תשתיות תעשיה ואנרגיה
  • עמוד הבית
  • צור קשר
  • גז טבעי
  • איכות הסביבה
  • אנרגיה סולארית
  • תשתיות
  • תעשייה
  • חשמל
  • תשתיות TV
  • משאבות חום
  • כלכלה ירוקה
  • מחזור
  • מים אפורים
  • מכונית חשמלית
  • מחקר ופיתוח
  • משרד האנרגיה
  • משרד הכלכלה
  • משרד התשתיות
  • ערים חכמות
  • קוגנרציה
  • קלינטק
  • ניטור
  • חקלאות
  • אינדקס
  • עמוד הבית
  • צור קשר
  • גז טבעי
  • איכות הסביבה
  • אנרגיה סולארית
  • תשתיות
  • תעשייה
  • חשמל
  • תשתיות TV
  • משאבות חום
  • כלכלה ירוקה
  • מחזור
  • מים אפורים
  • מכונית חשמלית
  • מחקר ופיתוח
  • משרד האנרגיה
  • משרד הכלכלה
  • משרד התשתיות
  • ערים חכמות
  • קוגנרציה
  • קלינטק
  • ניטור
  • חקלאות
  • אינדקס
מדענים מערב הסעודית מצאו דרך להמיר קרניים תת-אדומות לאנרגיה חשמלית
מערכת תשתיות 14 במרץ 2018 18:04 אין תגובות

אולי נמצא תחליף לנפט הסעודי. מדענים מערב הסעודית מצאו דרך להמיר קרניים תת-אדומות לאנרגיה חשמלית.
החוקרים הצליחו לראשונה להפיק חשמל מאחד ממקורות האנרגיה המתחדשת הגדולים שקיימים בכדור הארץ: קרינה תת-אדומה. מדובר בקרניים אלקטרומגנטיות שאורך הגל שלהן גדול מזה של האור הנראה, החל מקצה האור האדום (700 ננומטר) ועד לקרינת גלי מיקרו (1 מילימטר).

הקרינה התת-אדומה נפוצה מאוד , היא נפלטת באופן קבוע מכל גוף שהטמפרטורה שלו עולה על האפס המוחלט. ככל שהגוף חם יותר הוא פולט יותר קרינה תת-אדומה, ולכן היא מכונה גם קרינת-חום או קרינה תרמית. כמחצית מכלל הקרינה שמגיעה לכדור הארץ מהשמש היא קרינה תת-אדומה. חלקה נבלע בפני השטח ומחמם אותם, וחלקה האחר מוחזר לחלל או נבלע באטמוספרה על ידי גזי החממה וגורם להתחממות הגלובלית.

החום הרב שנבלע בלי הרף בכדור הארץ ובאטמוספרה גורם להם לפלוט קרינה תת-אדומה בעוצמה שמוערכת בכמה מיליוני גיגה-ואט בשנייה. זו כמות אנרגיה אדירה, שעד כה לא ידענו כלל לנצל אותה להפקת חשמל. קולטי השמש הפוטו-וולטאיים, למשל, שממירים אור לחשמל, מסוגלים לנצל רק את אורכי הגל של האור הנראה. בדומה לגלי האור הנראה, גם גלים תת-אדומים הם מקור אנרגיה מתחדש, שניצולו עשוי לתרום משמעותית למילוי צרכיה העתידיים של האנושות. בשנים האחרונות הושקעו מאמצים רבים להתקדם בתחום הזה.

Print Friendly, PDF & Email
מדענים מערב הסעודית מצאו דרך להמיר קרניים תת-אדומות לאנרגיה חשמלית

אולי נמצא תחליף לנפט הסעודי. מדענים מערב הסעודית מצאו דרך להמיר קרניים תת-אדומות לאנרגיה חשמלית.
החוקרים הצליחו לראשונה להפיק חשמל מאחד ממקורות האנרגיה המתחדשת הגדולים שקיימים בכדור הארץ: קרינה תת-אדומה. מדובר בקרניים אלקטרומגנטיות שאורך הגל שלהן גדול מזה של האור הנראה, החל מקצה האור האדום (700 ננומטר) ועד לקרינת גלי מיקרו (1 מילימטר).

הקרינה התת-אדומה נפוצה מאוד , היא נפלטת באופן קבוע מכל גוף שהטמפרטורה שלו עולה על האפס המוחלט. ככל שהגוף חם יותר הוא פולט יותר קרינה תת-אדומה, ולכן היא מכונה גם קרינת-חום או קרינה תרמית. כמחצית מכלל הקרינה שמגיעה לכדור הארץ מהשמש היא קרינה תת-אדומה. חלקה נבלע בפני השטח ומחמם אותם, וחלקה האחר מוחזר לחלל או נבלע באטמוספרה על ידי גזי החממה וגורם להתחממות הגלובלית.

החום הרב שנבלע בלי הרף בכדור הארץ ובאטמוספרה גורם להם לפלוט קרינה תת-אדומה בעוצמה שמוערכת בכמה מיליוני גיגה-ואט בשנייה. זו כמות אנרגיה אדירה, שעד כה לא ידענו כלל לנצל אותה להפקת חשמל. קולטי השמש הפוטו-וולטאיים, למשל, שממירים אור לחשמל, מסוגלים לנצל רק את אורכי הגל של האור הנראה. בדומה לגלי האור הנראה, גם גלים תת-אדומים הם מקור אנרגיה מתחדש, שניצולו עשוי לתרום משמעותית למילוי צרכיה העתידיים של האנושות. בשנים האחרונות הושקעו מאמצים רבים להתקדם בתחום הזה.

