מ–1961 קיבלו הצרכנים בערד ודימונה גז טבעי ממאגר זוהר באמצעות חברת גזטיב. כעת, לאחר שנגמר הגז במאגר, מסבה הממשלה את האספקה לצנרת הגז הטבעי מהמאגר הימי תמר. הממשלה הטילה את האחריות לאספקת תשתית ההולכה לבתים על חברת נגב גז, בעלת זיכיון החלוקה בדרום. עם זאת, זיכיונה מתייחס למפעלים בלבד, ולא לבתים. החברה סירבה לקחת אחריות על הצנרת לבתים בטענה כי זו מיושנת וזקוקה להשקעות גדולות בשיקום ותחזוקה.
בעקבות כך, הודיעה הממשלה לפני כחודשיים כי האחריות לאספקת הגז תהיה של החברה הממשלתית נתג"ז, העוסקת בהנחת תשתית ההולכה של הגז הטבעי , צנרת לגז בלחץ גבוה למפעלי ענק.
משרד האנרגיה ורשות הגז הטבעי פירסמו הוראת שעה המסדירה את אספקת הגז הטבעי לצרכנים ביתיים בערד ובדימונה. ההוראה נדרשה לאחר שאספקת הגז לצרכנים ממאגר זוהר, שנמשכה עשרות שנים, הופסקה באחרונה בעקבות הידלדלות המאגר, והצרכנים התחילו לקבל גז ממאגר תמר דרך צנרת ההולכה של נתג"ז וצנרת החלוקה של נגב גז.
השבוע פורסמה הוראת השעה החדשה, אך מבלי שחלקים מהותיים ממנה הוצעו לשימוע, בהם המחיר ומנגנון ההתקשרות של התושבים עם חברות החלוקה והשיווק.

מ–1961 קיבלו הצרכנים בערד ודימונה גז טבעי ממאגר זוהר באמצעות חברת גזטיב. כעת, לאחר שנגמר הגז במאגר, מסבה הממשלה את האספקה לצנרת הגז הטבעי מהמאגר הימי תמר. הממשלה הטילה את האחריות לאספקת תשתית ההולכה לבתים על חברת נגב גז, בעלת זיכיון החלוקה בדרום. עם זאת, זיכיונה מתייחס למפעלים בלבד, ולא לבתים. החברה סירבה לקחת אחריות על הצנרת לבתים בטענה כי זו מיושנת וזקוקה להשקעות גדולות בשיקום ותחזוקה.
בעקבות כך, הודיעה הממשלה לפני כחודשיים כי האחריות לאספקת הגז תהיה של החברה הממשלתית נתג"ז, העוסקת בהנחת תשתית ההולכה של הגז הטבעי , צנרת לגז בלחץ גבוה למפעלי ענק.
משרד האנרגיה ורשות הגז הטבעי פירסמו הוראת שעה המסדירה את אספקת הגז הטבעי לצרכנים ביתיים בערד ובדימונה. ההוראה נדרשה לאחר שאספקת הגז לצרכנים ממאגר זוהר, שנמשכה עשרות שנים, הופסקה באחרונה בעקבות הידלדלות המאגר, והצרכנים התחילו לקבל גז ממאגר תמר דרך צנרת ההולכה של נתג"ז וצנרת החלוקה של נגב גז.
השבוע פורסמה הוראת השעה החדשה, אך מבלי שחלקים מהותיים ממנה הוצעו לשימוע, בהם המחיר ומנגנון ההתקשרות של התושבים עם חברות החלוקה והשיווק.

השינויים החדשים עוררו מאבקים הדדיים. יש הסבורים כי המאבק היה על המחיר שתקבל נגב גז, וכי משרד האנרגיה מיצמץ ראשון. לאחר שהרוחות באגף הזה נרגעו, התחילה סערה בקרב שחקנים אחרים, שטוענים כי הוראת השעה מקפחת אותם ופוגעת בצרכנים. חלקם אף תהו אם רשות ההגבלים אישרה את הפתרון שגובש.
הוראת השעה קבעה תעריפים ונוסחת מחירים לצרכנים הביתיים ללא מכרז, ללא שימוע וללא הסבר לתעריפים החדשים. בנוסף קבעה ההוראה כי חברת נגב גז תהיה אחראית על צנרת האספקה ותציע לצרכנים להתקשר עם חברת גזטיב כספקית הגז. צרכנים שירצו לעבוד עם חברת שיווק אחרת יוכלו לעשות זאת. נגב גז תקבל את התשלום מהצרכנים עבורה ועבור המשווקת ותעביר למשווקת את חלקה.

המחירים שנקבעו כוללים תעריף חלוקה חודשי שאינו תלוי בצריכה (13.68 שקל), ומחיר לצרכן קטן ולצרכן גדול לכל מטר מעוקב שנצרך (4.32 שקלים ו–3.9 שקלים, בהתאמה). בנוסף, ישלם הצרכן תשלום חד־פעמי לחיבור לצנרת (400 שקל). התעריפים נקבעו, בין השאר, לפי עלויות השכר, התחזוקה, הגבייה, המיסוי וההשקעות שיידרשו ברשת.
הוראת השעה עוררה סערה בקרב משווקות גז שמעוניינות להשתלב בתחרות על אספקת גז לצרכנים ביתיים מתוך הנחה כי זה יהיה מנוע צמיחה עתידי, שיחליף את אספקת גז הבישול שנמצא כיום בשימוש בבתים. משווקות הגז שצפויות להתמודד על אספקת גז טבעי לצרכנים ביתיים כוללות את אמישראגז, דורגז, פזגז וסופרגז. למעשה, ככל שיפחת השימוש בגז הבישול, חברות שלא יוכלו לספק גז טבעי יתקשו לשרוד.