מציג עשרות המלצות לשיפור מצב העסקים הקטנים והבינונים בישראל

עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה - צילום: אדיר פטל, תשתיות

ארגון ה-OECD הגיש לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, את הדו"ח המיוחד, אשר סוקר את מצב העסקים הקטנים והבינונים בישראל.

פניית הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לארגון ה-OECD, אליה הצטרפה גם הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, נועדה לבחון ולנתח באמצעות מומחים בינלאומיים, את מצב העסקים בישראל, והמדיניות הממשלתית, להשוואתם למקובל בארצות מפותחות בעולם ולקבל המלצות ממומחים מובילים כיצד ניתן לשפר את המצב בארץ.

ארגון ה-OECD גייס לצורך הפרויקט שישה מומחים בין לאומיים, שהסתייעו במומחי הארגון, העוסקים במדיניות לעסקים קטנים ואלו ביצעו, בסיוע הסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה, פרויקט מחקר ובדיקה שנמשך למעלה משנתיים.

חברי צוות המחקר נפגשו עם מעל ל-100 נציגים, גורמים וגופים בישראל, ניתח אלפי מסמכים, תוך שהם נעזרים במאגרי הנתונים הבינלאומיים של ה-OECD. את המחקר ליוותה ועדת היגוי שכללה נציגים מסוכנויות מקבילות לעסקים קטנים ובינוניים מיפן, דנמרק, אסטוניה וצרפת.

דו"ח המחקר מהווה את המסמך המקיף והמעמיק ביותר שנכתב על עסקים קטנים ובינוניים בישראל, וכולל בתוכו עשרות המלצות לשיפור המדיניות כלפי העסקים קטנים והבינוניים. המלצות אלו אמורות לאפשר גידול בצמיחה הכלכלית של העסקים והמשק, שילוב של אוכלוסיות חלשות במעגל התעסוקה והגדלת השוויון.

בשנים האחרונות מופנה אור הזרקורים הכלכליים בעולם לעסקים קטנים ובינוניים, המהווים את עיקר המגזר העסקי. עסקים אלו מהווים בישראל 99.8% מכלל העסקים, המייצרים 62.3% מהתוצר העסקי, ומעסיקים 68.7% מכוח העבודה במגזר העסקי (הסטטיסטיקה של ה-OECD מתייחסת לעסקים הקטנים מ-250 מועסקים, הנתונים המקבילים בהתייחס לעסקים עד 100 מועסקים הם: 99.5%, 52%, 59%).

הפעילות היזמית בישראל הנה מהגבוהות בעולם ושיעור ההקמה של עסקים הנו מהגבוהים בין מדינות ה-OECD וגבוה משמעותית משיעור הסגירה של עסקים. בעשור האחרון כמות העסקים בישראל, צומחת מדי שנה בכ-3% – שיעור גבוה ביחס למדינות ה-OECD. עסקים אלו מוסיפים מעל ל-30 אלף משרות מדי שנה ויש להם חשיבות מרכזית להגדלת התעסוקה והצמיחה הכלכלית במדינה. בישראל יש גם כמות גדולה של סטארט אפים טכנולוגיים ואחוז ההשקעה בהון סיכון ביחס לתמ"ג – 0.39% בשנת 2014 – הוא הגבוה במדינות ה-OECD.

בישראל אחוז ה-Gazelles (עסקים צעירים בני פחות מ-5 שנים המעסיקים מעל 10 עובדים, שצומחים מעל 20% בשנה במשך השנתיים האחרונות) הוא הגבוה ביותר ב-OECD בתחום השירותים (2%), והשני בגבהו (אחרי הולנד) (1.9%) בתחום הבנייה.

על פי ממצאי הדו"ח, להשפעה שיש לחקיקה ולממשלה על הסביבה העסקית יש תפקיד מרכזי ביכולת של העסקים הקטנים לפעול ולשגשג ולכן היא משפיעה על הצמיחה הכלכלית, התעסוקה והשוויון. בדיקת ה-OECD מראה שהסביבה העסקית בה פועלים העסקים בישראל אינה פשוטה. למרות שהאדמיניסטרציה לפתיחת עסק בישראל היא יחסית פשוטה, והרפורמות שנעשו בתחום בשונים האחרונות, עדין גורמים שונים ברגולציה הקשורה לעסקים עדיין מכבידים על העסקים. לדוגמה, המערכת של רישיונות העסק, כמו גם מערכת המיסוי הנן מסורבלות ומורכבות ומקשות על עסקים. ישראל נמצאת במקום מאוד נמוך במדד הרגולציה בשוק המוצרים – 2.4, מקום לפני אחרון (לפני טורקיה) בין המדינות הנבדקות. המדובר במדד מרכזי של ה-OECD לגבי עסקים. מדד זה גבוה בישראל במיוחד בתחום של השליטה של המדינה בכלכלה, בחסמים לעסקים ויזמים ובחסמים למסחר והשקעות. כדי שהצמיחה של העסקים הקטנים והבינוניים תימשך, חשוב להמשיך ולשפר את הסביבה העסקית לעסקים קטנים ובינוניים, ולבנות מערך סיוע ותמיכה בעסקים חדשים ובעסקים צומחים.

