אמיר לבנה בכנס פורטל תשתיות: 35% מהחשמל בישראל מיוצר באופן פרטי

ישראל כיום עומדת על 6.5% ייצור סולארי, עליה של כמעט 50% בשנה האחרונה. יש עוד סיכוי להגיע ל-10% מתחדשות עד סוף 2020

בפאנל האגירה, בהנחיית ירון בן נון, מנכ"ל נוסטרומו, השתתפו טל שופרוני, סמנכ"ל רשות החשמל, גל ליכטנשטיין מסולאראדג', טל מונד, מנכ"ל תחום אגירה בבליליוס, אבי ברנמילר, מנכ"ל ומייסד ברנמילר אנרגיה ואמיר לבנה, סמנכ"ל שינויים מבניים בחברת החשמל.

כל משתתף קיבל הזדמנות לספר על הממשק של הארגון ממנו הוא בא ועולם האגירה.

טל שופרוני, סמנכ"ל רשות החשמל.

המכרז הולך להתנהל בצורה שהזוכים מקבלים את התעריף של האחרון שהפסיד. מחיר החשמל שמוזן לרשת קבוע. בין אם זה מהמצבר או מהמערכת הסולארית. בשונה מאגירה, המכרז מדבר על מתקנים גדולים, כשהקיבולת תהיה פי 4 מכושר הייצור של המתקן. בנוסף, הרשות איננה מגבילה בטכנולוגיה. התנאים האחרים תקפים כולל התקנה תוך שנתיים.
לדברי שופרוני והייתה חשיבה רבה, בהתאם לציפייה למכרז. כל העולם עושה משהו חדש וישראל עומדת בפרונט וגם הרשות מאוד סקרנית לראות את תוצאות המכרז. לקראת הגדלת היעד ב-2030, הביע שופרוני אמון גדול באגירה. מתקן האגירה לא מוגבל בטכנולוגיה מסוימת. לפני פסח יתפרסם תשובת הרשות לשר האנרגיה מבחינת יעדי 2030. אין עוד יעד של 30%, אבל היעד הזה באמת נבחן, למרות שגופים אחרים כמו המשרד להגנת הסביבה מדברים על 40% והתעשייה מדברת על 50%.
לגבי אי העמידה ביעד של 10% ב-2020, טען שופרוני שיעד אושרר בהחלטות ממשלה והסכם פאריז ושתאריך היעד לעמידה ביעדים הוא ה-31.12.2020. לדבריו יש כיום בין 6-7% מתחדשות ברשת ויש סיכוי לעמוד ביעד. שופרוני הזכיר שיש הרבה תהליכים תחרותיים שהתחילו ב-2017, ויש הרבה פרוייקטים בתהליכי אישור והקמה, אז קיים עדיין סיכוי.

גל ליכטנשטיין, מנהל מוצר אגירה וטעינת רכב, סולאראדג'.

גיא התחיל את דבריו בכך שהזכיר שרוב תהליכי הפיתוח וההנהלה של סולאראדג' עדיין בישראל. סולאראדג' רואה בישראל שוק אסטרטגי. החברה קנתה לפני 18 חודשים קנתה יצרנית מצברים בקוריאה. הסיבה לכך לדברי ליכטנשטיין, סולאראדג' חברה שמתמחה באנרגיה ולא רק באנרגיה סולארית, לכן החברה העמיקה את המעורבות שלה לאגירת אנרגיה, ניהול אנרגיה, רכב חשמל, VPP וכמובן סולארי.
ליכשטנשטיין ציין שהמעבר מסולארי לסולארי כולל אגירה. המעבר למודל הזה תלוי בתעריף. ככל שיתפתח תחום ניהול הרשת, כולל גילוח פיקים, הזנה דינאמית, מודלים חכמים של תמחור, אי אפשר לדמיין לדברי ליכטנשטיין מערכות סולאריות בלי אגירה.

