"ביחד נעמוד, לחוד ניפול" אומר משפט סוציאליסטי מפורסם. את הגישה הזו אימץ מודל הוהנלוהה (Honhenlohe) – מודל השולחן העגול להתייעלות אנרגטית. מודל הוהנלוהה, ארגון ללא מטרות רווח, הקיים משנת 1991, מייסד רשתות חברתיות להתייעלות אנרגטית המשלב בין סביבה לכלכלה.

יומן מסע התייעלות אנרגטית בגרמניה: רשת חברתית להתייעלות אנרגטית

"ביחד נעמוד, לחוד ניפול" אומר משפט סוציאליסטי מפורסם. את הגישה הזו אימץ מודל הוהנלוהה (Honhenlohe) – מודל השולחן העגול להתייעלות אנרגטית. מודל הוהנלוהה, ארגון ללא מטרות רווח, הקיים משנת 1991, מייסד רשתות חברתיות להתייעלות אנרגטית המשלב בין סביבה לכלכלה. לדברי מרסיה רושה, מנהלת פרוייקטים של התוכנית. הפרויקט קיים מאז שנת 1991, אולם שתי גולות הכותרת של התכונית – הכשרת חברות לתעודות ה- 14001 ISO או התקן הירוק האירופאי – EMAS בעלויות נמוכות מאלו של חברות הכשרה אחרות.

התוכנית מביאה יחד שמונה חברות – לרוב חברות SME כשהמטרה היא להצעיד את החברות יד ביד, תוך שיתוף פעולה עם המודל אל עבר התייעלות אנרגטית או תעודות ירוקות. לדברי רושה, הבחירה של השותפים לדרך של המודל היא החלק האקוטי להצלחת הפרוייקט – ולראייה, במודל שותף מרכז פראונהופר, איגודי לשכות מסחר, משרדי ממשלה מהרמה הפדראלית עד הרמה המחוזית. "אנחנו איננו רואים עצמנו כיועצים אלא כמתאם / מתווך / מגשר בין בעלי העניין (החברות) ובעלי הידע (שותפי הדרך של המודל). חברה שמעוניינת לעבוד לבד, מופנית לאחד היועצים של הוהנלוהה על מנת לעבור את התהליך בכוחות עצמה".

אורך החיים של רשת התייעלות: 3-4 שנים – שהוא אורך הזמן הדרוש לרוב לעבור לעומק את תהליך ההתייעלות האנרגטית. השולחן העגול מתכנס כל שלוש עד ארבע פעמים בשנה, וכל חברה שולחת נציג בכיר – מנכ"ל או מנהל המתקן "אי אפשר באמת לנהל דיון, להגיע להחלטות אופרטיביות ולקבוע מטרות ויעדים בהם יש לעמוד בין מפגש למפגש כשנציג עוצר את עצמו ואת השותפות האחרות כיוון שאין בידו את הסמכות לקבל החלטה בו במקום והוא נאלץ פעם אחר פעם לקבל את הסכמתם או אישורם של הממונים עליו" אומרת רושה. הרשת מגדירה את היעדים ועובדת עם מקבלי החלטות על מנת להקל על הטמעת ההליכים שנקבעים.

בתוכנית שהחלה ב-2010 משתתפות 8 חברות והישגיה הפחתה בשנתיים של 3.5% באנרגיה והפחתה של 6.9% בפליטות ₂CO. בפרוייקט שערך המדל בין השנים 2007-2011 השתתפו גם שמונה חברות במטרה להטמיע  20 פתרונות בחברה. סיכום הפרויקט הראה התייעלות של בין 2.3-13%, בצריכת האנרגיה והפחתת פליטות בין 6.7%-66.5%.

אולם ישנם גם קשיים בבניית התוכנית. כל תוכנית מתחילה בפנייה לקבוצות של חברות או בפרסום קול קורא. לדברי רושה " יש בעיה להכניס לאותו שולחן כמה מתחרים, בעבר בעיה כזו נפתרה על ידי הגדרת חוקי "גבולות גיזרה" וכך נפתרה הסוגיה. "אך כיום, עם צבירת נסיון וסיום של כמה פרויקטים כאלה, המודל מעוניין לפתח את המודל לתחום החומרים. "כיום מתחילים פרוייקט של התייעלות חומרים. להבדיל מהתייעלות אנרגטית שמתמקדת בדברים קבועים – כגון חום וחשמל, התייעלות בתחום החומרים ייחודי לכל מפעל ותעשייה. כמובן, שבתחום התייעלות בתחום החומרים קשה הרבה יותר להושיב חברות בעלות מוצרים דומים."

יתרונות השיטה אינם בהכרח כלכליים אלא יותר ריבוי הרעיונות וההתמודדות עם האתגרים השונים העומדים בפני כל חברה. החברים בשולחן העגול משתמשים בפלטפורמה לקבלת החלטות, הגדרת יעדים, העברת סדנאות ונסיון, חיפוש אלטנטיבות לפתרונות קיימים בהתאם לאתגר וניטור התקדמות.

אורן הרמב"ם מנהל תחום האנרגיה בהתאחדות התעשיינים המשתתף במשלחת: "המודל הוא משהו שכדאי ללמוד אותו לעומק, ואם יוכח מתוך הניסיון הגרמני, שחברות שמשתתפות בשולחנות עגולים כאלה, לעומת חברות העוברות את התהליך באופן עצמאי. אם הפעילות הקבוצתית מייצרת תוצאות טובות יותר יש מקום לאמץ את המתודולוגיה גם בישראל, כמובן בהתאמה תרבותית למקום. השיטה עשויה לחסוך לחברות כשלונות וחוסר הצלחה, והשקעה בפרויקטים לא כדאיים מניסיון של אחרים השותפים לשולחן".

אז היכן נמצא פוטנציאל היעילות האנרגטית?

מערכות חימום: 10-30% תאורה: 20-70% אגירת חום מבוזבז: 15-40% אוויר דחוס: 15-40%