ניתן לקבוע כי בקרוב מאד יוכרע גורלו של השוק הסולארי בישראל, בין אם תאמץ הממשלה מדיניות אשר מקדמת את התחום ובין אם תחליט לעצרו.

שנת השמש העולה: הענף הסולארי בישראל בדרך למימוש הפוטנציאל

מאת: עו"ד איתן פרנס

הקיץ מציין הענף הסולארי הפוטו-וולטאי ארבע שנות פעילות, עם מעל 200 מגה-וואט של התקנות ופוטנציאל הקמה לשנים-עשר החודשים הקרובים של מעל 200 MW נוספים, בעיקר במתקנים בינוניים. גם אם ניקח בחשבון את הפוטנציאל הסולארי המלא בשוק, כולל המתקנים הגדולים, וסה"כ מעל 750 MW בהסדרות מאושרות שטרם מומשו, עדיין מדובר בשוק קטן יחסית לשווקים בגרמניה, איטליה ומדינות אחרות שמקדמות את התחום, אולם אין ספק שמדובר בהישג לרגולטורים, לפחות על הנייר.

מהו הפוטנציאל הזמין לענף הפוטו-וולטאי ומדוע שנת 2013 תהא שנת ההכרעה לתחום בישראל? כבר בפתח דברי ייאמר כי לאור מספר נתוני יסוד, כגון מחירי החשמל בישראל, מחירים צפויים למערכות סולאריות, הצורך להשיג את יעד הביניים של הממשלה והפרסום הצפוי של מסקנות ועדת קנדל, ניתן לקבוע כי בקרוב מאד יוכרע גורלו של השוק הסולארי בישראל, בין אם תאמץ הממשלה מדיניות אשר מקדמת את התחום ובין אם תחליט לעצרו.

מאמר זה יוצא מתוך נקודת הנחה כי ישראל לא תהיה המדינה הראשונה בעולם אשר תחליט על הפחתת היעד הלאומי לאנרגיה מתחדשת. להיפך, יתרון השמש הישראלית והעובדה כי כבר כעת מונחות בפני מנהל החשמל במשרד האנרגיה מספר בקשות של צרכנים אשר דורשים לייצר לעצמם חשמל סולארי, ללא תעריף הזנה, לצד היקף הבקשות לרשיונות ייצור פוטנציאלים שלא זכו למכסה, של מעל גיגה-וואט, מלמדת על המהפכה הסולארית שבפתח.

יעד הביניים לשנת 2014

בהחלטת הממשלה משנת 2009 נקבע יעד הביניים המנחה ל- 5% ייצור חשמל ממקורות מתחדשים בשנת 2014. יעד זה תורגם במסמך מדיניות משרד האנרגיה ליעד כמותי של 1,550 MW, בטכנולוגיות שונות, כולל רוח וביו-מסה.

מדיניות משרד האנרגיה מבוססת על תחזית צריכה שפיתח המשרד, לפיה בכדי לעמוד ביעד הביניים יש לייצר 3.19 TWH (מליארדי קווט"ש) באנרגיה מתחדשת בשנת 2014. משרד האנרגיה החליט לבסס את המדיניות לתחום על צריכה מופחתת מתסריט העסקים כרגיל, אשר חוזה הצלחה מלאה של התכנית הלאומית להתייעלות האנרגטית לשנת 2014, של 7% חיסכון בחשמל.

יש לציין כי המשרד בחר להתעלם מן האפשרות כי משק החשמל לא יגיע ליעד ההתייעלות השאפתני שהוצב. יתרה מכך, חישוב צרכי החשמל החזויים מתייחס לגידול צפוי שנתי בצריכה של 3.5%, בעוד שבשלוש השנים האחרונות הגידול השנתי בצריכה היה גדול מ-5%. לסטייה אפשרית מן הגידול האמיתי בצריכת החשמל בשנת 2014 השלכה ישירה על היקף השוק הסולארי בישראל ובמונחי הספק מותקן מדובר במאות רבות של מגה-וואט.

השגת יעד הביניים תלויה במשרד האנרגיה והמים

במסמך מדיניות משרד האנרגיה מחודש פברואר 2010, נקבע תמהיל טכנולוגיות למימוש יעד הביניים, אשר כלל חיבור חזוי לרשת בשנת 2014 של 700 MW במתקנים סולאירים גדולים (כולל מתקנים תרמו-סולאריים), 250 MW בחוות רוח ומתקני ביומסה בהספק מותקן של 50MW.

