"בסוף השבוע האחרון חווינו מזג אוויר קיצוני, אך קיצוניות זו תהפוך מהר מאוד לשגרה בעקבות שינויי האקלים. הנושא רלוונטי לכל אחד ממשרדי הממשלה, וכיום ישראל לא מתכננת את המשק כנדרש להתמודדות עם משבר האקלים ואינה פועלת למעבר לכלכלה מאופסת פליטות. על ישראל לאמץ את חוק האקלים המחייב והשאפתני שגיבשנו, ולעבור למשק מבוסס אנרגיות מתחדשות משולבות מתקני אגירה, אשר ביחד יאפשרו אספקת חשמל אמינה גם באירועי מזג אוויר קיצוני כמו שחווינו"

"בסוף השבוע האחרון חווינו מזג אוויר קיצוני, אך קיצוניות זו תהפוך מהר מאוד לשגרה בעקבות שינויי האקלים. הנושא רלוונטי לכל אחד ממשרדי הממשלה, וכיום ישראל לא מתכננת את המשק כנדרש להתמודדות עם משבר האקלים ואינה פועלת למעבר לכלכלה מאופסת פליטות. על ישראל לאמץ את חוק האקלים המחייב והשאפתני שגיבשנו, ולעבור למשק מבוסס אנרגיות מתחדשות משולבות מתקני אגירה, אשר ביחד יאפשרו אספקת חשמל אמינה גם באירועי מזג אוויר קיצוני כמו שחווינו"

פניית השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לחברי הממשלה:

"צריכת החשמל במשק בסוף השבוע האחרון עלתה בעקבות עומס חום קיצוני ובמקביל קריסת נקודות קריטיות במערכת החשמל, כתוצאה מעומס החום ושריפות נרחבות. מאות אלפים נותקו מאספקת החשמל בשיא החום, ללא יכולת להשתמש במזגנים או במעליות. סופות חול הביאו לשיבושים בטיסות, במספר מקומות בארץ נשברו שיאי טמפרטורה לחודש יוני, ומספר אנשים פונו לבתי החולים בשל מכת חום. סוף השבוע מהווה נורת אזהרה בוהקת לקטסטרופה אמיתית שהולכת ומתרגשת עלינו, תוצאה של הזנחה וכישלון בהערכות למצבי קיצון אקלימיים, תוך התעלמות מוחלטת ממשבר האקלים שהולך ומתעצם ועל אף כל זאת ממשיכים לקדם תחנות כוח פוסיליות.

"זה לא מסתכם רק בזה ש"חם לנו", המשמעות של היערכות לא נכונה היא סכנת מוות. על פי מחקר שנערך במשרד להגנת הסביבה בכל גל חום בישראל מתרחשת תמותה עודפת של כ-45 בני אדם.  הפסקות החשמל, בזמן בו הטמפרטורה עולה על 40 מעלות צלסיוס, צפויות להגדיל מספר זה עקב חוסר יכולת להפעיל מערכות צינון. את ההשלכות המלאות של החום הקיצוני, השריפות, סופות החול והפסקות החשמל  – הפגיעה ברכוש, בטבע, בבריאות – נדע, באופן לא מלא, רק בימים הקרובים. מה שברור הוא שישראל לא ערוכה מספיק כדי להתמודד עם עומסי חום קיצוניים, ועל פי השירות המטאורולוגי – צפוי לנו קיץ מהחמים שידענו: התחממות שיא של האוקיינוסים יחד עם תופעת האל ניניו אשר ביחד צפויים להביא לשבירת שיאי חום בהמשך השנה.

"ישראל לא מתכננת את המשק כנדרש להתמודדות עם משבר האקלים ואינה פועלת למעבר לכלכלה מאופסת פליטות, עלינו להיערך ולמתן את ההשפעות של מזג אוויר קיצוני. על ישראל לחוקק חוק אקלים מחייב ושאפתני, לעבור למשק מבוסס אנרגיות מתחדשות משולבות מתקני אגירה אשר ביחד יאפשרו אספקת חשמל אמינה גם באירועי מזג אוויר קיצוני כמו שחווינו. בנוסף, עלינו לקבוע מס פחמן (בדומה למדינות האיחוד האירופי), להטמיע סיכוני אקלים בסקטור הפיננסי, לתמוך בחדשנות וטכנולוגית אקלים, בפתרונות מבוססי טבע כגון הצללה בערים האמצעות עצים ותוכניות היערכות בשלטון המקומי ועוד.

"אני קוראת לכולכם, חברות וחברי ממשלת ישראל, לאמץ עכשיו את חוק האקלים שגיבשנו. על כל משרד ממשלתי לגבש תוכנית להיערכות לשינויי אקלים בתחום עיסוקו. אני מזכירה לכולם שמשבר האקלים משפיע על הביטחון, הבריאות, הכלכלה, הרווחה, המזון ואינו רק בתחומי אנרגיה וסביבה. לדוגמה, אנו נדרשים לבחינה והתאמה של הגידולים החקלאיים המתאימים לאקלים המשתנה, להגן על קו החוף שלנו מפני מפלס ים שעולה בהתמדה, לסייע לאוכלוסיות פגיעות המתקשות להתמודד עם מזג אוויר הולך ומקצין,  לתכנן בהתאם את תשתיות התחבורה, החשמל והמים שלנו וכל זאת כדי שהמשק ימשיך לתפקד לנוכח משבר אקלים הולך ומחריף. אנו ממשיכים להשקיע ולבסס את משק החשמל על תחנות כוח השורפות גז ופחם משקף את ההיעדר ההתאמות למציאות המשתנה.

"רק השבוע אושרה הקמה של עוד 2 תחנות כוח פוסיליות – השקעה כספית שתישאר איתנו כנטל כלכלי וסביבתי לעוד 3 עשורים. משרד הגנת הסביבה מבין את הצורך בכוח ייצור חשמל נוסף, אך כפי שקבע ראש הממשלה יש לצידו לאמץ תכנית אמיתית לאנרגיות מתחדשות משולבת במתקני אגירת חשמל מבוזרים בכל הארץ ובצמוד לצרכני החשמל בתוך 30 יום.

"כממשלה מוטלת החובה והאחריות לפעול בשלושת המישורים: חקיקה, מיטיגציה ואדפטציה. לקדם חוק אקלים משמעותי, לקדם אנרגיות מתחדשות משולבות עם מתקני אגירה בכל הארץ ובפרט בגוש דן, וכן להעביר בחודש יולי למשרד הגנת הסביבה את התחומים העיקריים של תכניות ההיערכות המשרדיות, בהתאם להחלטות הממשלה, ולסיים לגבש אותן עד סוף השנה. בנוסף עלינו להרחיב, להעמיק ולתקצב באופן משמעותי את תוכניות ההיערכות לשינויי האקלים בשלטון המקומי אשר בעזרתן נוכל להתמודד עם אתגרי העתיד בצורה טובה יותר".

…