדות עם בעיית ההתחממות הגלובאלית.

דיוני ועידת קופנהגן יתחלקו בין דיונים בנושא הפחתת הפליטות של המדינות המפותחות שחתמו על פרוטוקול קיוטו ( ללא השתתפות ארה"ב שלא חתמה על הפרוטוקול ). ובין אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי האקלים ( בהשתתפות ארה"ב ).

הצפי הוא כי בשל מחלוקות רבות בין המדינות המשתתפות קיים חשש כי ההסכם עליו יחתמו המדינות יהיה פוליטי ולא הסכם משפטי מחייב. היעדים להפחתת הפליטות למדינות המפותחות יהיו שאפתניים ( עמדת האיחוד האירופי היא קביעת יעד של 50% עד שנת 2050 ביחס ל-1990 ) ומקלים יותר למדינות המתפתחות. יעדים אלו יושגו בעזרת מימון של כ-3-15 מיליארד יורו לשנה למדינות המתפתחות, תוך יצירת מערך לחלוקה שיוויונית של הכספים.

במשלחת ישראל לועידת קופנהגן ישתתפו כ-40 נציגים ועוד 40 משתתפים אשר יתחלקו לקבוצות עבודה לפי נושאי הדיון השונים, ויפעילו ביתן ייצוגי של  משרד החוץ ומשרד התמ"ת להצגת פעילות ישראל בנושא האקלים.

לצפייה במצגת אודות ועידת קופנהגן

באדיבות המשרד להגנת הסביבה