מדינת ישראל מבקשת לקים רשות חדשה, רשום ים שתרכז את מדיניות המרחב הימי של ישראל. בימים האחרונים פורסמה טיוטת תוכנית שלה שותפים שבעה משרדי ממשלה. טיוטה ראשונה מסוגה של "מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל בים התיכון". מדובר בקרוב ל־140 עמודים שבמסגרתם מבקשת מדינת ישראל להקים רשות ים שתהיה כפופה למינהל התכנון. רשות זו תרכז את מדיניות המרחב הימי של ישראל החל מצרכי הביטחון, דרך פיתוח תשתיות ועד לשימור עתיקות וסביבה, הוספת חופי רחצה לציבור ואפילו הסדרת פעילותם של אופנועי ים.

לדברי מחברי המחקר, "הצורך בהכנת מסמך המדיניות למרחב הימי של ישראל נובע מריבוי המשתמשים ומהעלייה בהיקף פעילותם, המביאים לעלייה בכמות ועוצמת הקונפליקטים", זאת לאור מה שמסמנים שם כדרישה כמעט מתחייבת "להרחבת תשתיות בים, הן ביטחוניות והן כלכליות", לרבות ספנות או משאבי גז ונפט.

מדינת ישראל מבקשת לקים רשות חדשה, רשום ים שתרכז את מדיניות המרחב הימי של ישראל. בימים האחרונים פורסמה טיוטת תוכנית שלה שותפים שבעה משרדי ממשלה. טיוטה ראשונה מסוגה של "מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל בים התיכון". מדובר בקרוב ל־140 עמודים שבמסגרתם מבקשת מדינת ישראל להקים רשות ים שתהיה כפופה למינהל התכנון. רשות זו תרכז את מדיניות המרחב הימי של ישראל החל מצרכי הביטחון, דרך פיתוח תשתיות ועד לשימור עתיקות וסביבה, הוספת חופי רחצה לציבור ואפילו הסדרת פעילותם של אופנועי ים.

לדברי מחברי המחקר, "הצורך בהכנת מסמך המדיניות למרחב הימי של ישראל נובע מריבוי המשתמשים ומהעלייה בהיקף פעילותם, המביאים לעלייה בכמות ועוצמת הקונפליקטים", זאת לאור מה שמסמנים שם כדרישה כמעט מתחייבת "להרחבת תשתיות בים, הן ביטחוניות והן כלכליות", לרבות ספנות או משאבי גז ונפט.

רונית מזר, מנהלת אגף בכיר לתכנון ארצי, מציינת ש"זיהינו את הזירה של הים כזירת הפעילות העיקרית בשנים הקרובות, וזו נולדה לאחר גילויי הגז והנפט. אז מינהל התכנון לקח על עצמו משימה של תכנון מרחב ימי וזה נעשה בשת"פ עם האיחוד האירופי. נקבע שעד שנת 2020 כל מדינות אירופה יכינו מסמך מדיניות לשימושים שלהם בים התיכון", היא אומרת.

במסגרת המסמך מדגישים משרדי הממשלה ש"תכנון וניהול הים התיכון מבוצע בליוויי צוות מומחים מטעם פרויקט MED-IMP של האיחוד האירופי, פרויקט העוסק בגיבוש מדיניות משולבת בים התיכון במטרה לתמוך בתהליך של דיאלוג ושותפות בין המדינות השכנות לים התיכון".

מזר מציינת שהשלב הראשון היה לאסוף בכלל את כלל הפעילות שיש בים. "אנחנו מכירים את חוק התכנון והבנייה, אבל יש פעילות של תקשורת, נתיבי שיט, קידוחי גז והמון דברים שכלל לא הכרנו, כולל הקמת אטלס של 200 מפות עם כל הפעילות שמתוכננת פה". השלב השני הוא הטיוטה שתקבע את המדיניות של הממשלה בכל התחומים. במסמך ניתן למצוא למשל את קידוחי הגז ונפט הקיימים והמתוכננים בשנים הקרובות לאחר פתיחת הים לחיפושי גז ונפט, הקמת שני נמלים חדשים, הקמה של איים מלאכותיים לרבות מיקומים והשפעות סביבה, תשתיות של הובלת נפט וגז.

בשבועות הקרובים יתבקש הציבור להביע דעתו על התובנות, כשהמטרה היא להביא את זה להחלטת ממשלה עד סוף 2018. עם קבלת ההערות יגובשו כמה חלופות שיהוו את התמ"א הימית הרשמית של מדינת ישראל.

במינהל התכנון מחדדים שהקמת הרשות כפופה לאישור השרים, והיא אחת האפשרויות שעומדות על הפרק, כאשר ייתכן שבסופו של יום הממשלה תסתפק בהקמת צוות ממשלתי, ולא ברשות חדשה.

מנכ"לית עמותת צלול מאיה יעקבס טוענת בתגובה ש"הכוונה היא דווקא להדיר את הציבור מכל מה שקשור בתכנון עתידי. עוד לא ברור אם זו תהיה רשות ים ולא מועצה, וזו אמורה לעשות תכנון וייעול כולל נציגות של ארגונים. הם לקחו רעיון מצוין והם עושים בו שימוש שחוטא למטרה. כך למשל משרד האנרגיה מדבר רק על ניצול הים ומציאת נפט אבל אם הצנרות יעברו בשמורות טבע ימיות אז מה עשינו בזה?"