"אין כמעט עניין שצריך היה להיות מטופל ולא נמצא בכשל"

צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק האנרגיה מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית ל-2017-2018 ("חוק ההסדרים") ופתחה את הישיבה במעקב אחר יישום הרפורמה שאישרה לפני שנה ונועדה להקל על חיבור מפעלי התעשייה לגז הטבעי. היו"ר כבל מתח ביקורת קשה על משרדי האוצר התשתיות ואמר: "הטיפול בחיבור מפעלים לגז הטבעי הוא כישלון מהדהד, וכל מילה אחרת רק תמעיט מעוצמת הכשל". הוא הוסיף כי אם הצרכנים לא מתחברים לגז טבעי בשל מחירו לעומת מחיר המזוט, הממשלה צריכה לטפל בזה.

כבל הזכיר כי הוועדה התכנסה לפני שנה לאשר רפורמה שלמה בחוק ההסדרים הקודם לאפשר למפעלים להתחבר לגז הטבעי, ולפני כחצי שנה אישרה גם תקנות ועשתה לילות כימים כדי להילחם ביוקר המחייה. הוא ביקש לדעת האם התקנות שאישרה הוועדה ונועדו להקל על פריסת רשת החלוקה, עוד בחודש יוני, נחתמו על ידי שר האוצר ונכנסו לתוקף ואז התברר כי התקנות טרם פורסמו ברשומות ועדיין לא נכנסו לתוקף. נציגת משרד המשפטים, עו"ד יערה למברגר, אמרה כי שר האוצר חתם על התקנות, אך הודתה כי בשל עומס הן טרם פורסמו ברשומות ויפורסמו בימים הקרובים. ח"כ עיסאווי פריג' אמר כי כשאושרו החוק והתקנות הייתה בחדר הוועדה תחושת התעלות, לעומת זאת אווירת הנכאים שרואים היום בישיבה היא התוצאה לכך שחלפה שנה מאז אישור הרפורמה ודבר לא קרה בשטח.

במשרד האנרגיה לא מתכוונים להתייחס לדו"ח מבקר המדינה

מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שאול מרידור, אמר כי הוא לא מתכוון להתייחס לדוח המבקר, שעסק ב-5 השנים הקודמות, אלא להסתכל קדימה. לדבריו, "המשרד פרסם תוכנית עבודה הכוללת יעדים. היום מחוברים 47 מפעלים לגז טבעי, עוד 6 מפעלים מקבלים גז טבעי נוזלי ועוד 11 בדרך להתחבר. באופן יחסי חוברו השנה הרבה יותר מפעלים מכל שנה אחרת. היעד ל-2016 הוא חיבור 76 מפעלים ובסוף 2019 להגיע ל-119 מפעלים מחוברים ועוד 100 בתהליך הסבה. עלינו מוטלת החובה להחזיר את האמון של התעשייה בתהליך הזה ולשכנע אותה לעבור לגז הטבעי. הקצנו תקציב של 300 מיליון שקל לפיתוח מזק הגז הטבעי, כדי לשדרג את רשת החלוקה ולהכניס שחקנים נוספים כמו תחנות תדלוק, בהנחה שהתקציב יאושר בסוף דצמבר אנחנו נראה את התקציב בתחילת 2017. אין הוקוס פוקוס, כדי לגרום למפעל להיכנס לתהליך כזה צריך להחזיר לו את האמון בו ובנושא הזה יש לנו עבודה לעשות", אמר.

באשר לרשת החלוקה אמר מרידור כי כיום יש 5 זכיינים באזורים השונים במדינה שצריכים לפרוס את הרשת. הוא הודה כי כאשר מפעלים לא חותמים על הסכמי התחברות יש קושי בפריסת הרשת, אך אמר כי "האחריות והחובה שלהם היא כלפינו וכלפי הציבור והם יצטרכו לעמוד בה כולל פריסת הרשת גם אם זה עולה להם יותר". הוא אף התייחס למחירי הדלקים ואמר כי גם במחיר של 50 דולר לחבית נפט זה עדיין כדאי לעבור לגז טבעי וצריך לנצל דווקא את התקופה הנוכחית כדי לעשות זאת. באשר לעיכובים בפריסת התשתית אמר כי "מוסדות התכנון והגורמים המוניציפליים בישראל רואים בגז טבעי איום כמעט קיומי ולא היא. בכל העולם, בטח המערבי, גז טבעי זורם בכל רחוב ומגיע לכל מפעל ולכל בית, ובישראל הוועדות המחוזיות והמקומיות רוצות את הגז אבל בתנאי שהתשתית לא אצלם. הם צריכים להסביר איך רוצים לשפר את איכות האוויר ולשדרג את אזורי התעשייה בלי להביא אליהם גז".

היו"ר כבל הגיב לדברים ואמר כי "את ההרצאה הזו כבר שמעתי ואני מסרב להתרשם. אין כמעט עניין שצריך היה להיות מטופל ולא נמצא בכשל. אמנם לא כל הדברים מונחים לפתח משרד התשתיות, אך כל הנושאים הללו כבר נדונו בוועדה והיו צריכים להיות מטופלים". ח"כ פריג' הזכיר כי במסגרת החקיקה לפני שנה אישרה ועדת הכלכלה את הקמתה של ועדה לתיאום תשתיות, ואז התברר כי הוועדה הזו התכנסה פעמיים בלבד מאז תחילת השנה.

קווי החלוקה בצפון תקועים ומחיר הגז מתמר מופקע ולא משתלם לתעשייה

מנכ"ל תל בר, עופר אופיר, אמר כי הוא מעריך שמשרד התשתיות לוקח אותו בחשבון בתוך ספירת 119 המפעלים שיתחברו לגז ב-2017, אך אין סיכוי שזה יקרה. "מה שתוקע אותנו זה לא מחיר הנפט או הגז, אלא פריסת קווי החלוקה בצפון. היינו אמורים לקבל גז בין אוקטובר 2015 לדצמבר 2016, אחרי שהשקענו 4 מיליון שקל, והסתבר שלחברת קווי החלוקה עדיין אין היתר. העסק תקוע על פריסת קווי חלוקה, חלפו 3 שנים ואנחנו לא רואים גז וגם המענק שקיבלנו הוא מצחיק. אישרו לנו 250 אלף שקלים וקיבלנו חצי מזה", אמר. יצחק טל מחברת אמישראגז, המשווקת גז טבעי, אמר כי הבעיה היא המחיר והכדאיות הכלכלית. "כשמחירי הדלקים יורדים מחירי הגז מתמר לא יורדים וזה לא כדאי גם אם נביא את רשת החלוקה על לגדר המפעל", אמר.

כמו כן החלה היום הוועדה לדון במספר תיקונים שמבקש הממשלה לבצע באותה רפורמה שאושרה לפני כשנה, גם הפעם באמצעות חוק ההסדרים. התיקונים נוגעים לתקופת המעבר לגופים שלא היה להם תו תקן. תקופת המעבר בה יכלו המפעלים לעבוד לפי האישורים הישנים נקבעה עד 3 שנים, בהנחה שעד אז יהיה תקן חדש שניתן לעבור לעבוד לפי אישורו. עם זאת חל עיכוב באישור התקן ולכן מבקשת הממשלה לאפשר למפעלים שנה נוספת עד למעבר לתקן החדש. אולם במהלך הדיון היום התברר כי הממשלה מבקשת לבצע תיקונים נוספים בנוסח, והיו"ר כבל זעם על בזבוז הזמן והודיע כי אם עד לדיון הבא לא יהיה נוסח שניתן לדון בו הוועדה לא תקדם את התיקון.