לעוסקים בתחום האנרגיה המתחדשת ברור כי בשנת 2014, בעוד שנתיים וחצי, יחוברו לרשת החשמל לכל היותר מתקני רוח בהספק מותקן של 50MW. עוד ברור כי המתקנים התרמו-סולאריים לא יוכלו להתחבר לרשת בשנת 2014, היינו הך גם לגבי חיבור מלא המכסה למתקני ביו-מסה שנקבעה במסמך המדיניות.

הפחתת מרבית מתקני הרוח, תחנות הכח התרמו-סולאריות ומתקני הביו-מסה מתחזית הייצור מובילה למסקנה כי בכדי לעמוד ביעדים, לפי תסריט ההתייעלות האנרגטית שקבעה המשרד, יש להוסיף כ-600 MW של מתקנים סולאריים פוטו-וולטאים. חישוב החוסר לפי תסריט עסקים כרגיל מלמד על חוסר של 900MW וחישוב המתייחס לגידול אפשרי בצריכה אשר דומה למגמת הגידול בצריכה בשלש השנים האחרונות מגלה חוסר אשר עולה אף על גיגה-וואט הספק מותקן.

על ממשלת ישראל ובעיקר על משרד האנרגיה להתמודד עם נתונים אלו ולתקן את המדיניות, את החלטות הממשלה הרלוונטיות, באם קיימת כוונה ממשית לעמידה ביעד הביניים.

שנת 2013 – שנת הפריצה של הענף הפוטו-וולטאי בישראל

בעת כתיבת מאמר זה שוקד הצוות הבינמשרדי תחת משרד ראש הממשלה, בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, על ניסוח מסקנות הועדה לבחינת התועלות הכלכליות בייצור חשמל ממקורות מתחדשים. הועדה עתידה לקבוע נוסחאות כלכליות אשר יאפשרו חישוב, בכל זמן נתון, של התועלת האמיתית בייצור חשמל בטכנולוגיות האנרגיה המתחדשת השונות.

התוצאה תספק כלי קבלת החלטות לרגולטורים הכלכליים, לחשב את העלות העודפת של הייצור הסולארי, ככל שיש כזו. עלות זו, אשר מושתת על כלל צרכני החשמל בישראל, חושבה עד כה באופן מלאכותי, אל מול ייצור החשמל הזול ביותר, בתחנות הכח היעילות ביותר בגז, לפי עלויות הקמה מלאה ביום התחשיב. כך הגיעו נציגי אגף תקציבים באוצר למסקנה ערב החלטת הממשלה בשנת 2011, כי תחום האנרגיה המתחדשת עתיד לייקר את החשמל בישראל ב- 15% (נתון שהיה נכון באם כל המתקנים להם נקבעו מכסות, בהיקף כולל של יותר מ- 2,300 MW, היו קמים בשנת 2010, לפי מחירי 2010).

צפוי על כן כי בראשית שנת 2013 יוכלו הרגולטורים הכלכליים לחשב את העלויות והתועלות האמתיות של התחום וכלי קבלת החלטות זה, לצד יתרון קרינת השמש בישראל והעלויות הפוחתות של המתקנים הסולאריים יאפשרו למקבלי ההחלטות לנצח את אתגר הסדרת התחום ולקבוע, לראשונה, מדיניות ארוכת טווח לתחום.

התעשייה הסולארית נמצאת במשבר מאז תחילת פעילותה. משבר זה נולד בעיקר נוכח חוסר הוודאות המתמשך באשר לעתיד השוק, שהתנהל במכסות קצובות שלא אפשרו פעילות רציפה או פיתוח עסקי. חוסר הרציפות בהסדרת התחום מצד הממשלה השפיע על המשרדים השונים אשר התעכבו בהסרת חסמים בירוקרטים שחסמו את התפתחות התחום.

מדיניות מוסדרת לתחום תאפשר לראשונה יצירת אופק לתחום ומדובר באינטרס משותף לתעשייה ולרגולטורים, שכן כולם מבינים שיצירת אופק תאפשר לתעשייה המקומית לתכנן ולהתייעל ולייצר בסופו של יום חשמל סולארי זול יותר.

אם ממשלת ישראל תמשיך בנחישותה להצליח במימוש התכנית הלאומית לייצור חשמל ממקורות מתחדשים, אזי שנת 2013 צפויה להפוך שנת הפריצה לתחום, השנה שהתעשייה המיואשת ממתינה לה מזה ארבע שנים ואשר עתידה להכריע את עתיד משק האנרגיה המודרני בישראל

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל

התפרסם לראשונה במגזין תשתיות סביבה ואנרגיה גיליון 13 יולי – אוגוסט 2012