בעקבות בחירתו של דני עטר מהמחנה הציוני לתפקיד יו"ר קק"ל אתמול (ב'), צפוי חבר הכנסת להתפטר מהכנסת. בעקבות כך תיכנס במקומו יעל כהן פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה וממייסדי התנועה הירוקה שבבחירות האחרונות פספסה את המושב לכנסת במנדט אחד

ייצוג ירוק אחרי הכל: יעל כהן פארן תושבע לכנסת

בעקבות בחירתו של דני עטר מהמחנה הציוני לתפקיד יו"ר קק"ל אתמול (ב'), צפוי חבר הכנסת להתפטר מהכנסת. בעקבות כך תיכנס במקומו יעל כהן פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה וממייסדי התנועה הירוקה שבבחירות האחרונות פספסה את המושב לכנסת במנדט אחד

יעל כהן פארן, שבעבר שימשה כמנכ"לית מגמה ירוקה, וכיום מכהנת כמנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה תיכנס בימים  הקרובים לתפקד כחברת כנסת מטעם מפלגת המחנה הציוני. הייצוג הירוק מגיע לכנסת לאחר שחבר הכנסת דני עטר נבחר אתמול (ב') לתפקיד יו"ר קק"ל בבחירות שנערכו בקרב חברי הגוף הבוחר של מפלגת העבודה.

כזכור, כהן פארן שוריינה למפלגת המחנה הציוני במקום ה-24, אך פספסה את הכניסה לכנסת לאחר שהמפלגה קיבלה רק 23 מנדטים בבחירות. כהן פארן תהווה ייצוג מכובד לדעות הירוקות בכנסת, והתבטאויותיה בנושא הן רבות. למשל בנוגע לאנרגיות מתחדשות, אמרה יעל כהן-פארן בעבר כי "חשוב להבהיר שגם בתקופה של כניסת הגז הטבעי לתעשייה, התייעלות אנרגטית מהווה את האלטרנטיבה הזולה והסביבתית ביותר, אפילו יותר מגז טבעי".

עוד אמרה פארן בנושא כי "במחקר שפורסם בדקנו האם ישראל יכולה להגיע לאפס פליטות והתשובה היא כן. אם נהיה משק יעיל – עם בנייה ירוקה והתייעלות אנרגטית במשק – אפשר להגיע ל-80 אחוז שימוש באנרגיה מתחדשת (רוח שמש וקצת ביומסה) בשילוב של אגירה. זה המספר הכלכלי ואפשר אפילו להגיע ליותר. כל הטכנולוגיות שאותן שיקללנו במחקר זמינות כיום; ולא לקחנו בחשבון טכנולוגיות שאינן זמינות. גם הנתונים שהשתמשנו הם המקובלים על כל משרדי הממשלה מבחינת זיהום אוויר ועלויות דלקים – ובנתונים הקיימים כיום זה אפשרי. בהיבט של אגירה – התייחסנו בעיקר לאגירה שאובה ולסוללות. אמנם כל התשתיות במשק יצטרכו להשתנות אבל זה אפשרי".

בנוגע לאנרגיית הרוח בארץ, כהן-פארן אמרה בכנס אילת אילות: "דו"ח שכתבנו אומר שעד 2040 אפשר להגיע ל-95% אנרגיה מתחדשת בארץ. בדו"ח הגענו לפוטנציאל רוח של 26 ג'יגה-וואט במדינה. לאחר שהורדנו שטחים כמו שטחי אש ושטחים שמעבר לקו הירוק הגענו ל-6.8 ג'יגה-וואט" בשלב זה נאומה של כהן-פארן נעצר בשביל צעקות מהקהל שתהה למה הורידו את השטחים שמעבר לקו הירוק. כהן פארן השיבה כי הפורום מכליל רק שטחים שנמצאים בשטחי המדינה. הצהרה שגררה עוד צעקות מהקהל. לבסוף יכלה להמשיך כהן פארן את נאומה ואמרה כי כל צרכי האנרגיה של ישראל יכולים להיות מסופקים על ידי חוות רוח ימיות, שם הפוטנציאל של ישראל ענק ויכול לספק יותר מפי שניים מהאנרגיה שהיא צורכת.

בנוגע לרפורמה בחברת החשמל, אמרה בעבר כהן-פארן: "האוצר הוא זה שמסרס פעם אחר פעם את הרפורמות שעומדות על הפרק מכיוון שהוא מבין שזה יעלה הרבה מאד כסף. הם לא רואים את זה שיש כאן חברה ציבורית קורסת. ועד העובדים של חברת החשמל לא היה נוקט בצעדים החריפים שנקט (פניה לבית הדין לעבודה ואי חיבור של יצרנים פרטיים – א.ש.) לולא היה מרגיש איום ממשי. השאלה המשמעותית שצריכה להישאל כאן ולא נשאלה עד עכשיו היא : מי עשה בדיקת היתכנות לכל תהליך ההפרטה הזה. תחרות זה טוב ויפה אבל בפועל נותר כאן מצב של אין תחרות. צריך להבין: חברה שמקימה תחנות כוח לוקחת הלוואה של מיליארדים ובונה על החזר החוב בשל תקבולי החשמל שתקבל בתמורה אבל איך חברת החשמל אמורה לכסות את החוב שלה לתחנות הקיימות אם המדינה מחליטה להוריד לה את אחוזי הייצור וקובעת שהיא חייבת למכור דווקא את התחנות הכי יעילות שברשותה, שעובדות על גז טבעי. מה עשו בועדת יוגב כדי לכסות על הבעיה הזו. קבעו שחברת החשמל תפעיל את התחנות הפחמיות שלה כגיבוי 24 שעות ביממה, שזה אבסורד נורא מכיוון שגם מבחינה סביבתית וגם מבחינת היעילות, התחנות הללו הן הרבה פחות טובות. וכל זה, רק בכדי לאפשר לחברה לייצר הכנסות".

גם ביחס להחזר החוב העתידי, בהינתן הרפורמה והמשך ההפרטה, טוענת פארן כי "גופים גדולים במשק עוברים היום ליצרנים הפרטיים של דליה ודוראד ומשאירים בורות תקציביים לחברת החשמל, מכיוון שהיח"פים משווקים להם חשמל בזול, לאחר שקיבלו הטבות מהמדינה. אז מי יחזיר בסוף את החוב שהולך וגדל- האזרחים כמובן". כאשר היא נשאלת מדוע אם כך לדעתה רשות החשמל נותנת יד להמשך ההפרטה היא קובעת כי "הרשות היא זרוע עם תפיסות אוצריות. הם מבינים שקשה לפרק את המשק אבל זה הייעוד שלהם. אני ישבתי בעבר עם יו"ר הרשות, אמנון שפירה, ושאלתי אותו את השאלה הזו והוא עצמו אמר לי שהם אף פעם לא בדקו את החיוניות של התחרותיות במשק החשמל. הם אומנם כבר לא יכולים להגיד שאין ולא תהיה תחרות במשק הזה אבל השאלה שצריכה להישאל היא אם התחרות משיגה תוצאות או לא".