הרפורמה במשק השחמל מתחילה להיות מיושמת ובקרוב ייצא המכרז של התחנות הקטנות למכירה לציבור וגורמי חשמל פרטיים.
הרפורמה יוצאת לדרך:
רשות החשמל מפרסמת להתייחסות הציבור הצעת החלטה לאסדרת מתקני היצור באתר אלון תבור לאחר מכירת האתר
האסדרה מקדמת את המשק צעד משמעותי נוסף לקראת הקמת שוק חשמל תחרותי בישראל
ביום 3 ביוני 2018 קיבלה הממשלה החלטה מס׳ 3859 בנושא רפורמה במשק החשמל ושינוי מבני במשק החשמל, במסגרת מדיניות שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ. במסגרת ההחלטה נקבע כי אתר אלון תבור יימכר ליצרנים פרטיים עד ליום 3 בדצמבר 2019, ובהמשך ימכרו גם אתרי רידינג, רמת חובב, חלק מאתר חגית ואתר אשכול. לפי ההחלטה, רשות החשמל תקבע אסדרה תחרותית למכירת אתר אלון תבור עד ליום 3.12.2018.
האסדרה המפורסמת לשימוע מניחה את הבסיס למשק חשמל תחרותי ומפותח. במסגרת תחרות זו תחנה מוקמת או נרכשת בהליך מכרזי, מועמסת לרשת על בסיס הצעות תחרותיות לאספקת אנרגיה המוגשות באופן רציף, ומתבססת על גז אשר נרכש בצורה תחרותית וללא התערבות רגולטורית פרטנית. מסגרת תחרותית זו אינה ייחודית לאתר אלון תבור ותשמש בסיס גם למתקנים הבאים אשר יוקמו במשק החשמל.
באתר אלון תבור מותקנים כיום מחז״ם דו-דלקי בהספק של 363 מגה-וואט ושתי טורבינות גז תעשייתיות המופעלות בסולר בלבד בהספק של 110 מגה-וואט כל אחת. באתר קיימת קרקע פנויה בשטח של 21 דונם ומקום ברשת להספק נוסף של 230 מגהוואט. שטח נוסף צמוד לאתר יוצע לזוכה במכרז ככל שמועצת רשות מקרקעי ישראל תקבע בהמשך כי ניתן להקצות את הקרקע בפטור ממכרז.
לפי הצעת ההחלטה המתפרסמת לשימוע, האתר יפעל לאחר מכירתו בהתאם לעקרונות הבאים:
א. תחרות בשוק האנרגיה:
1) הזוכה במכרז יהיה רשאי להציע למנהל המערכת מדי יום הצעות מחיר להעמסת המתקן.
2) מנהל המערכת יעמיס את המתקן לרשת בהתאם להצעות המחיר ולצרכי המשק.
3) מנהל המערכת יפרסם בכל יום את המחיר החצי שעתי של האנרגיה בהתאם לביקוש ולהיצע החשמל באתו יום. התשלום לזוכה באתר עבור האנרגיה שתוזרם לרשת יקבע לפי מחיר זה.
4) הזוכה באתר יהיה זכאי לתשלומים נוספים במקרה שבו המחיר החצי שעתי של האנרגיה אינו מכסה את הצעת המחיר שהציע היצרן.
ב. תשלומי זמינות:
1) המתקנים הקיימים באתר יהיו זכאים לתשלומי זמינות קבועים למשך 15 שנה מיום העברת החזקה באתר. תשלומי הזמינות נקבעו באופן שיבטיח את הכדאיות של הפעלת ההספק באתר לאורך זמן ויאפשר ליצרן להציע לחברת החשמל תשלום שיכסה את השווי ההוגן של האתר.
2) בנוסף, ככל שהזוכה באתר יחליט להקים הספק נוסף באתר, מוצעים לו תשלומי זמינות נוספים למשך 20 שנה עבור ההספק החדש. זאת בכפוף לכך שההספק החדש שיוקם יתבסס על מתקני יצור גמישים בהתאם לצרכי המשק.
בגיבוש עקרונות האסדרה הובאו בחשבון השיקולים הבאים:
א. עידוד התחרות של היצרנים בשוק האנרגיה מאפשר לרשות למזער את ההתערבות בקביעת מחיר גז ונצילות נורמטיביים ולכן מעודדת את היצרנים להתייעל ולמזער את עלויות הייצור.
ב. הגבלת החשיפה של היצרנים לסיכוני שוק האנרגיה מאפשרת לשלב יצרנים בתחרות בשוק כבר כעת, אף שהשוק עדיין לא מבוסס ועדיין לא גובשו בו באופן מלא מנגנונים לגידור סיכונים.