טל מונד, מנכ"ל בליליוס אנרגיה:

מונד, אחד הבכירים הותיקים בתעשיית האנרגיה המתחדשת בישראל, הציג את CATL, יצרנית הסוללות והמצברים הגדולה בעולם. מונד הדגיש שהיצרן הסיני מייצר סוללות נטולות קובלט. ב2019 מכרה היצרנית 30 גיגה וואט של סוללות לתעשיית הרכב.
מונד למספר הסייקלים – מספק הטעינות והפריקות שסוללה יכולה לעבור במהלך תוחלת החיים שלה. אורך חיים של סוללה תלוי בעומק הפריקה, אורך זמן הפריקה ועוד פרמטרים רבים. מונד סיפר שמספר יזמים הציעו לבליליוס להיות ספק האגירה לקראת המכרז הקרוב. לפי מונד, לסוללות שבליליוס מציעה תוחלת חיים של 20 שנה בסייקל יומי עם פריקה מלאה, אך בפועל כנראה שהפריקה לא תהיה מלאה לגמרי חיי הסוללה יתארכו. בנוסף, מונד ציין מערכות הגנה שגורמות לסוללות של CATL להיות יותר בטוחות.

אבי ברנמילר, מנכ"ל ברנמילר אנרגיה

"אנחנו עוברים לעשור של פעילות" פתח ברנמילר את דבריו. ברנמילר סיפר על פרוייקט של החברה המתמחה באגירת חום, עם משרד הביטחון. בפרוייקט מחברים אגזוז של גנרטור על מנת ליצצר מים חמים בבסיסי חיילים. בנוסף צפויות מערכות קוגנרציה של החברה לקום בברזיל וארה"ב. פרויקט הדגל הוא פרויקט התקנה בתחנת כוח באיטליה – ENEL.

לדברי ברנמילר, על מנת לפתח את הטכנולוגיה, דרוש לא רק אתר בו הוא יוכל לפתח את הטכנולוגיה. הוא ציין מסלול מסחרי שהיה בארץ בכולל ביטוח ללקוחות בערבות מדינה. ברנמילר הודה ללקוחות שלו שלקחו את הסיכונים והתקינו מערכות נסיוניות תחת החסות הביטוחית. אם היה מסלול כזה בארץ, זה היה מקל על הפיתוח. הדבר השני אותו הוא ציין שהעולם הפוסילי כבר היום עוצר את עצמו בגלל מתחדשות ונוצרים עודפים אדירים של אנרגיה בבורסות אנרגיה רואים אנרגיה במחיר 0. על הרגולטור לשקף את מצב השוק כדי שטכנולוגיה חדשה שבאה לאגור את העודפים ולמנוע את הבזבוז שלהם. כדי לאפשר את זה, צריך להוציא מכרזים שלא כוללים מכרזים "רק טכנולוגיה עם הוכחת יכולת". אבל אם ארגון רוצה לסייע לטכנולוגיה חדשה ולבחון אותה, חייבים לפתח מודל ביטוחי. בזכות מודלים כאלה הצלחנו לייצר לא מעט פרויקטים.
כמה מרוויח קילו וואט שעה באגירה במונה תעו"ז? 80 ש"ח. מבנה התעו"ז לא תומך ולא מעודד אגירת אנרגיה. כרגע, המצב הוא שהתקנה של מצבר הוא הפסדי.

אמיר לבנה, סמנכ"ל שינוי מבני חברת החשמל.

לבנה סיפר שהרפורמה הוא שיא של תהליך בן 22 שנה עם הרבה מאוד מאבקים והתפכחות במובנים של אתגרי משקי האנרגיה. ממשקים מפוצלים, מפורקים להבחנה בין המקומות התחרותיים בין אם זה הייצור או האספקה, מקומות שהתחרות אפקטיבית, ולאפשר לחח"י להתמודד עם האתגרים של הרשת. האתגרים הללו בעולם הטכנולוגי והכלכלי אפשר התפכחות שיצרו הסכמות ונוצרו הסכמות שבהם חברת החשמל זונחת את הייצור – בערך 35% מהחשמל מיוצר היום מחשמל פרטי (מתוכם 6-7% מתחדשות).

לצפייה בפאנל