"ישראל הייתה חלוצה בהפקת אנרגיה סולארית". כך הצהיר נתניהו. דיווח מיוחד של אחד מחלוצי האנרגיה הסולארית בישראל ואחד ממייסדי חברת האנרגיה הסולארית ערבה

דיווח מיוחד של יוסף ל. אברמוביץ' מוועידת האקלים בפריז – "גלי צונמי של ברכות וקללות"

מאת יוסף ל. אברמוביץ'

בתמונה הראשית: יוסף ל. אברמוביץ' וד"ר טאריק אבו אחמד חותמים על "הסכם אקלים גלובאלי ושלום במזרח התיכון"

פריז. ישנה ברכה יהודית הנאמרת כאשר נמצאים בנוכחות מנהיג לאומי. אך מהי הברכה כאשר נמצאים יחד באותו מקום ובאותה שעה 150 מנהיגים עולמיים כפי שקרה בוועידת האקלים בפריז ומשמיעים דברים ברומו של עולם, הבטחות ירוקות ובקשות מהלב?

פריז שנמצאת כעת תחת שמירה כבדה ואבל קשה מנשוא, אך גם תזזיתית וחיה, אירחה השבוע מרתון של דיונים נגד שעון הפחם המתקתק אשר מנגנון האזעקה שלו נשמע כבר לפני עשור, אך רק עתה שואפת ידה העייפה של האנושות ללחוץ על כפתור ההשהיה של מנגנון זה. בין ההמון הרב-גוני של עשרות אלפים, הייתי היחיד עם כיפה לראשי – כיפה סרוגה וירוקה, גאה ליטול חלק במשלחת הישראלית הרשמית, אך בוש בכך שהדחף הבסיסי שלי לא היה לברך אלא לקלל את המנהיגים הרבים אשר צעדו אל הבימה.

מסעי הרוחני לפריז נבע כתוצאה משלוש שנים בהם חייתי עם משפחתי בקיבוץ קטורה בערבה והיותי מייסד שותף של התעשייה הסולארית בישראל, המשופעת בשמש, חול זך וחברי ארגון יהודה הצעיר אשר ייסדו קהילה זאת לאחר שנים רבות שבהם נהגו לשיר במחנה תל יהודה: "אני ואתה נשנה את העולם". זכור לי ערב אחד במהלכו צפינו בסרט "אמת בלתי נוחה" של אל גור בחברתם של סטודנטים ירדנים, פלסטינים וישראלים במכון הערבה אשר בקיבוץ. כולנו הבחנו בכך שהשינוי האקלימי חוצה גבולות של דת, לאום וזהות. השינויים הללו הם רוצחים בעלי הזדמנות שווה.

כל מנהיגי העולם חלקו כבוד לעם הצרפתי בעקבות התקפות הטרור האחרונות שהתרחשו בארצם לפני מספר שבועות. מלך עבדאללה הירדני, בין שאר הדוברים, השווה בין המלחמה בטרור לקרב האקלימי כאתגר של גבורה עבור האנושות.

"הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ–הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים–לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ. דבר אלוהים בספר דברים, פרק ל', פסוק י"ט.

נכנס ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו. פריז הצליחה לשבור את הקרח בין ראש הרשות הפלסטינאית עבאס ועמיתו הישראלי, בלחיצת יד ראשונה מזה חמש שנים. נתניהו עשה סבב בקרב מנהיגי מפתח מן העולם כשהוא ממנף את האווירה כדי לקדם נושאים ביטחוניים ודיפלומטיים.

האם לברך או לקלל את ראש הממשלה בפריז?

שני נרטיבים שונים לוועידת פריז, והדבר תלוי מיהו קהל היעד שלך. ישנה הברכה של מדינת סטארט-אפ. ישראל היא פלטפורמה למציאת פתרונות לאתגרים גלובליים, כך מסביר ידידי סול סינגר. ישראל היא המדינה היחידה שחזון מייסדה, הרצל, היה שהיא תונע באמצעות אנרגיה ירוקה. ראש הממשלה הראשון שלה, דויד בן גוריון, היה חלוץ בתחום הסולארי וחלם שניתן יהיה לייצר מים חמים במדינה באמצעות השמש. אני נמצא בוועידה בפריז גם כדי להניף את דגל הציוני הירוק.
למרות זאת, ליבי נשבר כאשר נשיא איי מרשל, שהוא בן הברית הנאמן ביותר של ישראל באו"ם, ואשר ארצו שוכנת לא יותר משני מטרים מעל פני ים הים, הפציר בעולם פעול במהירות כדי לצמצם את פליטת הפחם, לפני שתושביה יטבעו פיזית. האם יהיה לי את האומץ להגיד לו שרק 2% מכוחה של ישראל אהובתו מופק ממקורות בני התחדשות?

