את הדברים אמר נציג רשות החשמל, חוני קבלו, במסגרת כנס אילת אילות שעסק השנה בפתרונות לאגירת אנרגיה

"אגירת אנרגיה היא המפתח לקיום משק של אנרגיות מחדשות בישראל"

כנס אילת אילות שהתארח היום (ה') בקיבוץ נאות סמדר העמיד במרכזו את תחום אגירת האנרגיה. דורית בנט, מנכ"ל מינהלת האנרגיות המתחדשות אילת-אילות ניהלה את המושב המרכזי שנערך בכנס בנושא זה והעלתה אל הדוכן את מיכה בן דוד, מנהל חברת החשמל באילת, יעל כהן פארן, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה, איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות לאנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית ואורחים נוספים.

"אגירה היא התחום שכל העולם תולה בו תקווה ולכן התכנסנו היום לדון בנושא" אמרה בנט "בעזרת אגירה נוכל להשתמש בחשמל במנותק ממחזורי הייצור הסולארי למשל, והמתקנים יהפכו כלכליים יותר משום שיוכלו לייצר יותר חשמל משהם צורכים במהלך היום". לאחר מכן הפנתה בנט שאלה למיכה בן דוד, מנהל חברת החשמל באילת ושאלה אותו האם נושא האגירה נמצא באג'נדה של חברת החשמל? על כך ענה בן דוד בחיוב "לאגירה יש היבטים חיוביים כמו דינמיות ויתרונות ביישור הקו. (השטחה של התנודתיות הכרוכה בשימוש בחשמל סולארי). ישנה תועלת למערך הייצור ומכאן החשיבות שלה – באילת או במקומות אחרים. אגירה גם מייצרת חיסכון בעלויות ובתשתיות. הנושא מוכר ואנו פועלים בנושא, למשל בפרויקטים לאגירה שאובה בכמה מקומות כמו בכוכב הירדן למשל".

לאחר מכן תיזכרה בנט את הקהל בדבר מחקר "אפס הפליטות" של הפורום הישראלי לאנרגיה שפורסם בשבוע שעבר. לפי המחקר, ב-2040 ישראל תייצר אפס פליטות בייצור חשמל אם תשתמש ב-80 אחוז מתחדשות ברשת.

יעל כהן פארן, מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה הרחיבה את מקומה של האגירה בהתייחס לתוצאות המחקר: "במחקר שפורסם לפני שבוע בדקנו האם ישראל יכולה להגיע לאפס פליטות והתשובה היא כן. אם נהיה משק יעיל – עם בנייה ירוקה והתייעלות אנרגטית במשק – אפשר להגיע ל-80 אחוז שימוש באנרגיה מתחדשת (רוח שמש וקצת ביומסה) בשילוב של אגירה. זה המספר הכלכלי ואפשר אפילו להגיע ליותר. כל הטכנולוגיות שאותן שיקללנו במחקר זמינות כיום; ולא לקחנו בחשבון טכנולוגיות שאינן זמינות. גם הנתונים שהשתמשנו הם המקובלים על כל משרדי הממשלה מבחינת זיהום אוויר ועלויות דלקים – ובנתונים הקיימים כיום זה אפשרי. בהיבט של אגירה – התייחסנו בעיקר לאגירה שאובה ולסוללות. אמנם כל התשתיות במשק יצטרכו להשתנות אבל זה אפשרי".

יעל כהן פארן, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה

לנוכח השאלה מה הבשלות הטכנולוגית להכניס אגירה למשק החשמל, ענה פרופ' דוד פיימן שהיה אחראי לחיבור המחקר כי "המחקר שעשינו בארבע השנים האחרונות של צרכי החשמל השעתיים של ישראל. אגירה יכולה להביא חשמל מהיר ובכמות גדולה, ויכולה לקלוט חשמל ממקורות תנודתיים כמו רוח. צריך להגביר את הגמישות של ניהול הגריד – היכולת של רשת החשמל להגיב מהר למקורות שונים של אנרגיה. אם הגריד יהיה גמיש יותר, ככל שיהיו פחות פחם ויותר גז וסולאר נוכל להשתמש ב-80 אחוז סולארי והשאר גז".

האם יש לרשות החשמל חשיבה לטווח ארוך איך להגיע ל-2 גיגה סולארי? איך מקדמים רגולציה של אגירה? איך ייראה משק החשמל אחרי 2020.
חוני קבלו מרשות החשמל השיב לשאלה ואמר כי "אנו רואים את המודלים בחו"ל, גם לטווח הארוך, ומגלים שהחיסכון למשק החשמל הולך ופוחת ככל שאנרגיות מתחדשות נכנסות. אם האגירה תתפתח להיקף משמעותי – זאת תהיה המפתח לקיום משק אנרגיות מתחדשות בישראל. אם יהיה מתקן לאגירת אנרגיה שפועל ללא גיבוי פוסילי – מצבו יהיה טוב בהרבה".

איתן פרנס תקף את קבלו ואמר כי "העדר הרגולציה גרם לכך שבקרוב נתחיל לראות אנשים אוגרים לפני שהרגולציה הושלמה. כשאדם יוכל לייצר לעצמו הוא יאגור. זה יביא לשימוש פיראטי. ראו מה קרה עם המונה נטו. ההסדרה הגבילה מצב קיים שאפשר היה לייצר עצמאית. הפיראטיות לא תעזור לאיש. המגמה קיימת. הרגולציה צריכה להיות אחראית. הבעיה היא שמדינת ישראל רוצה לשמור על חברת החשמל (ראו מקרה ביטול החוזה בבית החולים שיבא) ותבינו את המצב. תארו לכם שכל אדם ירצה להתנתק מחברת החשמל, ובהתחשב במצבה כיום תבינו לאן זה הולך".

איך בכל זאת מעודדים אגירה במתקני חלוץ? האם אפשר שבית יהיה עצמאי ולא מחובר לרשת והאם רוצים לעודד גופים להתנתק מהרשת?
יובל זוהר, ממשרד האנרגיה השיב ואמר ש"אנו רוצים לעודד פתרונות אגירה. זה יפתור את הבעיה העיקרית – תחרות בחשמל הרגיל. לא רק תלות במזג האוויר. זה יאפשר הפיכה של מקורות חשמל לא מניבים למניבים. יאפשר חדירה של מקורות לרשת. היעד שהגדירו לשימוש באנרגיות מתחדשות עד 2020 שאפתני. אנחנו לא מגיעים אליו בהליכה. זה תהליך הדרגתי. אני מעריך שב-2014 לא נחצה 5 אחוז מתחדשות כי בניית השוק לא מיידית. לקח זמן לייזמות להביא כסף ולרלגולציה להכין רישיונות ולחברת חשמל להתארגן עם פיתוח והסכמים. ב-14 נגיע לחצי מהיעד".