תארו לעצמכם שאתם מביטים מבעד למשקפת דמיונית אל עבר בניינים ולעבר תשתית חדשה המוקמת בישראל בשנת 2050; מאילו חומרים עשויים הבניינים והתשתיות? יהלומים, עץ, אבן, זכוכית – ואולי שילוב של מגוון חומרים ומשאבים?

האם נראה בישראל בקרוב בניינים מיהלומים?
תארו לעצמכם שאתם מביטים מבעד למשקפת דמיונית אל עבר בניינים ולעבר תשתית חדשה המוקמת בישראל בשנת 2050; מאילו חומרים עשויים הבניינים והתשתיות? יהלומים, עץ, אבן, זכוכית – ואולי שילוב של מגוון חומרים ומשאבים?
ישראל, החוגגת 70 שנה לקיומה, צפויה להכפיל את אוכלוסייתה בעשורים הבאים, ובהתאם, עתידות להיבנות בה מאות אלפי יחידות דיור חדשות. תנופת הבנייה תצטרף לפעולות התחדשות עירונית רבות שבמהלכן ייווצרו כמויות אדירות של עודפי עפר ופסולת בנייה. את מרבית העודפים וחומרי הפסולת יהיה אפשר למחזר ולהשיב לשימוש בענף הבנייה והתשתיות. אך יחד עם הבשורה הטובה הזאת, עולים נתונים מ'תוכנית מתאר 14ב לכרייה וחציבה' המעוררים חשש מפני מחסור בחרסית, גיר למלט וחול סביב שנת 2020. לאור המחסור הצפוי בחומרי גלם טבעיים לענף הבנייה והתשתיות ובשל עודפי אגרגטים ממוחזרים עולה השאלה מאילו חומרים ייבנו בעתיד הבניינים והתשתיות בישראל.
כיום אין כתובת אחת הפועלת לייעול השימוש בחומרי הגלם, והידע מבוזר בין שחקנים רבים ומגוונים. מסיבה זו התקיים בחודש מרץ האחרון מפגש 'שולחן עגול' ראשון מסוגו בישראל ב – Construction Innovation Zone – תוכנית חדשנות לפיתוח טכנולוגיות בתחום הבנייה לה שותפים: משרד הבינוי והשיכון, משרד הכלכלה, התאחדות בוני הארץ ו- SOSA. את המפגש, שנשא את השם "עתיד משאב חומרי הגלם לענפי הבנייה והתשתיות", יזמה והנחתה עדי מגר בשיתוף עם רות אהרונוביץ. במפגש השתתפו נציגים מתחומים רבים: גורמי ממשל, חוקרים, אנשי תקינה, תעשיינים ונציגי איגודים מקצועיים.
הפעולות שנוקטים משרדי ממשלה, חברות בנייה, תעשיות, ארגונים וגופי מחקר לקידום חדשנות בענף הבנייה והתשתיות מעוררים אופטימיות זעירה. כדי להתמודד עם מחסור מדאיג בחומרי הגלם הטבעיים, עם סגירת מחצבות ועם הקמת מפעלי מחזור חדשים לטיפול בפסולת בנייה – יש להקים מערך ניהול שיפעל בשני מישורים מקבילים: האחד, ייסוּד ועדה בין־משרדית שתנהל את הידע הקיים לטובת הפיתוח העתידי בַּתחום, ותבנה מערך תמריצים למשק. בוועדה ישבו נציגי ציבור ונציגי כמה משרדי ממשלה: המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד הכלכלה, משרד הבינוי ועוד. מישור שני הוא בניית פלטפורמה שבה יתאפשר היזון חוזר בין כלל המגזרים הפועלים בתחום – המחקר, התקינה, האקדמיה, ובין הענפים בתעשייה – מִחזור, מחצבות, מפעלי בטון, בנייה ותשתיות. כדי להשיג את היעד יש להטמיע פרדיגמות חדשות ולעבור מחשיבה לינארית לחשיבה מעגלית ומולטי־דיסיפלינארית ; אנו עדים להתפתחות כזאת במדינות רבות בעולם וחשים בה כאן ביוזמות מגוונות, בעיקר בענף ההיי־טק הישראלי.
כדי להתכונן לעתיד בצורה מיטבית הוקם – כחלק מיוזמה פרטית – גוף חדש ושמו "IRMI – הפורום הישראלי לניהול משאב חומרי הגלם לענף הבנייה והתשתיות". תפקידו לרכז את מאגרי המידע הקיימים בנושא בארץ ובעולם, לתעד פרויקטי בנייה ותשתיות ששילבו חומרי גלם טבעיים וממוחזרים, ללמוד וללמד על תהליכי ייצור בשילוב טכנולוגיות מתקדמות, בין היתר רובוטיקה וביומימטיקה, ולקיים מפגשים עם מומחים מהארץ ומהעולם.
במפגש ה'שולחן העגול' הובע צורך להקים מערך ניהול למשאב חומרי הגלם עבור ענף הבנייה והתשתיות בישראל, וכן עלה הצורך לבקש מהמדינה לפעול במישור הרגולטורי להסרת חסמים ולקידום ערוצי סבסוד ומענקים לתמיכה בחדשנות וטכנולוגיה בתעשיות אלו, במטרה להבטיח תכנון עירוני מקיים וסביבות חיים בטוחות ובריאות לדורות הבאים. רבים יודעים שענפי הבנייה והתשתיות בישראל ידעו בעבר "קפיצות גדילה" משמעותיות ולכן אין ספק באשר ליכולתן להיות פורצות דרך; עכשיו, יותר מתמיד – החול אמר את דברו!

מאת: עדי מגר ורות אהרונוביץ