חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל, הגיע לכנס "סולארי נטו" של מגזין תשתיות והציב יעד אסטרונומי של שילוב אנרגיות מתחדשות לשלוש השנים הקרובות. קבלו על מונה נטו: "השיטה הזאת לא תביא אותנו ליעד"

קרוב ל-100 יזמים ונציגי חברות ממובילות השוק הסולארי הגיעו ביום חמישי (22.7) לכנס תשתיות התשיעי בנושא האנרגיה הסולארית- "סולארי נטו", שנערך בבית העיתונאים בתל אביב. הכנס נערך בצל הסטגנציה המתמשכת בענף הסולארית שהחלישה מאוד את כוחו של הענף, ומנגד ציינה את הקרבה ל-2020, השנה שבה ישראל הכריזה כי היא תגיע ל-10% אנרגיות מתחדשות בהסכמי פריז. בכנס הכריז מנכ"ל תשתיות, ארנון מעוז על הקמה של פורום תשתיות לאנרגיה לחיזוק היזמים הסולאריים הקטנים והבינוניים, שיילחם על זכויותיהם ועל הכוח שלהם מול הגורמים הרגולטוריים.

חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל, הגיע לכנס עם בשורות לגבי ענף האנרגיה הסולארית לעתיד הקרוב מאוד, אך פתח אותו דווקא עם סקירה של הענף בשנים האחרונות: "אם היינו מקיימים את הדיון הזה בשנת 2012, 13 או 14 היינו מקיימים אותו באווירה של פחות ויכוח ואי הסכמה בין חברות לבין כוחות שפועלים בשוק. השנים האלה היו השנים שבהם היה טרייד אוף. מה היה הטרייד אוף? מצד אחד אנרגיה מתחדשת היא ערך חשוב, יש החלטות ממשלה שצריך לעמוד בהן, מצד שני מחירי אנרגיה מתחדשת היו גבוהים בהרבה מאנרגיה קונבנציונלית שגורמת להיטלים עודפים על הציבור הישראלי. זה הוביל למצב שב-2013 בהתחלה לא היו מכסות נוספות ואז היו מכסות בקצב איטי יחסית עם ויכוחים".

העתיד הקרוב: רגולציה שתעודד הקמת גגות סולאריים

"אנחנו ב-2017 ולכן אני לא יודע אם זה יפתיע אתכם שהויכוח הזה נגמר. הוא נגמר משתי סיבות: הראשונה היא שגם אם מערכות מסוימות יכולות לקום ב-19 אגורות זה שונה בהרבה ממה שהיה פעם והשנייה היא שאנחנו מתקרבים ליעד הממשלה שהוכרז בועידת פריז לשנת 2020 ואין עוד אפיק שאפשר לעמוד בו פרט לאנרגיה סולארית וספיציפית לגגות סולאריים, ולכן כל הנחלים האלה זורמים לאותו ים, שהוא שהרגולציה צריכה לייצר אפיק משמעותי כדי שבשנים הקרובות יקימו הרבה מאוד גגות סולאריים שעולים בהרבה על מה שהיה היום".

"כרגע אנחנו עומדים על מספר אחוזים בודדים. כ-1 ג'יגה וואט מותקנים, היה לנו מכרז שבטח שמעתם עליו ונגמר לא רע. המשך ההתכנסות לתוך היעד צריך להיעשות כרגע בקצב הולך וגובר משום שנתונים תומכים נוספים שהיו צריכים לסייע ביעדי 2020 השתנו בתקופה האחרונה. ממה מורכב ה-10% שלנו? אנרגיית רוח שכרגע מתעכבת והמצב שלה לא נראה מזהיר. חוות הרוח יגיע לקו הסיום אבל לא ברור באיזה תאריך ולא נראה סביר שזה יגיע ב-2020".

המכרזים העתידיים

"כרגע כל הסיפור של האנרגיה הסולארי מסתכם בכ-1.4 ג'יגה-וואט סולארי כשהצורך הוא להגיע ל-3.4 ג'יגה-וואט סולאריים עד 2020. אפיק ראשון שאנחנו מקדמים הוא מכרזים סולאריים. מכרז ראשון של 235 מגה-וואט ויהיו מכרזים נוספים. במכרזים האלה יש פאקטורים בעייתיים, הראשון של זמינות רשת בעייתית והשני הבעייתי הוא תכנון וסטטוטוריקה, עקב הבעיה של אינטרוולי רשת חסומים. המשמעות היא שהיכולת לממש אנרגיה סולארית באמצעות מכרזים למתקנים גדולים גם היא חסומה באיזשהי כמות. לא מספיק כרגע לממש את כל ה-1,000 מגה-וואט במכרזים, כשאנחנו צריכים להשלים עוד 1,000 מגה-וואט נוספים מאיפשהו".

