איתי ז'טלני, שותף מנהל תחום הקלינטק ומנהל מחלקת תמריצים ממשלתיים בחברת ארנסט אנד יאנג, המלווה מאות חברות בתעשיית הקלינטק הישראלית בדרך להצלחה. מספר על המעורבות האינטנסיבית בתחום מבטיח ועל השילוב הייחודי בין יזמות עיסקית ואחריות סביבתית.
מאת: ארנון מעוז – מערכת תשתיות
צילום- יניב פילדסט
איתי ז'טלני, שותף מנהל תחום הקלינטק ומנהל מחלקת תמריצים ממשלתיים בחברת ארנסט אנד יאנג, המלווה מאות חברות בתעשיית הקלינטק הישראלית בדרך להצלחה. מספר על המעורבות האינטנסיבית בתחום מבטיח ועל השילוב הייחודי בין יזמות עיסקית ואחריות סביבתית.
מה יכולה חברה כמו שלך להגיד לציבור על השקעה בתחום הקלינטק?
"שאל אותי על טכנולוגיות, פחות על השקעות. בתחום ההשקעות נכון יותר לראיין אנשים כמו אלטשולר. בתחום ההשקעות, בטווח הארוך, מתפתחת כאן תעשייה גדולה מאוד, קלינטק היא כותרת הכוללת בתוכה הרבה מאד תעשיות. היום זה בתחילת הדרך, ולכן עדיין קוראים לזה קלינטק, אך תחת כותרת זו מסתתרת כבר היום תעשייה ענקית של מים, תעשייה ענקית של אנרגיה סולרית, רוח, Efficiancy, Smart Grid, כל אחד ממרכיבים הללו הם תעשייה מאד גדולה שכבר היום מגלגלת מיליארדים כל אחת מהן. זה לגבי השקעה בטכנולוגיה. לגבי השקעה בפרוייקטים, וכמובן כסף ממשלתי שהוא מאד משמעותי בשנה האחרונה מבחינת ההיקף שלו. בטווח הארוך יתפתחו כאן הרבה מאד תעשיות וכל אחת מהן תגלגל עשרות ומאות מיליראדים של דולרים".
"אתה שאלת לגבי התשואות בשוק ההון לפי מה שהבנתי, לגבי זה בישראל אין כמעט חברות ישראליות נסחרות ולכן אין הרבה מה להסתכל. המפולות שהיו בשווקים, גם הקלינטק היה בסיפור הזה, אז אם מסתכלים על ראייה ארוכת טווח, גם שם יהיו תשואות יפות מאד. צריך כמובן להסתכל על כל המרכיבים ולא על הקלינטק כגוף אחד. כל מרכיב צריך למדוד על פי מחזור החיים שלו, שרשרת המזון שלו".
באיזה אופן אתם פועלים בתחום כעת?
"ארנסט אנד יאנג היא פירמה של כ-140 אלף איש בעולם, בארץ ישנו משרד גדול של 1700 עובדים, המשרד הגדול בישראל בכל מה שקשור בייעוץ פיננסי. בתחום של הקלינטק אנו פועלים כבר כמעט חמש שנים. עובדים עם מרבית החברות בארץ. יש לנו רשת של מאות אנשים בעולם שמתעסקים בקלינטק, אנו עוזרים לחברות בפיתוח העסקי בשלבים של הביזנס פלאנינג שלהם, גיוסי כסף פרטיים, גיוסי כסף ממשלתיים, כל הנושא של ביקורת, ראיית חשבון, ייעוץ פיננסי במובן הרחב של המילה. משתדלים לעזור לחברות משלבים מוקדמים מאד בתחילת הדרך, להפגיש אותם עם משקיעים".
"אנו עושים כנסים ומעורבים בפעילויות רבות של התעשייה מתוך ראיית עולם שלתעשייה הזו יש פוטנציאל מאד מאד רציני ובטווח של כמה שנים תתפתח כאן תעשייה כמו שרואים כאן בWatech 2009, יש הרבה יותר חברות, יש יותר עניין, כסף וכו'. המגמה הזו תמשיך לצמוח וכתוצאה מכך כל מי שפועל בתחום, גם גופים כמוכם (פורטל תשתיות) יצמחו ביחד עם התחום".
מה יש לך להגיד למשקיע הפרטי. אדם שיש לו כסף והוא יכול או לקנות דירה בתל אביב או להשקיע במניה של קלינטק?
"קודם כל אני לא יועץ השקעות. יש תשואות שונות לכל מרכיב וכל אחד מהם נמצא בשלבים אחרים. למשל התחום הסולרי עכשיו, בישראל מתפתח שוק מאד חם בגלל התעריף שהמדינה הקציבה, עכשיו עוד אפשר להגיד שזה בתחילת הדרך, עם פרוייקטים קטנים, אבל יש כבר לא מעט פרוייקטים. כמו שאתה אומר, השקעה כזו דומה מאד להשקעה בנדל"ן מניב באופי העסקי שלהן כי אלו מערכות שפועלות 20 שנה ונותנות תפוקה מסויימת והתפוקה הזו מתקבלת כתוצאה ממדיניות שקובעת תעריף מוסכם מראש. כל גורם שנכנס לתחום צריך ללמוד אותו, להיפגש עם הגורמים הרלוונטים ולהחליט מה מעניין אותו. אין המלצה גורפת".