ג. משק החשמל נמצא במצב מתמיד של השתנות כתוצאה משינויים טכנולוגיים (אנרגיה מתחדשת, אגירה ועוד), שינויי מדיניות (כגון צמצום השימוש בפחם) והתפתחות מנגנוני שוק משוכללים יותר. הגבלת החשיפה של היצרנים לסיכוני השוק מאפשרת לעודד את ההשקעה ההונית הגבוהה של השוק הפרטי תוך חשיפה מתונה ומבוקרת של השחקנים לסיכונים אלו.
ד. הרשות מאמינה שמשק חשמל מפותח צריך להתבסס על מנגנונים תחרותיים שיספקו תמריצים כלכליים נאותים לשחקנים במשק החשמל. בפרט, אסדרת שוק האנרגיה צריכה לבטא תמריצים אלה תוך הענקת הזדמנות לשחקנים להרוויח בהתאם למנגנוני השוק. יחד עם זאת, הבטחת תשלומי זמינות קבועים לאורך זמן מאפשרת וודאות ארוכת טווח למשקיעים ולכן מעודדת את מימון המתקן. בנוסף, תשלום הזמינות מאפשר לפרוס את העלות לאורך תקופה ארוכה על מנת למנוע עליה חדה של תעריף החשמל ולהבטיח הקצאה הוגנת של עלות התשתית בין הדורות.
המחיר החצי שעתי
א. בכל המדינות בהן קיים שוק חשמל מפותח מתפרסמים מחירים שעתיים או חצי שעתיים המבטאים את עלות הייצור השולית בשוק החשמל הסיטונאי.
ב. בישראל צפויים להתחיל להתפרסם מחירי שוק חצי שעתיים החל מ- 1.12.2018. התשלומים ליצרנים יקבעו לפי המחירים השוליים מנוכי האילוצים, כהגדרתם באמת מידה 93.
ג. אופן קביעת המחיר השולי עשוי להתעדכן ולהשתכלל לאורך השנים בהתאם לשינויים במשק החשמל והלקחים שיופקו במשק המקומי או ילמדו מהעולם.
תקרת התעריף
האסדרה קובעת תקרה לתעריף האנרגיה. משמעות התקרה:
א. הצעת המחיר אינה מפוקחת והיצרן זכאי לתשלומי זמינות ביחס לכל ההספק הנקי הזמין המתוכנן ליום המחרת שעבורו הציע היצרן הצעת מחיר לייצור אנרגיה, גם אם הצעת המחיר היא מעל לגובה התקרה.
ב. בתרחיש המרכזי, הצעת היצרן נמוכה מתקרת התעריף וממחיר השוק והיצרן יהנה מהפער בין מחיר השוק (עד לגובה תקרת התעריף) לבין עלות היצור שלו. השימוש בתקרת תעריף, בתרחיש זה, נועד להגביל ערכי קיצון בשוק האנרגיה.
ג. במקרים בהם הצעת המחיר גבוהה מתקרת התעריף והיצרן מועמס, התשלום ליצרן הוא בגובה הצעת המחיר ולכן ייתכן ויעלה צורך בבקרת עלויות . מצבים נוספים בהם התשלום ליצרן נקבע על בסיס הצעת המחיר שלו ונוצר צורך בבקרת עלויות מפורטים בהמשך.
השיקולים בקביעת גובה תקרת התעריף:
א. וודאות גבוהה לאפשרות לרכישת גז גם ללא הסכם ארוך טווח – מחיר הגז הטבעי הנגזר מגובה תקרת התעריף גבוה משמעותית ממחירי הגז הנהוגים כיום בשוק ומהמחירים הצפויים בעתיד בשוק הגז. זאת על מנת לאפשר ליצרנים לרכוש גז גם בשעות קיצון בהן יתכן שמחיר הספוט לרכישת הגז יהיה גבוה מהמחיר בהסכמים ארוכי טווח.
ב. הגבלת ערכי קיצון בשוק החשמל – אירועים בהם המחיר השולי בשוק האנרגיה יגיעו לערכי קיצון (למשל כתוצאה משימוש בסולר) צפויים להיות נדירים. לפיכך סביר להניח כי הם אינם מתומחרים במודל הפיננסי אשר יניחו המתחרים במכרז לרכישת האתר. זאת ועוד, ההחלטות על הקמת הספק נוסף במשק החשמל אינן מבוססות בעת הזו על איתותים בשוק האנרגיה ולכן אין סיבה לחשוף את צרכני החשמל לערכי קיצון אלו.
