המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה אתמול את קידומם של חמישה פרויקטים להקמת מתקנים חדשים להתפלת מים בישראל וברשות הפלסטינית. על פי החלטת המועצה, עד סוף 2050 צפויים לקום חמישה מתקני התפלת מים שישמשו את השתיים לסיפוק ביקושי המים בחקלאות ובתעשייה, בהקצאת מים לטבע, הפרשת מים בהתאם להסכם עם ירדן וכן לצרכי מחייה.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה הקמת חמישה מתקנים חדשים להתפלת מים

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה אתמול את קידומם של חמישה פרויקטים להקמת מתקנים חדשים להתפלת מים בישראל וברשות הפלסטינית. על פי החלטת המועצה, עד סוף 2050 צפויים לקום חמישה מתקני התפלת מים שישמשו את השתיים לסיפוק ביקושי המים בחקלאות ובתעשייה, בהקצאת מים לטבע, הפרשת מים בהתאם להסכם עם ירדן וכן לצרכי מחייה.

על פי נתונים של רשות המים, הדרישה למי ים מותפים בשנת 2050 בישראל תהיה כ- 1750 מיליון קוב שיתחלקו בין כ-12 מיליון בני אדם שיחיו במדינה וברשות הפלסטינית בעוד כארבעה עשורים. מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה נמסר כי יישום החלטתה יעודכן בהתאם לתחזיות צורכי המים העתידיים באזור.

בתגובה להחלטת המועצה הארצית, אמר גדעון ברומברג, מנכ"ל ארגון ידידי כדור הארץ המזה"ת: "התפלה לבדה איננה פתרון קסם שיפתור את מחסור המים של ישראל, ואין להסתמך על הדבקת ביקושים בלבד. בנייתם של עוד ועוד מתקני התפלה היא איוולת נוראה, מאחר והביקושים רק ימשיכו לגדול עם הצמיחה באוכלוסיה. הדבר שקול לבניית כבישים נוספים, המגדילים את כמות הצריכה של תחבורה פרטית ולא פותרים את בעיית העומס בטווח הארוך. ישראל יכולה לחסוך כ- 500 מליון מ"ק לשנה באמצעות ניהול ביקושים לחסכון במים באמצעים פשוטים שלא יפריעו לצרכן הקצה, כגון שימוש במים אפורים להדחת אסלות."

ברומברג מוסיף כי אין לשכוח את המשמעות הכלכלית של מתקני ההתפלה: "ישראל השכילה לקדם חוק מים מודרני הקובע כי המים הם נחלת כלל הציבור, אך הקמת מתקני התפלה מעבירה למעשה את המים לידיים פרטיות וחותרת תחת עקרון זה. התפלה היא למעשה הפרטה של משק המים, המעודדת גידול ביקושים נוסף ובאופן זה תגרום לעליות נוספות במחירי המים".