"אני רוצה לדבר על פוטנציאל הגגות הסולאריים בישראל. יש פוטנציאל של בערך 11 ג'יגה-וואט כשבערך 80% מהם הם גגות קטנים עד 800 מטר, כלומר מתאימים למתקנים שבין 10 קילו-וואט ל-60 קילו-וואט. גגות סולאריים חוץ מהיותם ידידותיים לסביבה וניצול קרקע, יש להם שני יתרונות ברורים, הראשון הוא שלא צריך אישור כדי להקים על גג, והדבר המשמעותי הנוסף הוא רשת. ובגלל שסיפור הרשת הופך להיות יותר משמעותי ככל שהזמן עובר ויותר יח"פים ומתקנים סולאריים מתחברים לרשת. היתרונות האלה הופכים להיות קריטיים אם אנחנו רוצים לעמוד ביעד. ואנחנו חייבים לעמוד ביעד. היעד הוא אינו המלצה מבחינתנו. הוא יעד מחייב ואנחנו נעמוד בו. כל מה שנעשה בחודשים הקרובים אני מקווה שאתם תהיו קשובים אליו אחרי שהרשות תפרסם הסדרה מתוקנת".

קבלו דיבר על הסדרת מונה נטו, ההסדרה המשמעותית הנוכחית להתקנת פאנלים סולאריים על גגות, וציין שהשיטה הזאת "לא תביא אותנו ליעד" עקב קשיים רבים, ביניהם קושי מימוני, קושי של חשבון מרכז, קושי של הגדלת חיבור שמונה נטו לא מאפשר וקושי של מיצוי גגות. הוא ציין שבשלוש השנים האחרונות הותקנו רק כ-100 מגה-וואט של גגות סולאריים במסגרת ההסדרה.

האתגרים של הגגות הסולאריים

קבלו: "מה הם אתגרי מיצוי גגות סולאריים בישראל? קושי אחד זה מיצוי הגג, יצירת מסגרת רגולטורית שתקל ותעודד על מכירת עודפים לרשת, אנחנו רוצים לעודד מכירה לרשת של חשמל עודף, המשמעות היא הגדלת חיבור ככל שהתנאים מאפשרים. חברת החשמל מגדילה חיבורים לצרכנים במידה מסוימת. ברור שלא כל גג יכול להגדיל את החיבור שלו אבל בהתאם ליכולות הטכניות וההנדסיות זה צריך להיות דבר שצריך להסדיר. הקושי השני זה מימון. יש בעיית מימון במונה נטו וזה בא מכך שאין מקור תקבולים ודאי".

"אנחנו במציאות שבה גורמים תומכים שאינם סולאריים שהממשלה בנתה עליהם לאורך השנים מתעכבים. באנרגיית רוח בישראל אנחנו רואים התנגדויות לא קטנות מצד ארגונים סביבתיים, תושבים ומשרד הביטחון. אנחנו מבינים אותם כי אנחנו לא רוצים לגרום לנזק לסביבה. בסופו של דבר הרבה פרויקטים מוקמים אבל לא בהתחברות לשנת היעד של הסכם פריז והשאלה היא מה יקרה עם התחום הזה. בנוסף לכך קשיים זמניים שבהתחשב בשנת היעד הם מקשים. בעיית זמינות הרשת והתכנון. וכל השיקולים האלה מכוונים את הרגולטור לתת תשומת לב לרשת סולארית".

"אנחנו תחת התובנה שההסדרה הנוכחית לא יכולה להביא אותנו ליעד אז אנחנו מכוונים להסרת חסמים. שאלנו את עצמנו אם נכון להשתתף בכנס הזה כי אנחנו נמצאים בעיצומה של תוכנית בהיקף משמעותי שתתרגם את מה שנאמר פה להסדרה ורגולציה אז דבריו של פקיד מדינה שלא מחליט והוא לא שר, צריך להיזהר בדבריו ולשקול אותו בשימת לב".