הצורך בבקרת עלויות
כאמור, אחד העקרונות המרכזיים בגיבוש האסדרה הוא חשיפה של היצרן לתחרות בשוק האנרגיה על מנת לעודד התייעלות ולמזער את מעורבות הרשות בקביעת מחיר הייצור. חשיפת היצרן לשוק האנרגיה נועדה בין השאר להביא למצב בו היצרן מגיב לתמריצים כלכליים תוך השגת רווחים בשוק אנרגיה תחרותי. עם זאת קיימים שני מצבי יסוד בהם נדרשת התערבות רגולטורית בעלויות הייצור:
א. הטיית מחירים – הניסיון הנצבר בשוקי חשמל בעולם, לדוגמה במקרה של משבר החשמל בקליפורניה, מלמד כי שחקנים במשק החשמל עלולים לנסות להשפיע על מחיר השוק על מנת להגדיל את ההכנסות משוק האנרגיה. תופעה זו נובעת מהמאפיינים הייחודיים של משקי החשמל: ביקוש קשיח יחסית, מיעוט שחקנים כתוצאה מחסמי כניסה גבוהים ורזרבה מוגבלת. לפיכך, במקרה בו עולה חשש כי היצרן פועל בחוסר תום לב ומטה את הצעותיו על מנת להשפיע על המחירים בשוק האנרגיה, הצעת ההחלטה מאפשרת לרשות להטיל על היצרן סנקציות נוספות.
ב. תשלומים המבוססים על הצעת המחיר של היצרן ולא על מחיר השוק – הצעת ההחלטה מפרטת מגוון מצבים בהם היצרן זכאי לתשלום נוסף אשר יקבע על בסיס הצעת המחיר שלו. בכלל זה, תשלום עבור העמדת רזרבה, תשלום במצב בו היצרן הועמס מחוץ לסדר ההעמסה, תעריף משלים במקרה בו מחיר השוק אינו מכסה את עלות הייצור בעומס מינימום. במצבים אלו, התשלום ליצרן כאמור מבוסס על הצעת המחיר אותה הגיש ולכן מתעורר הצורך בבקרת עלויות.
הסכמים לרכישת גז
האסדרה מאפשרת ליצרן להציע הצעת מחיר בלתי מפוקחת והוא איננו נדרש להציג לרשות הסכמי גז.
גישה זו מבטאת את ההבנה שבטווח של שנים ספורות יעמדו לרשות היצרנים במשק החשמל מגוון מקורות גז, בכלל זה גז ממאגר תמר, לוויתן וכרש-תנין. בנוסף, צפויה התפתחות משמעותית בסחר המשני בגז בין יצרנים אשר רכשו גז בהסכמים ארוכי טווח.
מכאן, שהיצרן עשוי לבחור שלא לחתום על הסכם ארוך טווח ולהשיג גז ממקורות מגוונים במחירים משתנים על פני שעות השנה.
בתקופה הראשונה להפעלת התחנה בידי היצרן הפרטי מאגר תמר ימשיך להוות מקור יחיד להספקת הגז. עם זאת, במקביל להצעת החלטה זו פירסמה רשות הגז לשימוע ציבורי החלטה המאפשרת לחברת החשמל למכור את עודפי הגז שלה. מכאן, שהיצרן יוכל לרכוש מחברת החשמל את כמות הגז שתתפנה כתוצאה ממכירת התחנה.
אמות מידה תומכות מימון
הצעת ההחלטה כוללת הרחבה של תחולת אמות מידה תומכות מימון, כך שההגנה מפני כוח עליון תובטח לרוכש של אתר אלון תבור ביחס למלוא ההספק באתר. הכיסוי ניתן הן למתקנים הקיימים באתר והן למתקנים החדשים אשר יקומו בו.
לראשונה מוצעת בהצעת ההחלטה הגנה גם למתקן שאינו דו-דלקי. הצורך בהגנה זו נובע מכך שתשלום הזמינות למתקן הסולר מהווה מרכיב משמעותי בהחזר החוב הכולל של היצרן אשר יזכה באתר.
הגנה זו נועד למזער את הסיכונים לרוכש האתר ולהקל על מימונו.
ריכוזיות
מליאת רשות החשמל גיבשה כללי ריכוזיות במשק החשמל והם עתידות להתפרסם לאחר פרסום מדיניות השר בנושא תחרות במשק החשמל.
כללי הריכוזיות יפרטו את סך ההספק בגז שכל יצרן במשק רשאי להחזיק. מבחינה פרטנית שערכה הרשות, כללים אלה אינם צפויים להגביל השתתפות יצרנים קיימים במכרז לרכישת האתר.
השימוע המלא מפורסם באתר רשות החשמל: WWW.PUA.GOV.IL