על רקע ההתחממות גבול הצפון והשיח על עימות כולל אפשרי, עולה מחדש סוגיית הביטחון האנרגטי של ישראל, הפעם ביטחון אנרגטי ממשקפיים של ביטחון לאומי. במסגרת עימות אפשרי, עלולים רקטות או טילים שישוגרו במסגרת עימות צבאי, לפגוע באחת מתחנות הכוח, פגיעה שעלולה לשבש את אספקת אנרגיה למיליוני משקי בית ישראלים וכך להביא לפגיעה משמעותית בעורף. 

ברקע המצב הבטחוני , הטרנד החם בישראל: שדות PV מבוזרים לביטחון אנרגטי

על רקע ההתחממות גבול הצפון והשיח על עימות כולל אפשרי, עולה מחדש סוגיית הביטחון האנרגטי של ישראל, הפעם ביטחון אנרגטי ממשקפיים של ביטחון לאומי. במסגרת עימות אפשרי, עלולים רקטות או טילים שישוגרו במסגרת עימות צבאי, לפגוע באחת מתחנות הכוח, פגיעה שעלולה לשבש את אספקת אנרגיה למיליוני משקי בית ישראלים וכך להביא לפגיעה משמעותית בעורף. 

הפתרון לתרחיש האפשרי המתואר הנ"ל ידוע לכולם – יצירת ביזור אנרגטי אשר יפחית את התלות הכמעט מוחלטת של מיליוני ישראלים בתחנות הכוח, ויביא לצמצום פוטנציאל הנזק בעת מלחמה. פתרון אחד כזה הם  שדות PV שמספרם בישראל גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות, בין השאר בגלל התפתחויות של פתרונות טכנולוגיים בתחום אגירת האנרגיה.

במדינות רבות בעולם המערבי, במיוחד בגרמניה ובארה"ב, מספר לא מבוטל של אזורי תעשיה במרכזים אורבניים כבר מתקיימים כאוטונומיות אנרגטיות בזכות שדות PV. על ידי שימוש בפתרונות אגירה, הן מתחברות לגריד בעת חירום, תקלות או עומסים במטרה לסייע באספקת אנרגיה בהתאם למצב ולצורך. 

למרות העלייה המשמעותית במספר שדות הPV במהלך השנים, צריך לציין שישראל עדיין רחוקה ממציאות בה שדות PV יוכלו לספק אנרגיה לגריד בהיקפים גדולים ומשמעותיים בעתות ביקוש, חירום או תקלה. ישראל מפגרת משמעותית ביעדים שהציבה לעצמה הממשלה במעבר לאנרגיה מתחדשת. היעד המקורי, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה ב־2015, היה ש־10% מצריכת החשמל עד 2020 ייוצרו מאנרגיות מתחדשות. אך השנה הסתיימה רק בכ-5.7%. היעד הנוכחי מציב יעד של 20% מצריכת החשמל בישראל תיוצר באמצעות אנרגיה מתחדשת עד 2025.

חברת C-Power, מספקת פתרונות מתח גבוה לתחנות לפרויקטים מסוג אלו. במהלך השנים האחרונות, הם לקחו חלק בבניית למעלה מ-50 שדות PV שונים ברחבי ישראל. יזמים רואים בשדות PV כלי ההשקעה לטווח ארוך, אשר ישרתו אותם לעשות עסקים לעשורים קדימה. הפאנלים הסולאריים מייצרים אנרגיה בזרם DC נמוך, לאחר מכן מומרים ל-AC ונשלחים אל לוחות המתח הגבוה, המותקנים כחלק מתשתית המתח הגבוה שמתקינה החברה.

הקמת שדה PV, היא משימה הנדסית מאתגרת ומורכבת, וגורמים כמו אבק ולחות חייבים להילקח בחשבון. ציוד כמו למשל של חברת Eaton המאפשרים הקמת תשתית מתח עם ציוד במידות קומפקטיות, החוסכות בעלויות ההקמה של הפארק הסולארי וכן מאפשרות מגוון של יישומים וניהול ייצור האנרגיה בצד המתח הגבוה. 

