המועצה לבנייה ירוקה בישראל פרסמה השבוע את דו"ח הבנייה הירוקה וגזי החממה שלה. הדו"ח, העוקב אחרי מגוון נושאים בתחום הבנייה הירוקה ומפרט את הקשר בין הפחתת גזי חממה לבניה ירוקה, פוטנציאל ההפחתה בישראל ובוחן מקרי מבחן מהעולם.

המועצה לבנייה ירוקה פרסמה את דו"ח הבנייה הירוקה וגזי החממה

המועצה לבנייה ירוקה בישראל פרסמה השבוע את דו"ח הבנייה הירוקה וגזי החממה שלה. הדו"ח, העוקב אחרי מגוון נושאים בתחום הבנייה הירוקה ומפרט את הקשר בין הפחתת גזי חממה לבניה ירוקה, פוטנציאל ההפחתה בישראל ובוחן מקרי מבחן מהעולם.

הדו"ח, המתפרס על פני 51 עמודים, קובע כי "לסקטור הבנייה תפקיד מכריע במאמץ הגלובלי להקטין את פליטות גזי החממה כחלק מהמאבק בתהליך שינויי האקלים והשלכותיו". המחקר עצמו חקר את פוטנציאל הפחתת הפליטות באדריכלות הבניין עצמו – בידוד, הצללה וכדומה וכן אנרגיה אופרטיבית, כלומר טכנולוגיות להגברת יעילות אנרגטית של מכשירים אלקטרוניים וצורכי חשמל, וכן תכנון עירוני מושכל, ציפוף, מיחזור פסולת, ניהול אתר המבנה, שימוש במוצרים וחומרים ירוקים ושינוי התנהגותי של דיירי המבנה ומשתמשיו.

על פי דו"ח המועצה, סקטור הבנייה הישראלי אחראי לכמעט 50% מסך פליטות גזי חממה של המדינה. "לפיכך שינוי תפיסתי, פרקטי וטכנולוגי בהקשר למבנים יכול לתרום משמעותית להשגת יעדי הפחתה בהתאם להתחייבותה שלישראל בוועידת קופנהגן 2119 והחלטות ממשלה בנושא." בגלל שדו"חות קודמים התמקדו בעיקר בתחום האדריכלות, דו"ח המועצה לבנייה ירוקה מקיף אפשרויות רבות יותר וכך אחוזי הפחתת פליטות גבוהים יותר.

מסקנות הדו"ח

הדו"ח מגיע לשבע מסקנות עיקריות. המסקנה הראשונה נוגעת לתחום האנרגיה האופרטיווית והאנרגיה הגלומה. "אנרגיה אופרטיבית (צריכת החשמל בזמן תקופת השימוש בבניין) היא הגורם המוביל בפליטות פחמן דו חמצני ממבנים. בנייה ירוקה בעלת פוטנציאל הפחתת פליטות – באמצעות תכנון מודע אקלים המקטין את כמות האנרגיה האופרטיבית הדרושה בתקופת חיי המבנה. בנוסף, אנרגיה גלומה רבה ניתנת להפחתה על ידי יישום אמצעים נוספים הכלולים במסגרת הבנייה הירוקה"

מסקנה נוספת היא בנוגע לפוטנציאל ההפחתה בצריכת האנרגיה של מבנים – "חסכון באנרגיה לצורכי אקלום ע"י תכנון נכון של הבניין מבחינת בידוד, הפניות, פתחים ואוורור, שימוש בחומרי בניין ממוחזרים וניהול פסולת בניין; תכנון עירוני סביבתי המורכב מציפוף הבנייה, עירוב שימושים, – ותכנון מוטה תחבורה ציבורית ; חסכון של הדיירים ושימוש מושכל במים, חשמל, מוצרים בלתי – מתכלים וצמצום השימוש ברכב."

הפחתת פליטות ותקנים לבנייה ירוקה על פי הדו"ח, תקן הבנייה הירוקה 5281 אינו מתייחס לנושא הפליטות בתקנים עצמם ואין קריטריונים לדירוג מבנים על פי יכולתם להציג צמצום של פליטות גזי חממה. יש צורך ב"שילוב גישת מחזור חיי הבניין והטמעתה במסגרת התקנים לבנייה ירוקה תתרום לקידום פרקטיקות בנייה ירוקה לצרכי הפחתת פליטות גזי חממה." טוען הדו"ח.

הגדרה מקומית של מבנה אפס פחמן – על פי מקרי המבחן הנבדקים בדו"ח, יש לפתח תקן מקומי למבנה אפס פחמן וכיצד יש להגיע ליעד שכזה "קביעת קריטריונים מקומיים להגדרה של מבנה אפס פחמן – עבור שימושים שונים יאפשרו הצבת יעדים כמותיים מוגדרים להפחתת פליטות בסקטור הבנייה על ידי רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה." לשון הדו"ח.

פוטנציאל ההפחתה מבנייה קיימת – הדו"ח מציין, שעל פי נתוני משרד האנרגיה והמים, תהליכי שדרוג מערכות אנרגטי (Retrofitting) והתייעלות אנרגטית במבנים קיימים של מגורים, תעשייה וציבור בעלי פוטנציאל הפחתה מצטבר של 44.4 מיליון טון גזי חממה עד שנת 2121 . הפחתה זו מהווה 94% מכלל פוטנציאל ההפחתה כתוצאה מתהליכי התייעלות אנרגטית בסקטורים הבנייה, המים והחקלאות. גם כאן הדו"ח מציין את המחסור בהתחשבות שיפור איטום ובידוד, שיפור זיגוג, הצללות שיפור פוטנציאל האוורור הטבעי, התקנת מערכות חוסכות מים, טיפול במי נגר וכן שיפור החזיתות ושטח הפיתוח במטרה להפחית את תופעת אי החום העירוני, שבעקיפין מצמצמת את התלות בצורך במערכות אקלום.

תכניות מקומיות ולאומיות להפחתת פליטות על מנת להתמודד עם כלל ה-LCA של הקמת מבנה – "מתוך מקרי הבוחן בולטים היתרונות של תכניות אב בערים בקביעת מסגרת יישומית להפחתת פליטות גזי חממה בסקטור הבנייה. תכניות אלו משמשות כמנגנון אינטגרטיבי בעל יעדים מוגדרים והצעדים הדרושים על מנת לעמוד בהם." קובע הדו"ח.

מחסור בידע היא המסקנה השביעית והאחרונה של הדו"ח."מחקר התחלתי זה מצביע על מחסור בארץ במסד נתונים רלוונטיים לנושא של בנייה ירוקה ופליטות גזי חממה" הדו"ח מפרט שחסרים נתונים מקומיים בחלוקה של הרגלי צריכת חשמל בבתים לפי שימושים ומכשירים חשמליים, מחקרים הבודקים טביעת רגל פחמנית של ייצור וצריכה של חשמל, מים ופסולת לאורך תקופת חיי הבניין ונתונים המכמתים את היתרונות מול החסרונות של גגות ירוקים. בנוסף, חסרים נתונים על פילוח נתוני צריכת האנרגיה של הצרכנים בארץ, מרחקי נסועה, העלות המשקית והפחמנית של נסיעות אלו והדרכים לצמצומן, וכן בחינה של נסועה במרחבים המאופיינים בעירוב שימושים לעומת מרחבים הומוגניים מבחינת שימושים. בנוסף, חסרים מחקרים המכמתים חסכון אנרגטי למבנים שתוכננו על פי עקרונות הבנייה הירוקה לעומת מבנים בסדר גודל ואקלים דומים שתכנונם אינו מסתמך על עקרונות הבנייה הירוקה.