מנהיגתה של גרמניה, אנגלה מרקל, הכריזה ש-40% מן האנרגיה שלה יופק ממקורות בני התחדשות עד 2030, לעומת 27% – נכון להיום. תחת צלו של המוות, גרמניה בוחרת בחיים, בעוד מדינת סטארט אפ, עם אנרגיית שמש כפולה מזו של גרמניה, יכולה רק לחלום להגיע ל-17% מקורות בני התחדשות עד 2030. חברת החשמל הישראלית כמו גם מבקר המדינה, משרד האוצר ומשרד האנרגיה הצהירו בשוגג שמה שהשיגה גרמניה הוא למעשה בלתי אפשרי. האמת היא שכל מקבלי ההחלטות בישראל מורעלים על ידי הגז הטבעי; כאילו שהביטחון האנרגטי שלך מושג מכך ש70% מהאנרגיה שלך יהיה תלוי בצורה כלשהי ב-150 ק"מ של גז במעמקים, באזור מוכה מלחמה ושאר ליקויים.

ומה לגבי ארגונים יהודיים? כולם היו פחדנים. אף לא אחד מקרנות התמיכה והתורמים הביע את התנערותו מן הפחם, למרות שטריליונים של דולרים מכספי קולג'ים, פנסיות, קרנות הון ממשלתיות, קרנות זרם מרכזי, כגון זאת של האחים רוקפלר, מועברים באופן אקטיבי, כאשר הם מעדיפים לבחור בחיים על פני המוות, בברכות על פני קללות וגם יצליחו היטב מבחינה כלכלית. התנועה הרפורמית שהיא מצפונה של יהדות האמריקאית אינה אף היא על המפה המוסרית הזאת; אנו מצויים במרחק שנות אור מידידינו הנוצרים.

דרך אגב, עבאס של הפלסטינאים הוא לא יותר טוב. הוא האשים את הישראלים, כמובן על העדר פעולה בתחום האקלימי. למרות זאת, זהו העט שלו שמסרב לחתום על רישיונות סולאריים, זה הוא שמחלק מחדש בקשות והסכמי רכישה בעלי כוח בנקאי בינלאומי ליזמים סולאריים פלסטינים ודן בכך את עמו לתלות נצחית באנרגיה המלוכלכת שתבוא מישראל.

ומה בנוגע לארגון דאע"ש? הייתי בוודאי האדם היחידי בוועידה שהתקיימה השבוע שסחב איתו כל הדרך את מסכת הגז בתוך תיק הגב שלי בעל הטעינה הסולארית, וזאת, עקב אזהרותיה של ההנהגה הצרפתית בדבר אפשרות של התקפות טרור כימיות וביולוגיות. אל תשפטו אותי; יש לי אישה וחמישה ילדים ובתור ישראלי, יש ברשותי מסכת גז. דאע"ש הוא ארגון הטרור העשיר ביותר בהיסטוריה כי הוא מוכר נפט. איראן היא מדינת הטרור העשירה ביותר. הנפט משמן את גלגלי הטרור ומשום מה אנחנו מתאבלים כאילו היינו תמימים. אבל מה? ראש ממשלת ישראל, כן, אותו ראש ממשלה אשר בתור בעל החזון ליוזמת דלק אלטרנטיבי, אותו אחד שמבטיח עולם ללא תלות בדלק, מעניק רישיונות לקידוח נפט בגולן, הורג את הרשת הלאומית לטעינת מכוניות חשמליות ואפילו אינו יכול להודות בפני הקהל שהגיע לוועידת האקלים הבינלאומית שמדינת הסטארט-אפ נכשלת בתוך ביתה ממש.

כחבר במשלחת הישראלית, אלו הדברים שהייתי אמור לשאת: חידושים ישראלים וטכנולוגיה יכולים להציל את העולם ועליכם לסלוח לנו על הצבת מטרות כה מעטות להשגת מקורות בני התחדשות בשל העובדה שאנו מתגוררים בשכונה קשה.

אך כיהודי, עלי גם לטעת תקווה והרי היא לפניכם: למרות הממשלה, אזור הערבה, המשתרע מאילת ועד ים המלח, מפיק 60% מהאנרגיה שלו מן השמש במשך היום ויגיע ל-100% הפקת אנרגיה באמצעות השמש עד שנת 2020. להלן המודל עבור מדינת ישראל: אנרגיית שמש במשך היום ואנרגיית גז טבעי במשך הלילה. מודל זה יכול להיות טוב גם עבור הפלסטינאים, שכנינו הערבים ויכול להניע התפתחות ולהילחם בשינוי האקלימי המתרחש באפריקה וברחבי העולם.

קיוויתי שיהיה זה ראש הממשלה שיגיד את הדברים להלן, ולא אני.

יוסף ל. אברמוביץ', שותף בהקמת התעשייה הסולרית בישראל ביחד עם דויד רוזנבלט ואד הופלנד גם באפריקה המזרחית, אפריקה המערבית ובמקומות אחרים. משמש כמנכ"ל חברת "הון אנרגיה גלובאלית", המתעסקת בפיתוח סולארי וחברתי אשר בסיסה בירושלים וכונתה על ידי הסי.אן.אן כאחת החברות החלוצות הירוקות המובילות ברחבי העולם. הנ"ל זכה בפרס עבור הצטיינות בחינוך יהודי.