דו"ח ה-OECD מתייחס בהרחבה לשלושה מנועי צמיחה אפשריים לכלכלה הקשורים לעסקים קטנים: (1) הגדלת היכולת של השלטון המקומי, ובעיקר רשויות קטנות וחלשות, לעודד הקמה ופיתוח של עסקים ברשויות (2) שיפור היזמות בקרב אוכלוסיות ששיעור השתתפותן בשוק העבודה נמוך, או שהכנסתן נמוכה, כגון נשים, חרדים, או מיעוטים, באמצעות סיוע להקמת עסקים, וכן (3) סיוע לעסקים בינוניים בכלכלה המסורתית לשפר את הפריון ולהקטין את הפערים לעומת העסקים בתחום ההי-טק. פער זה בישראל הנו מהגבוהים במדינות ה-OECD.

הדו"ח כולל גם המלצות לשיפור המדיניות הקיימת במימון עסקים קטנים ובינוניים; הגדלת החדשנות בהם; שיפור ברכש הציבורי מעסקים קטנים; אימון והגברת היכולות של כוח העבודה והניהול של העסקים; הקטנת בירוקרטיה המקשה על עסקים; והתמודדות וצמצום הכלכלה השחורה.

הדו"ח פותח בסקירה של ביצועי העסקים הקטנים והבינוניים בשנים האחרונות, ממשיך בסקירה של הסביבה העסקית בישראל, עובר למדיניות הציבורית המשפיעה על מגזר זה, וסוקר את התכניות הלאומיות המרכזיות המשפיעות על העסקים ועל היזמות. בהמשך מתאר הדו"ח את ההיבטים של השלטון המקומי הנוגעים לעסקים קטנים ובינוניים, מרחיב על יזמות ועסקים קטנים ובינוניים במגזר הערבי ומסיים בפרק העוסק בשיפור הפריון והצמיחה.

הדו"ח הופץ בשפה האנגלית והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים תרגמה אותו לטובת התקשורת (לא כתרגום רשמי). בחודשים הקרובים הדו"ח המלא יופץ גם בעותק בעברית.

עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה: "תמיכה וסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים ומתן מענה לסוגיות המקשות על צמיחתם, הנם יעדים מרכזיים שמוביל משרד הכלכלה והתעשייה. אנו משקיעים בשנים האחרונות מאמצים רבים בהקטנת הרגולציה המכבידה העסקים, הקטנת הבירוקרטיה, חיזוק והרחבת התנאים לקיומה של תחרות ושיפור האווירה העסקית. שיתוף הפעולה עם ארגון ה-OECD והעבודה המקיפה שנעשתה על ידי הארגון, תורמים רבות לכלי העבודה של המשרד, יכולתו לתכנון את הפעילות העתידית ושפר תהליכים, באמצעות בחינה השוואתית בין לאומית, ולמידה על מדיניות ושיטות לעידוד עסקים קטנים ובינוניים המתקיימות במדינות מתקדמות אחרות".

רן קויתי, מנהל הסוכנות: הדו"ח כולל המלצות רבות לשינוי ההתייחסות לעסקים, לחיזוקם ולשיפור הסביבה העסקית בה הם פועלים. בין הפעולות הללו חשוב לציין פעולות שמקלות על עסקים קטנים ובינוניים לקבל מימון, לקבל מידע ואמון כדי לפעול בצורה מקצועית ויעילה יותר, פעולות שמקטינות את הרגולציה והבירוקרטיה המקשה על העסקים, משפרות את הרכש הממשלתי מעסקים אלו ועוד. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים נערכת למימוש ההמלצות ומכינה לשם כך תכנית אסטרטגית ותכנית פעולה לשנים הקרובות".

ד"ר ניר בן אהרון, מנהל תחום המדיניות, המחקר והקשרים הבין לאומיים, והעורך של התרגום לעברית: הדו"ח הנו הפרסום המקיף והרחב ביותר שנעשה על עסקים קטנים ובינוניים בישראל. מלבד הניתוח המאיר והמעמיק של הדו"ח, הוא גם מביא דוגמאות רבות לתכניות ופעולות שנקטו מדינות אחרות, ושעשויות לתרום למגזר העסקים הקטנים והבינוניים אם ייושמו בישראל. היכולת להשוות את מצבנו וללמוד מהעולם, מהווה בשבילנו הזדמנות מעולה להגדיר דרכי פעולה לשיפור מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. אנחנו מודים ל-OECD על ההזדמנות לייצר תמונת מצב חשובה ואיכותית זו ועל שיתוף הפעולה הפורה".