כתבניתהחל מ-1.3.2022 התקן הישראלי בבנייה ירוקה נכנס לתוקף, מה שמחייב את הקבלנים הבונים מגדלי מגורים, מבנים משרדיים ושטחי מסחר גדולים.
החל מ-1.3.2022 התקן הישראלי בבנייה ירוקה (ת"י 5281) נכנס לתוקף, מה שמחייב את הקבלנים הבונים מגדלי מגורים, מבנים משרדיים ושטחי מסחר גדולים.
עם תיקוף התקן מדינת ישראל מצטרפת למדינות רבות בעולם שנלחמות כך בהתחממות הגלובלית ובמשבר האקלים. מכיוון שתעשיית הבנייה נחשבת לאחת מהמזהמות הגדולות (צורכת 40% מהאנרגיה, פולטת 30% מגזי החממה וכן מייצרת כמויות גדולות של פסולת, מנצלת משאבי טבע ומבזבזת משאבי מים ), ניתוב שלה לאפיק בר-קיימא נחשב לאלמנט שיכול להשפיע לטובה על הסביבה.
ב-1.3.2022 נכנסה לתוקף הפעימה הראשונה של התקן הישראלי ת"י 5281. פעימה זו נוגעת לבנייה ירוקה של מבנים בקנה מידה גדול: בניינים רבי-קומות, מבנים משרדיים, מבנים מסחריים שגודלם עולה על 5000 מ"ר ומבנים ציבוריים שגודלם עולה על 1000 מ"ר. בספטמבר 2023 תיכנס לתוקפה הפעימה השנייה שתחייב גם מבנים בקנה מידה יותר קטן.
התקן הישראלי אמנם נכתב ב-2005, אבל במהלך השנים הוא עבר שינויים רבים ולא היה מחייב (אם כי ב-2013 ראשי פורום 15 הערים העצמאיות הפכו אותו למחייב בשטחם). השינוי האחרון בתקן לא רק הופך אותו למחייב, אלא גם מגדיר קריטריונים בתחומים שונים כמו צריכה של אנרגיה, שימוש במשאבי מים, שימוש בחומרים בריאים, איכות אוויר, מניעה של קרינה רדיואקטיבית ועוד.
התקן גם כולל דירוג של צבירת כוכבים (נקודות) שנע בין כוכב אחד ל-5 כוכבים. ככל שהבניין צובר יותר כוכבים ונקודות, כך הוא עונה על יותר קריטריונים ונחשב ליותר ירוק. חשוב לציין שראשי עיריות פורום 15 הערים העצמאיות (שנחשבות לחזקות ביותר מבחינה כלכלית בישראל) מחייבות מהבונים בשטחן לעמוד בדרישות מחמירות יותר, זאת למרות שהתקן הנוכחי לא דורש זאת.
בנייה ירוקה נחשבת לאיכותית יותר ותורמת לא רק למשתמשים בבניין ולסביבה, אלא גם היא משתלמת מבחינה כלכלית יותר מבנייה רגילה בטווח הארוך. התקן החדש לוקח אלמנטים אלו בחשבון ומדרג את הבניינים החדשים גם לפי פרמטרים ירוקים. למשל: קלות ההגעה למקום באמצעות אופניים/תחבורה ציבורית, כמות הפסולת שנוצרת במהלך הבנייה, השפעת המבנה על סביבתו, שילוב של טכנולוגיות ומערכות ירוקות, שימוש בחומרים ממוחזרים/ירוקים, רווחת ובריאות הדיירים במקום ועוד.