הפלישה הרוסית לאוקראינה העלתה לתודעה את הבידוד הישראלי בתחום האנרגיה, אבל מסתבר שיש מי שכבר חשב על זה 

הפלישה הרוסית לאוקראינה העלתה לתודעה את הבידוד הישראלי בתחום האנרגיה, אבל מסתבר שיש מי שכבר חשב על זה

המלחמה באוקראינה הציבה במרכז הדיון את התלות האירופאית ברוסיה כספקית של גז טבעי, כך שבישראל חוששים גם כן מבידוד אנרגטי הודות למיקומה הגאוגרפי הבעייתי. בארצות אירופה יש קישוריות גבוהה בין המדינות השונות, כך שהן סוחרות זו עם זו בחשמל – מצב שלא יכול להתרחש פה. אמנם מעבר לאנרגיות מתחדשות יכול לתת פתרון שאינו תלוי בגאוגרפיה, אבל הוא מצריך ניהול סיכונים ואסטרטגיה ברורה.

תחום קשרי חוץ במשרד האנרגיה עושה בדיוק את זה כדי שישראל לא תישאר ללא חשמל לביצוע של פעולות בסיסיות. לשם כך הוא מבצע שיתופי פעולה בתחום האנרגיה עם מדינות שכנות במסגרת "דיפלומטיית אנרגיה". למשל:

• ייצוא של גז טבעי ממדינת ישראל למצרים ולירדן החל מינואר 2020 כדרך לביסוס שכנות טובה, שמירה על יחסים דיפלומטיים תקינים ומציאת פתרון כלכלי שיאפשר איזון במדינות האזור – זניחת הפחם מחד ועלייה בצריכת החשמל מאידך.
• חיבור רשת החשמל הישראלית למיזם סולארי ירדני, כאשר ישראל תרכוש אנרגיה מירדן שבה יש שטחים ריקים רבים וקרקע זולה – מה שמאפשר הקמה של תשתיות בתחום האנרגיה המתחדשת על חשבון הנגב שכמעט כולו שטחים צבאיים או שמורות טבע. הסכם בנושא נחתם כבר בנובמבר 2021

כמו כן, המשרד בוחן אפשרות של פרויקטים נוספים וביניהם שני פרויקטים שהוגדרו ע"י האיחוד האירופי כ"מיזמים של עניין משותף" (מה שיאפשר מימון אירופי של עד מחצית מהעלות שלהם)  :

1. הקמה של כבל חשמלי תת-ימי בין ישראל לקפריסין, כבל שיחובר בהמשך לכבל שיחבר בין קפריסין ליוון. פרויקט זה יאפשר בעתיד (כאשר מדינת ישראל תסתמך יותר על אנרגיה סולארית) מכירה בשעות היום של אנרגיה מתחדשת
2. פרויקט EastMed שבמסגרתו יונח צינור בין ישראל לאירופה שישמש לייצוא של גז טבעי עם אופציה לשדרוג – שימוש בצינור זה להובלה של מימן ירוק שהוגדר ע"י מומחים רבים כ"דלק של העתיד"