ההתקדמויות הטכנולוגיות הללו אינן מגיעות ללא סיכונים פוטנציאליים, אחד מהם הוא התקפות סייבר. שדות הPV החדשים שנבנים כיום משתמשים  במערכות RTU (Remote Terminal Unit) המספקים נתונים, שליטה, בקרה וניטור תקלות על השדה כולו. הדבר מחייב גם שימוש בציוד בעל אמצעי אבטחת סייבר מתקדמים וזאת כדי למנוע גישה של גורמים עוינים לשדה הסולארי ולהשבית ולגרום נזק לייצור החשמל. קיימים מנגנוני פיקוח של משרד הביטחון, נגה ומערך הסייבר הלאומי המצריכים אישור לסוג הציוד מסחרי שמותקנים בתשתיות אנרגיה. עם זאת קיים הגופים הללו מצויים בקונפליקט, לפיו יש רצון גדול להכניס את הציוד הכי חדיש, הכי טכנולוגי והכי משוכלל, אבל קיים חשש שהדבר כרוך גם בהעלאת הסיכון מפני התקפות סייבר. אין היום ציוד ניהול אנרגיה שאינו מצויד במערכת שו"ב ותקשורת כזו או אחרת. 

להמשיך להגדיל את הביזור האנרגטי וגם להעלות את מודעות לנושא הזיהום

אופיר גורן מנכ"ל Eaton ישראל, זוקף את העלייה במספר החוות הסולאריות בישראל לעלייה במודעות לטכנולוגיות מתחדשות ואגירת אנרגיה, "אין ספק שהטכנולוגיות הללו גרמו ליזמים שבעבר לא שקלו הקמת חוות סולאריות, להקים כאלו לאחר שיתבססו גם על אגירת האנרגיה".  עם זאת אופיר מציין שאין מספיק מודעות בישראל: "השימוש בציוד ניהול אנרגיה מזהם (מכיל 6SF) הוא עדיין בעיה נפוצה" מסביר אופיר, "כל מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת המפחית את פליטות הפחמן, ומגדיל את הביזור האנרגטי הוא מבורך, אבל לעיתים נוצר מצב, שהיזם כלל לא מודע אליו, ששדה הPV שנבנה עבורו כולל ציוד בעל פוטנציאל זיהום סביבתי לא מועט, כתוצאה משימוש בלוחות מתח בגז. "מלבד זיהום, בעיה נוספת של הלוחות המזהמים הם עלויות תחזוקה גבוהות ובטיחות", מסביר אופיר, "לוחות מזהמים המשתמשים בגז, מצריכות מילוי גז תקופתי. בנוסף הטיפול בלוח מחייב לנהוג בפרוטוקול בטיחות קפדני ויקר" מסביר אופיר.

בנוסף אופיר מבקש לציין שבאיחוד האירופי כבר הודיעו שבשנת 2026 יאסר לחלוטין מכירה של לוחות מתח גבוה בגז (24 קילווולט, ובהמשך גם 36 קילווולט), לכן מי שמצטייד היום בציוד הזה ל30-20 שנה הקרובות, עדיף שיתקין ציוד ללא גז. אופיר מציין שבכירים בEaton שותפים בוועדה המיוחדת של האיחוד האירופי שהוקמה לצורך מטרה זו, ושמדובר בהליכי חקיקה ובירוקרטיה סבוכים, "ישראל כבר אימצה שורת רגולציות ותקנים אירופים, כמו לדוגמה Euro5 ואני מקווה שהרגולטור בישראל ילך גם בנושא הזה בעקבות האיחוד האירופי"

אופיר חותם את דבריו: "המחויבות של Eaton לקידום נושאים סביבתיים ושמירה על איכות הסביבה הוא חלק מהDNA והערכים של החברה כבר עשרות שנים וכך זה יישאר" מסביר אופיר וממשיך "זו זכות עבורנו להוביל את דגל העלאת המודעות לנושא בתעשיית האנרגיה הישראלית. כמנכ"ל החברה אני רואה מקרוב כיצד עובדי החברה עובדים מתוך אמונה שעבודת החברה מצעידה את ישראל לעתיד ירוק יותר. אך בסופו של דבר אנחנו חברה מסחרית, ולבד אנחנו לא נוכל לעשות זאת – ולכן לדעתי השינוי יקרה באמצעות העלאת מודעות ודרישת הלקוחות".