ארגוני מטה המאבק נגד הפחמית, יחד עם החברה להגנת הטבע והפורום הישראלי לאנרגיה, הכינו נייר עמדה, הבוחן את ההחלטה להקמת תחנה פחמית נוספת באשקלון (פרויקט D) מזווית כלכלית. נייר העמדה הוגש אמש לשר תשתיות לאומיות, עוזי לנדאו. מסקנות נייר העמדה הן, כי לאור חוסר הוודאות לגבי כלכלת הפחמן העולמית, ולאור ההוצאה הצפויה על הוצאות ישירות בסדר גודל של כמיליארד ש"ח בשנה, וכן עלויות עקיפות הנוגעות להגדלת הפליטות, קבלת החלטה על הקמת תחנה פחמית כעת תהיה בגדר חוסר אחריות לאומי.

אל הפגישה עם ארגוני הסביבה המתמחים באנרגיה הוזמן במפתיע וללא תיאום נציג חברת החשמל דוד אלמקיאס, ראש אגף תכנון פיתוח וטכנולוגיה של חברת החשמל. "הקבלן המבצע" של התחנה המתוכננת באשקלון.

גיל יעקב, מנכ"ל מגמה ירוקה, אשר נכח בפגישה, ציין כי "העובדה ששר התשתיות הזמין כגורם מקצועי נציג של חברת החשמל, תוך עקיפה של הדרגים המקצועיים במשרדו, היא בגדר תעודת עניות למשרד. למרות שחברת החשמל מתעקשת להציג את עצמה כקבלן מבצע בלבד, היא מעורבת באופן פעיל ביותר בתהליך קבלת ההחלטות ומקדמת פתרונות שרק היא יכולה לספק. פתרונות אחרים, כדוגמת אנרגיה מתחדשת נפסלו על הסף, ואנו חוששים כי הרקע להחלטה זו הוא חוסר יכולתה של חברת החשמל להיות מעורבת באנרגיה מתחדשת, כתוצאה מהחלטה של הממונה על ההגבלים העסקיים."

עיקרי הדו"ח

רמת פליטת גזי החממה הגבוהה לנפש בישראל, ולצידה יעילות הפליטה הנמוכה, מחייבות את ממשלת ישראל להיערך למחויבות הפחתת פליטות משמעותית במסגרת הסכם האקלים העולמי החדש, האמור להיכנס לתוקף בינואר 2013.

• הקמת יחידות הייצור הפחמיות באשקלון (פרוייקט D) מוסיפה כ-10% לפליטת גזי החממה מתחומי ישראל ולמעשה, סותמת את הגולל על יכולתה של ישראל לאמץ מדיניות אקלים אפקטיבית בעשורים הבאים.

• עלות רכישת רישיונות הפליטה מוערכת בסדר גודל של מיליארד ש"ח בשנה ומקטינה משמעותית את כדאיות הפחם ביחס לחלופות.

• היות ומדובר בפרויקט מפתח לקיומה של מדיניות אקלים ישראלית, עלות הפליטות למשק חורגת בהרבה מעבר לעלות הפחמן הישירה.

מדיניות לניהול פליטת גזי החממה המשקית – על פי עקרונות ניהול התקציב הממשלתי

• בעולם שאחרי חתימת הסכם האקלים החדש עלולה מדינה מפותחת (קטנה) כישראל לשלם קנסות כבדים על חריגה גדולה מהיעד שיוגדר לה לפליטת גזי חממה, מעבר לעלויות רכישת רישיונות פליטה.

• כשם שלא יתכן שמשרד ממשלתי כלשהו יחליט על הוצאה תקציבית נוספת רק משום שתועלתה עולה על עלותה, ללא התייחסות למגבלת התקציב הממשלתית ולהשפעה על החוב הציבורי, כך אין זה סביר שפרויקט הגורם לחריגה גדולה בפליטה המשקית יבוצע ללא התייחסות למגבלת הפליטה המשקית ולהשפעתו על חוב הפחמן הלאומי.

• פרויקט D פורץ את המסגרת של מגבלת הפליטה המשקית באופן כמעט חסר תקנה, יוצר לישראל חוב פחמן אדיר לשנים וממש כמו חוב ציבורי גדול, פוגע בגמישות הדרושה לניווט המשק בעתיד וחושף את המשק כולו לסיכונים הגלומים בכלכלת האקלים המתהווה.

• יש לבחון פרויקטים עתירי פליטה כחלק מבחינה כלל משקית, תוך הבנה כי תחת מגבלת פליטה משקית, מתקיימת תחלופה בין פרויקטים – למשל, בחשמל ותחבורה.

• חוסר הוודאות הגדול לגבי ההסדר העולמי העתידי והפוטנציאל הקיים בהתייעלות אנרגטית ובהרחבת כושר היצור באמצעים אחרים מחייבים דחייה של קבלת ההחלטה על ביצוע הפרויקט בשלב זה.