שלב השאלות מהקהל

שאלה מהקהל: האם יש חשיבה לגבי רשת חכמה ואגירת אנרגיה?

קבלו: "לגבי אגירת אנרגיה, כדי שאגירת אנרגיה תשתלם למשק חשמל בישראל צריך להיות מנגנון תמריצים פשוט ושקוף לאגירת אנרגיה ושימוש שלה בששעה אחרת. כיום קיים תעו"ז והתמריץ נחלש כרגע. התמריץ הנכון יהיה זה שאם אתה תאגור את הקוטש ותשתמש בו בעצמך אחרי זה אתה תקבל ערך כלכלי גדול יותר ועל זה אנחנו שוקדים".

שאלה מהקהל: יש בהסדרה של מונה נטו למערכות צפות על מאגרי מים, יש הגבלה של כמות על אותה נקודה, למה לא לתת לאותה נקודה לייצר יותר?

קבלו: "יש הרבה גורמי משמלה שמתעסקים באנרגיה מתחדשת ומן הסתם טענות לגורמים האלה, מן הסתם מאגרי מים כמערכת שאינה קרקעית, אותו שינוי שאינו מיצוי גג צריך לבוא לידי ביטוי במיצוי מערכת מים, רגולציה שמעוניינת למצות משאבים לא קרקעיים צריכה לחול גם על מאגרי מים".

שאלה מהקהל: נושא של מימון, של שעבוד, נראה לי על פניו שזה עניין של הסדרה, זה משהו מהיר שאפשר לעשות אותו? ואיך אגירה תקבל פה תעדוף אם תקבל בכלל.

קבלו: "המימון הוא חסם שאם הוא לא יוסר יהיה לו משמעות רבה ביכולת להגיע ליעדים ואתה יכול להבין מזה מה שאתה רוצה. אגירה תשתלב במשק החשמל ככל שתהיה לה ודאות כלכלית על ידי הצרכנים, היום במונה נטו יש תמריץ קטן-עד-לא-קיים לשים בטריה כדי לאגור קוט"ש ולהשתמש בו. ברגולציה הבאה יהיה תמריץ כזה. צריך שיהיה תמריץ שהצרכן יראה ככלכלי בשבילו ואז הוא ירצה לאגור".

שאלה מהקהל: מונה נטו יישאר הסדרה צרכנית?

קבלו: "לא רוצה להיכנס להסדרות הבאות, אנחנו צריכים ליצור מערכת רגולטורית תומכת להסדרת גגות בישראל גם גגות קטנים וגם גגות גדולים. ארנון דיבר על החשיבות של מערכות קטנות ובינוניות אבל יש לזה גם חשיבות פרקטית כי מדובר על 80% מהפוטנציאל בישראל".

שאלה מהקהל: מה הרגולטור עושה כדי לתמוך ברשת החלוקה במתח נמוך? יהיו הרבה חברות שיתחברו לרשת החלוקה באיזורים האלה.

קבלו: "הרשות עובדת על פיתוח הרשת. אני יכול לומר שעד היום במונה נטו מאחר ולא נדרש חיבור אז העמדה הייתה שכל מתקן שמעוניין להתחבר על סמך המצב הקיים אז יהיה אפשר. יש פה גם סוגיות כלכליות כי הצרכן מגדיל חיבור ויהיה לי פי שתיים אז כשאני אצרוך את הקוטשים אז הקוטשים אמור להגדיל את החיבור שלי. פה אנחנו מדברים על מונה נטו שיהיה גדול משמעותית מאיזור הצריכה ויהיה צורך להקים מתקן גדול יותר וזה יבוא לידי ביטוי בתשלום מחברת החשמל כדי שהיא תוכל לבצע את האופרציה הזאת ללא עלויות עודפםות ובשיתוף פעולה והרמוניה".

שאלה מהקהל: אתם אומרים שתעמדו ביעד ואתה רוצה להכפיל את התפוקה פי 3 תוך שלוש שנים. כששואלים אותך מתי תשלימו את עבודת הרגולציה כדי שהדברים יקרו אתה אומר שזה יקרה מתישהו. אם אתם לא שמים לוח זמנים אז אין לזה סיכוי. זה משדר חוסר אמינות.

קבלו: "כמות גדולה מתוך הפער כבר החלה להתבצע והרגולציה כבר פורסמה ונמצאת בתהליך יישום. זה שאני לא אומר פה תאריכים זה לא אומר שאין תאריכים".