מערכת תשתיות"כיום כ-20% מהפסולת הביתית ממוחזרת, מקום לא טוב ביחס למדינות ה-OECD", אמר אבי רדעי מהמשרד להגנת הסביבה
ישראל זורקת כל שנה פסולת בהיקף כספי של כ-600 מיליון שקל
"מדינת ישראל זורקת לפח מדי שנה פסולת בהיקף כספי של כ-600 מיליון שקל. כיום כ-20% מהפסולת הביתית ממוחזרת, מקום לא טוב ביחס למדינות ה-OECD" – כך אמר אבי רדעי מהמשרד להגנת הסביבה, בפורום מנהלי איכות הסביבה ה- 13 של AVIV AMCG שהתקיים החודש בכפר הירוק. במסגרת הפורום דנו בכירי ענף הסביבה בארץ במהפכת הטיפול בפסולת.
"לשם השוואה, בגרמניה מטמינים רק כ-1% מהפסולת. בעינינו, המפתח למחזור הוא מחזור במקור, תוך הפרדת הפסולת לשני זרמים לפחות. אנחנו מזהים שנושא הטיפול בפסולת עולה מדרגה מבחינת העניין הציבורי, לדוגמה בנכונות הבנקים לממן פרוייקטים בתחום וכן בהיענות גדולה למכרזים של המשרד", הוסיף רדעי.
"באירופה, בניגוד לישראל, מוסדר היטב בחקיקה מהי פסולת. להגדרה המשפטית הזו יש חשיבות רבה והשלכות בנוגע להמשך הטיפול בפסולת. התקנות החלות כיום בישראל הן תקנות רישוי עסקים בנושא סילוק פסולת חומרים מסוכנים משנת 1990. כיום יש נסיון לשנות את אופן הגדרת הפסולת המסוכנת, זאת על מנת לתת הנחיות ברורות ולאפשר למשרד להגנת הסביבה להשתמש בקריטריונים מקובלים וברורים להגדרת טיפול בפסולת מסוכנת", אמרה מיכל בר-טוב מחברת HPC Envirotec.
לב רוזנשטיין מבית הספר ללימודי איכות סביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת ת"א דיבר על פסולת אלקטרונית וחשיבות הטיפול הראוי בה. "ייחודיות הפסולת האלקטרונית היא במגוון הרחב של המכשירים והחומרים המשתייכים לקטגוריה, ובהרכב הפסולת אשר משתנה באופן מתמיד עם החידושים והפיתוחים בתחום. אנו מעריכים כי בשנת 2012 נוצרה בישראל 150-200 אלף טון פסולת אלקטרונית. גם אחסון מכשירי חשמל ואלקטרוניקה בבתים בתום השימוש היא תופעה נפוצה שצריכה להילקח בחשבון בקביעת יעדי מחזור ומדיניות איסוף. יותר ממחצית הפסולת הזו נאספת כיום על ידי גורמים לא רשמיים, וטיפול לקוי ובלתי מפוקח בפסולת זו יוצר מפגעים סביבתיים ובריאותיים".
גדי בוקסנבאום, מנהל לוגיסטיקה בריבוע הכחול, סיפר כי בשנים האחרונות "ניתן לראות את שינוי תפיסת הפסולת שחלה ברשת מגה. הגדלנו את השימוש בדחסניות אשפה, אשר מאפשרות למקסם את ההפרדה בין קרטון לשאר הפסולת שבסניפי מגה. בכך, גם צמצמנו משמעותית את כמות האשפה שהולכת להטמנה ב- 20%-50%, וגם הבאנו לעלייה של 20% בתפוקת הקרטונים בסניפים. השינוי הזה נעשה בעלות אפסית, שלצידה רווחים מרובים, כלכליים וסביבתיים. ההשפעה הסביבתית של דחיסת הקרטונים מתבטאת בהפחתה של זיהום אויר ודלק ממשאיות פינוי האשפה, לצד צמצום מפגעי רעש".
ד"ר מיכל פרלה מחברת החשמל סיפרה על אפר פחם וגבס שהם תוצרי לוואי של תהליך ייצור החשמלהמועברים לשימושים מגוונים בתעשייה. מיכל גרוסמן, מנהלת תחום מדיניות סביבתית ב-AVIV AMCG, אמרה כי "שוק הפסולת הפך בשנים האחרונות מבלתי נראה לנראה, ומרכזי. היטל ההטמנה משמש כלי כלכלי מרכזי על מנת להפנים עלויות חיצוניות ולאפשר למיחזור להתחרות בהטמנת הפסולת, ולכן הוא הולך ועולה עם השנים. עם זאת, הפרדת פסולת דורשת פתרונות קצה, שמחיריה גם הם עולים. כיום, יש זמינות חלקית בלבד של פתרונות קצה ברחבי הארץ, ויש אתרים רבים שנמצאים כעת בתהליכי תכנון. באמצעות חקיקה, רגולציה ותמיכה ניתן להגיע למצב של מינימום פסולת במשק הלאומי".
דורון אברהמי, מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא במשרד הכלכלה דיבר אף הוא בפורום ואמר כי "לפני מספר שנים, משרד הכלכלה שם את הנושא הסביבתי בראש סדר העדיפויות. לאחרונה אנו עוסקים בבניית מדיניות אינטגרטיבית בנושא מחזור: לדאוג לכך שלא יהיה מצב בו מצד אחד משרד הכלכלה מסייע למפעלי מחזור לקום, ומצד שני ישנה חקיקה שלא מאפשרת למפעלים הללו להתקיים".