מערכת תשתיותבאופן מסורתי נחשב הפחם לדלק הזול ביותר, אולם מחיר השוק שלו מתעלם מהשפעותיו המהותיות. השפעות אלו המכונות "עלויות חיצוניות", באות לידי ביטוי במחלות דרכי נשימה, תאונות כרייה, גשם חומצי, ערפיח, ירידה בתנובה החקלאית ושינויי האקלים.
דו"ח גרינפיס: מחירו האמיתי של הפחם
צילום: גרינפיס/ ג'ירי רזאק
באופן מסורתי נחשב הפחם לדלק הזול ביותר, אולם מחיר השוק שלו מתעלם מהשפעותיו המהותיות. השפעות אלו המכונות "עלויות חיצוניות", באות לידי ביטוי במחלות דרכי נשימה, תאונות כרייה, גשם חומצי, ערפיח, ירידה בתנובה החקלאית ושינויי האקלים.
אמנם הנזק הנגרם מכריית ושריפת הפחם אינו בא לידי ביטוי במחיר השוק לטון פחם, או קילו-וואט-שעה של חשמל, אולם העולם כולו משלם את המחיר, ככלות הכל. דו"ח זה מנסה לענות על השאלה: כמה באמת אנחנו משלמים? למרות שבלתי אפשרי לכמת כרגע את כל ההרס שגורם הפחם ברמה העולמית, ניתן להעריך את עלות הנזקים השנתית של כמה מהשפעותיו החמורות יותר.
לבקשת גרינפיס, ערך מכון המחקר ההולנדי ,CE Delft ניתוח ראשוני של העלויות החיצוניות, השפעות כריית ושריפת הפחם על האדם והסביבה. הערכה זו התמקדה בעלויות החיצוניות ב 2007- של נזקים המיוחסים לשינויי האקלים, השפעות זיהום האוויר על הבריאות, ומקרי מוות בתאונות הכרייה הגדולות – גורמים לגביהם יש מידע זמין ואמין מספיק מכל העולם.
בהתבסס על הגורמים שנבדקו, הניתוח חושף כי:
בשנת 2007 תחנות כח שורפות פחם גרמו לנזקים שמוערכים ב 356- מיליארד אירו;
בשנת 2007 תאונות כתוצאה משרשרת הפקת האנרגיה מפחם עלו לפחות 161 מליון אירו;
ובנוסף לכרייה יש עלויות נזק נסתרות שהסתכמו ב 2007- בלפחות 674 מליון אירו נוספים.
בסיכום כל העלויות, הגיע מכון המחקר CE Delft לסכום של כ 360- מיליארד אירו. משמעות הדבר היא כי בעשר השנים הבאות העלויות יעלו על 3.6 טריליון אירו – סכום המגיע ליותר מפי 6 מעלות חילוץ המוסדות הפיננסים בארה"ב מהמשבר הכלכלי של 2008 (700 מיליארד דולר, אוקטובר 2008 ). מספר זה מהווה רף תחתון לעלויות השנתיות שמטיל הפחם על בני אדם ועל הסביבה.
לצורך החישוב השתמש מכון CE Delft בנתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית ( IEA ), כדי לסכום את סך הפליטות של יצרניות החשמל הפחמי הגדולות ביותר – ארה"ב, סין, הודו, יפן, גרמניה, דרום אפריקה, אוסטרליה, רוסיה ופולין – שיחדיו נושאות באחריות ל- 85% מהפליטות העולמיות משריפת הפחם. החישוב הסופי מביא בחשבון 91% מסך הפליטות העולמיות מפחם כאשר מכלילים גם את מדינות האיחוד האירופי. בנוסף נאסף מידע על פליטות המיוחסות לפעולות כריית פחם בכל העולם, ונתונים לגבי תאונות גדולות בשרשרת הפקת האנרגיה מפחם.
סביר להניח כי על אף הסכום המזעזע, בעצם מדובר בהערכת חסר, וכי המחיר המובא כאן קטן מהמחיר האמיתי של נזקי הפחם השנתיים בעולם, היות ולא כל ההשפעות הוערכו, ואף צפויה עליה דרמטית בעלויות שינויי האקלים. במובנים רבים, מחירו האמיתי של הפחם ברמה העולמית, בעצם אינו ניתן לחישוב מדויק וסופי, בעיקר היות וחסר מידע שיאפשר לקטלג בצורה אמינה כל אחת ואחת מההשפעות השליליות של הפחם.
בנוסף לכך, הניסיון לכמת בצורה אמינה השפעות חברתיות – העתקתן של קהילות ממקום מגוריהם, השמדת מורשת תרבותית וגזילת זכויות אדם, איננו ריאלי. בעוד שהמספר שהוצג לעיל אינו מכסה במדויק את כל עלויות הפחם, הוא בכל זאת נותן לנו מושג על סדרי הגודל של הנזק שאנו גורמים לעצמנו ולסביבה שלנו בהמשיכנו לכרות ולשרוף פחם.
בעידן של מחירי אנרגיה גבוהים, ותיאבון בלתי נלאה לכאורה לאנרגיה, הנטיה היא להעדיף את מקורות האנרגיה הזולים ביותר. בעוד שמחיר השוק של הפחם נמוך יחסית, המציאות מוכיחה כי מחירו האמיתי של הפחם גבוה מידי, והעולם פשוט לא יכול להרשות לעצמו להמשיך להשתמש בו.
בהתחשב בזמינותן של חלופות כגון אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית, שיכולות לספק את צרכי האנרגיה שלנו בצורה בטוחה וידידותית לאקלים, אין הכרח להמשיך ולהסתמך על הפחם. עלינו להקטין את תלותנו בדלק מלוכלך ומזהם זה, ולנטוש תוכניות להקמת תחנות כח שורפות פחם. איננו יכולים להרשות לעצמנו להיכשל במעבר למקורות אנרגיה נקייה וברת קיימא, המחיר יהיה כבד מנשוא.
הדו"ח המלא – מחירו האמיתי של הפחם
למידע נוסף
