דוראל אנרג'י טק תממן פרויקטים של מחקר ופיתוח בתחום האנרגיה המתחדשת – ותקבל בתמורה זכות לחשיפה ראשונית לטכנולוגיה חדשנית שפותחה בטכניון
חברת דוראל אנרגיה מרחיבה משמעותית את השקעותיה בטכנולוגיות חדשניות בתחום האנרגיה, באמצעות שיתוף פעולה עם הטכניון. דוראל אנרג'י טק, זרוע החדשנות וההשקעות של דוראל, חתמה על מזכר הבנות עם הטכניון לקידום המחקר, הפיתוח והמסחור של טכנולוגיות שיפותחו בטכניון, ויפעלו במשותף לאתר ולממש הזדמנויות עסקיות שנותנות מענה לאתגרים בתחום האנרגיה, האקלים והסביבה.
דוראל אנרג'י טק ונצ'רס, שמנוהלת על ידי רועי פורמן, התחייבה להשקיע סכום שנתי מינימלי במיזמים טכנולוגיים סינרגטיים לתחומי פעילותה של דוראל, כמו אנרגיות מתחדשות, אגירת אנרגיה, אגרו סולאר (שימוש משולב בשטח לגידולים חקלאיים ולייצור אנרגיה), ייצור מימן, לכידת פחמן, טיפול בפסולת, מים ותמיכה בתוכניות האנרגיה על שם גרנד בטכניון.
פרופ' בועז גולני, המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון, ציין שהטכניון מנהל תוכנית מחקר ופיתוח בתחום האנרגיה, שנתמכת על ידי גופים פילנתרופיים ובראשם הקרן של משפחת גראנט מסן פרנסיסקו (Grand Technion Energy Program) וקרנות מחקר מאירופה. לדבריו, תוכנית זו השקיעה 80 מיליון דולר בעשור האחרון.
השקעות הטכניון בתחום האנרגיה והאנרגיה המתחדשת הביאו להקמתן של חברות סטארט-אפ כמו H2PRO, שמפתחת את טכנולוגיית E–TAC, המיועדת להפרדת מים למימן וחמצן. הטכנולוגיה דומה לתהליך הסטנדרטי של אלקטרוליזה, בכך שהיא משתמשת בחשמל כדי להפריד מים למימן ולחמצן. ואולם, בניגוד לאלקטרוליזה רגילה, המימן והחמצן מיוצרים בנפרד בשלבים שונים: שלב אלקטרוכימי ושלב כימי. התהליך שפיתחה H2PRO משתמש בחשמל שמופק מאנרגיה סולארית, ואינו כרוך בפליטת CO2. חברה זו השלימה בינואר 2021 סבב גיוס של 25 מיליון דולר בהשתתפות קרן ברייקת'רו אנרג'י (Breakthrough Energy Ventures), שהוקמה על ידי ביל גייטס.
חברה אחרת, שקמה על בסיס מחקר של פרופ' כרמל רוטשילד מהטכניון בתחום האנרגיות המתחדשות, היא Luminscent – שמפתחת מנוע קטן ויעיל שיוכל לפעול באמצעות חום השמש ובהיעדרה באמצעות מקור חום חיצוני. לדברי גולני, באמצעות סוללה שגודלה כמכולה ימית החברה מסוגלת לספק חשמל למפעל. טכנולוגיות אחרות, שסביבן עדיין לא הוקמה חברה, הן בטריות סיליקון-אוויר ואלומיניום אוויר של פרופ' יאיר עין אלי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, וטכנולוגיית ייצור רציף של מימן לפי דרישה שפיתח פרופ' אלון גני.
גולני אמר שחברת דוראל תקבל זכות ראשונית לבחון את הטכנולוגיות שיפתח המיזם (First Look) בתמורה להתחייבותה לסכום שנתי מינימלי של תמיכה במחקרים, במימון ראשוני של סטארט-אפים שיצמחו על בסיס הטכנולוגיות שיפותחו במיזמים אלו, ובסטודנטים לתארים שני ושלישי בתחומים רלוונטיים. הוא הדגיש שלא מדובר בהסכם בלעדי, ואמר שהטכניון מנהל במקביל מגעים עם חברות אנרגיה אחרות.
גולני אמר שכרגע אין תשובה ברורה לשאלה מי מהחברות שאתן יתקשר הטכניון תקבל זכות למבט ראשון בטכנולוגיות שלו, אבל ברור שעל הטכניון יהיה לדאוג שגם חברות אחרות יפיקו תועלת כלכלית משיתוף הפעולה. הוא הזכיר שהטכניון עובד זה כמה שנים בשיתוף פעולה עם המרכז לאנרגיה של אוניברסיטת בר אילן, בניסיון לייצר מיזם לאומי בתחום האנרגיה לפי המודל של 17 המעבדות הלאומיות של משרד האנרגיה האמריקאי, שמקדמות את החדשנות בתחום האנרגיה.
לדבריו, מזכר ההבנות של הטכניון עם דוראל אנרג'י טק הוא חלק ממדיניות שמטרתה להתחבר וליזום שיתופי פעולה עם התעשייה. זאת, כפי שהחברה עשתה עם חברת התוכנה האמריקאית PTC – שחתמה במאי 2021 על הסכם להשקעה של 15 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות במרכז הפיתוח החדש שלה בטכניון, שהועבר על 100 עובדיו מפארק תעשיות המדע בחיפה. החברה תעניק תקציב שנתי למחקרים משותפים בתחום הדיגיטציה של הייצור, כולל אינטרנט של הדברים ומציאות רבודה.
לדברי גולני, המדיניות הפרואקטיבית של ייזום שיתופי פעולה עם התעשייה, כוללת איתור שותפים אסטרטגיים עם "שרירים" פיננסיים ומחקריים – הכרחית כדי לשמור על מעמדו של הטכניון כמוסד טכנולוגי מוביל. פורמן, מנכ"ל דוראל אנרג'י טק ונצ'רס, אמר שההסכם עם הטכניון יעניק לדוראל הזדמנויות נוספות וייחודיות ליוזמות איתור והשקעות בטכנולוגיות פורצות דרך, ויחזק את מעמדה כחברה מובילה בתחומה.
קודם למיזם עם הטכניון, השקיעה דוראל טק 2 מיליון דולר בחברת Battery Resources (בטרי ריסורסס) – סטארט-אפ אמריקאי שמפתח טכנולוגיה למחזור סוללות ליתיום-יון כחלק מסבב גיוס של 20 מיליון דולר, שמובילה קבוצת משקיעים בינלאומית ובראשם אורביה ונצ'רס. לליתיום משקל נמוך וצפיפות אנרגטית גבוהה, ובשל כך הוא נצרך למגוון יישומים ואפליקציות, אך בשל השימוש המסיבי בו, הוא הפך למשאב במחסור. בטרי ריסורסס תנסה למחזר את הסוללות ולהפיק מחדש חומרי גלם יקרים – מה שצפוי להוזיל את מחיר העלות של סוללת ליתיום-יון ב-35%. זאת, בנוסף להפחתת 25% של גזים מזהמים שנפלטים בתהליך ייצור הסוללות.