כתבניתועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ב-3.4.2022 את הצעת החוק "הגנת הסביבה מפני קרינה מייננת" שהגיש המשרד להגנת הסביבה
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ב-3.4.2022 את הצעת החוק "הגנת הסביבה מפני קרינה מייננת" שהגיש המשרד להגנת הסביבה
המטרה של החוק היא להגן על הציבור ועל הסביבה מפני חשיפה לקרינה מייננת, כך שהוא קובע חובות רישוי, הגבלות ותנאים על שירותים ופעולות שניתנים בתחום זה.
קרינה מייננת משמשת בחקלאות (למשל מכשירי מדידה לבדיקת לחות וצפיפות קרקע), ברפואה (למשל מכשירי שיקוף המבוססים על קרני רנטגן) ובתעשייה, אך היא יכולה לפגוע בגוף האדם ולגרום לתחלואה ואף למוות.
לכן, על מנת לאפשר את השימושים השונים בקרינה במינימום סיכונים קבעו גופים בינלאומיים שונים כללי בטיחות. כללים אלו קובעים את תנאי ההסדרה והפיקוח לגבי שימוש בקרינה מייננת וסטנדרטים של בטיחות שמאפשרים לשלוט בסיכוני הקרינה, למנוע תאונות ולהגיב בצורה מהירה ויעילה במצבי חירום.
כיום, הפעולות והשירותים השונים שמערבים קרינה מייננת נכללים בחוק תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם-1980, אך מכיוון שהם מוגדרים כחוקים לשעת חירום הם תקפים רק כאשר מוכרז מצב חירום במדינת ישראל. במסגרת החוק מפקח המשרד להגנת הסביבה על כ-750 היתרים:
- 260 היתרים שניתנו לכ-2400 מתקנים רדיואקטיביים
- 470 היתרים שניתנו לכ-2100 מאיצי חלקיקים ומכוני רנטגן
- 40 היתרים שניתנו לשירותי מדידת ריכוזים של גז ראדון ושל הובלת חומרים רדיואקטיביים
הצעת החוק שאושרה בוועדת השרים מנתקת את הקרינה המייננת מהתקנות לשעת חירום, כך שהיא מעדכנת את תקנות הרוקחים ומיישמת את החלטת הממשלה 2118, כך שהיא מפחיתה בצורה משמעותית את הנטל הרגולוטורי שקיים כיום. המשמעות היא שהרישיונות לשימוש בקרינה מייננת יינתנו לתקופה של 5 שנים ולא לשנה אחת כפי שהיה מקובל עד כה.
הצעת החוק כוללת 4 חלקים שמתייחסים לאלמנטים הבאים:
- כשירות ותנאי רישוי וקביעת חובת רישוי לפעולות ולשירותים שעושים שימוש בקרינה מייננת.
- הליך קבלת הרישוי על בסיס עמידה בתנאי הגנה מקרינה
- החובות המוטלים על אלו שעוסקים בקרינה מייננת כמו השתתפות בהשתלמויות ועוד
- אמצעי הפיקוח, האכיפה והעונשין לרובת אמצעי אכיפה פליליים ומנהליים