איך משנים את הרגולציה?
"אני חושב שמה שאתם עושים הוא דבר חשוב מאד וגם מה שאנחנו עושים. זה בעצם לפנות לקהל רחב ולהראות לו את הפוטנציאל. הקלינטק הוא סוג של שילוב, גם מי שיש לו מניעים כלכליים, בכל זאת יש לו ראייה ירוקה. אנחנו כמשרד מאוד מסתכלים על האפקט הסביבתי והדברים החיוביים שזה מביא איתו. כל מי שנכנס בעצם לתחום, בטח בהתחלה, יש לו איזו קירבה ריגשית לנושא, והוא גם רואה את הפוטנציאל הכלכלי שגם הוא מאד מאד חשוב. החיבור בין דעת הקהל, בין משקיעים שזה כספים, ומקבלי החלטות במדינה. צריכים ליצור דיאלוג שכבר החל לפני כמה שנים".
"למדינה יש תוכניות כמו Watech למשל, אבל צריך להעצים את התוכניות וליצור הרבה יותר שיתוף פעולה בין הגורמים. המשקיעים, הארגונים הירוקים ובין הגורמים הממשלתיים ולא להסתכל רק על התחום בצד הירוק שלו אלא גם בצד העיסקי. יש צד של תעסוקה שהולך להתפתח, כמדינה אנו יכולים לתרום לעולם בחדשנות, ניתן ליצור קשרים ולפתח חברות רב לאומיות, להביא אותם לארץ. העולם רץ מאד מהר. במים התחלנו קצת לפני העולם, אבל בסולרי העולם כבר רץ מאד מאד מהר ואם לא יהיו לנו תוכניות מספיק טובות ורציניות שיאפשרו לחברות הישראליות שיש בהן חדשנות מאד יפה לצמוח ולהתגבר על הבעיה של המחסור בכספים, יכול להיות שנפספס וזה יהיה חבל".
אופטימי?
"אני חושב שיש כאן פוטנציאל אדיר. אנשים לא מבינים שזו תעשייה חדשה. היא רק קמה. לפני שלוש שנים כשהייתי בכנס הראשון הייתי בכלל צריך להסביר לאנשים במה אני מתעסק, חשבו שאני מתעסק בתחומי הניקיון, לא הבינו מה זה קלינטק. היום כבר לא צריך להסביר. גם המשקיעים, גם האזרחים מבינים מה זה היום."
כמה חברות ישראליות אתם מחזיקים בתחום הזה?
"בסביבות 500 חברות, בערך 200 בתחומי האנרגיות המתחדשות, יש בתחומי הסביבה קצת פחות ממאה, בתחומי המים יש כמה מאות חברות. החברות הן בשלבי בשלות שונים, יש חברות בעיקר בתחום המים שמוכרות, בתחומי האנרגיה יש הרבה מאד חדשנות טכנולוגית בשלבים ראשוניים, ולכל סגמנט יש את הייחוד שלו. סה"כ זה תחום מאד מעניין. דבר אחד בטוח, צריך יותר כסף לפרויקטים, לפיילוטים, למעבר משלב הפיתוח של המוצר והוכחת ההיתכנות, מצב שבו לא רק כתוב מה יהיו יכולות המערכת אלא שיש מוצר פועל ורואים בשעון במציאות כמה זה נותן, וזה יציב ורץ שנה. הדברים האלו עולים כסף, הרבה כסף לברזלים, לחומרים. צריך לעשות רגולציה יותר מהירה לאישור כעת, לעזור בכסף ממשלתי לשלבים האלו, לחשוף יותר משקיעים זרים לדברים האלו".
"למדען הראשי יש תפקיד מאד חשוב, הוא צריך יותר תקציבים. הוא יכול לעזור בצורה מאד יפה גם לחברות מסורתיות וגם לחברות מים וגם וגם וגם. הכוונות טובות אבל אין מספיק תקציב לכל התוכניות הנחמדות האלו. צריך להביא יותר כסף לברזלים וזה דבר שקשה מאד למדען לממן כי הוא מסתכל יותר על טכנולוגיות ולא על בניית ברזלים או בטונים. אני חושב שזה מסתכם בעניין של תקציבים".
איפה ישראל תהיה עוד 10 שנים בתחום האנרגיה הירוקה?
"עוד 10 שנים יהיה קצת יותר שימוש באנרגיה ירוקה מ-0.0 ומשהו אחוז לקצת יותר שזה דבר חיובי. אני מאמין שיהיו כאן כמה חברות יותר גדולות. יש כאן כבר כמה חברות גדולות בתחום המים, בתחום האנרגיה מתפתחות כבר כמה חברות גדולות שהגיעו למכירות עולמיות ומוצרים. ברמה העולמית, מחירי אנרגיה מתחדשת ילכו וירדו ומחירי אנרגיה פוסילית יעלו, כתוצאה מכך הכדאיות הכלכלית תגבר וזה יפתח את כל המגמה. רואים את המספרים יורדים כבר עכשיו".