משמעות ההחלטה בפועל היא הסכמת המדינה לדיון בעתירה על-פי נוהל מזורז בהרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון

המדינה קיבלה "צו על תנאי" בדיון על ייצוא הגז בבג"צ

בהמשך להחלטת בג"צ בשבוע שעבר בנוגע להכרעה על ייצוא הגז, הודיעה כעת המדינה כי היא מסכימה לקיום דיון בהרכב מורחב כאילו הוצא צו על-תנאי בנושא. משמעות ההחלטה בפועל היא הסכמת המדינה לדיון בעתירה על-פי נוהל מזורז. בהודעה שהועברה, כתב עו"ד ענר הלמן, סגן מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, כי "המדינה מסכימה שהדיון ייערך כאילו הוצא צו על-תנאי. בשם לב לדחיפות שקיימת לדעת המדינה בשמיעת העתירות ובמתן ההכרעה בהן – המדינה תחזור ותבקש מבית המשפט הנכבד, כי העתירות ישמעו במועד קרוב ככל הניתן".

כזכור, את העתירה כנגד החלטות הייצוא, הגישו חברי הכנסת שלי יחימוביץ', אבישי ברוורמן, רובי ריבלין ומשה גפני. יחד עם נציגי המרכז האקדמי למשפט ועסקים, הפורום הישראלי לאנרגיה והעמותה לכלכלה בת קיימא. לצד עתירה זו הוגשה עתירה נוספת מטעמם של עמותות "אדם טבע ודין" ו"התנועה לאיכות השלטון" שקראה גם היא להעביר את ההחלטה על ייצוא הגז לידיה של הכנסת ולא להותירה בידי הממשלה בלבד.

'התנועה לאיכות השלטון' ו'אדם טבע ודין' טוענות בעתירה כי ההחלטה על הייצוא שהתקבלה זה מכבר בממשלה, מבוססת על תשתית עובדתית חסרה, לרבות הסתמכות על מאגרים "וירטואליים" שבינתיים הוכחו כיבשים. אל העתירה צורפה חוות דעת מומחה של ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה ב'אדם טבע ודין' על פיה, בעוד 25 שנה, תשלם מדינת ישראל למעלה מ-13 מיליארד שקלים בשנה, כתוצאה מעלויות חיצוניות.

עו"ד צרויה מידד-לוזון, היועצת המשפטית של 'תנועה לאיכות השלטון' מסרה כי "על פי עקרון הפרדת הרשויות הכנסת היא המקום לשקול ולהכריע בסוגיות הכרוכות ביצוא הגז, על השלכותיהן ארוכות הטווח על כל אחד מאזרחי המדינה, על המשק ועל עוצמתה של המדינה. התעקשות הממשלה להכריע בנושא, תוך התעלמות מהכנסת ומהביקורת הרחבה, בין היתר, עקב הליקויים בתשתית העובדתית שמונחת בבסיס ההחלטה, הינה תמוהה ומנוגדת למהות הדמוקרטיה".

גם לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין', "כללי המינהל התקין מחייבים כי החלטת בסדר גודל משמעותי, כמו ייצוא הגז תתקבל לאחר דיון מעמיק ושקוף בכנסת ולא במחשכים. על אחת כמה וכמה, כאשר בכל יום שחולף מתגלים שיקולים נוספים שלא נלקחו בחשבון במסגרת ועדת צמח".

"אנו מברכים על כך שגם בממשלה מבינים את הצורך בקיום מעמיק אך מזורז בנושא, ומקווים שהדיון בנושא ימוצה בצורה הטובה והמהירה ביותר, בציפיה כי שופטי בית המשפט העליון יורו להעביר את ההכרעה בנוגע לייצוא הגז להכרעה חקיקתית מוסדרת בכנסת, כראוי ביחס להחלטה היסטורית בעלת השפעות כלכליות בין-דוריות אדירות" מסרו גורמים במטה לשמירה על הגז הישראלי בעקבות ההחלטה.