פריצת דרך משמעותית התרחשה לאחרונה כשחוקרים מאוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה בערב הסעודית פיתחו לראשונה אנטנה שממירה קרינה תת-אדומה לזרם חשמלי. מדובר באנטנה זעירה, בגודל של מיקרונים בודדים (אלפיות המילימטר), שמורכבת מלוח טיטניום ולוח זהב חופפים במבנה ייחודי שהתגלה כמתאים לגיאומטריה של אורך גלי התת-אדום. מפרידה ביניהם שכבה דקיקה של תחמוצת אלומיניום בעובי של פחות מננומטר אחד – מיליונית המילימטר.

האנטנה הזאת פועלת כדיודה, רכיב חשמלי שמאפשר להעביר זרם חשמלי בכיוון אחד בלבד. שכבת תחמוצת האלומיניום מבודדת בין שני הרכיבים המתכתיים המוליכים, ונועדה לאפשר תופעה פיזיקלית שנקראת מנהור קוונטי.

בפיזיקה קלאסית, כדי שגוף בתנועה יוכל להתגבר על מחסום מסוים צריכה להיות לו אנרגיה גבוהה מספיק. לדוגמה, כדי שכדור יטפס מעל גבעה ויתגלגל אל עברה השני, עליו להגיע אליה לפחות עם כמות האנרגיה שנחוצה לו להגיע לפסגתה, אחרת הוא ייעצר ויתגלגל בחזרה. לעומת זאת, במכניקת הקוונטים, העוסקת בחלקיקים זעירים במיוחד, יש לכדור אפשרות נוספת להתגבר על הגבעה: הוא יכול בהסתברות מסוימת "לעבור דרכה" ולהופיע בצידה השני. התופעה ההסתברותית הזאת מכונה מִנהוּר קוונטי, והיא הבסיס לפעולה של האנטנה החדשה. הקרינה התת-אדומה שנקלטת בה מוסרת את האנרגיה שלה לאלקטרונים, ש"קודחים" את דרכם מבעד לשכבה המבודדת הדקיקה, מצד אחד של הדיודה אל צידה השני (דיודת מנהור), בלי לאבד מהאנרגיה שלהם, וכך הם יוצרים זרם חשמלי.

כמות החשמל שהאנטנה הזו הצליחה לייצר היא זניחה ביותר. עם זאת, מדובר בהתקדמות משמעותית שעל בסיסה אפשר יהיה לפתח טכנולוגיות יעילות יותר. ראויה לציון גם ההשקעה המדעית של ערב הסעודית, שהחלה לאחרונה להכיר בכך שעידן הנפט עומד להסתיים, ושיש לפתח טכנולוגיות אנרגיה חלופית. רק לאחרונה דיווחנו על מחקר העוסק של האוניברסיטה הזו העוסק בניצול של אנרגיית הרוח, ונותר רק לקוות שזוהי תחילתו של גל חדש ושעוד נזכה לשמוע על פיתוחים רבים בתחום.

Print Friendly, PDF & Email
אנרגיה חלופית אנרגיית רוח אקולוגיה חשמל מינהור קוונטי נפט סביבה אנרגיה ערב הסעודית פיזיקה קרינה אלקטרומגנטית קרינה תת-אדומה

מערכת תשתיות |להציג את כל הפוסטים של מערכת תשתיות

מערכת תשתיות הוקמה בשנת 2008 ופועלת לקידום התעשייה הישראלית ומכילה חוקרים וכותבים מהשורה הראשונה בענפי הקיימות, הנדל"ן, האנרגיה והסביבה.

« פוסט קודם

השארת תגובה

ביטול


גיא סלע ז"ל מייסד סולאר אדג' צילום: יניב פילדסט
יעל נוי-מן אהרונסון ז"ל ,. צילום: מארק נומרד

רונן קם ז"ל - מו"ל אקלימטון
סרן יפתח יעבץ הי"ד -מגל"ן
עם אביו גלעד יעבץ מייסד אנלייט
אברהם חסדאי הי"ד
איש השנה - רונן עזורי - קבוצת האחים עזורי
אנשי השנה- אות החדשנות איליא חכים, רונן עזורי
מחירי אנרגיה עדכניים

מוגש ע"י Investing.com






רישום למערכת מידע של תשתיות

<>

דפדפו בארכיון הכתבות שלנו
אדם טבע ודין איכות הסביבה אנרגיה אנרגיה ירוקה אנרגיה ירוקה בישראל אנרגיה מתחדשת אנרגיה סולארית אנרגיה סולארית אנרגיית רוח ארה"ב בנייה ירוקה בנימין נתניהו גז טבעי גלעד ארדן דלק דלק קידוחים החברה להגנת הטבע המשרד להגנת הסביבה השר להגנת הסביבה התאחדות התעשיינים התייעלות אנרגטית זיהום זיהום אוויר חברת החשמל חברת חשמל חשמל יובל שטייניץ ישראל מאגר לוויתן מאגר תמר מגמה ירוקה מים משרד האוצר משרד האנרגיה משרד התשתיות נובל אנרגי נפט סילבן שלום עוזי לנדאו קלינטק רכב חשמלי רשות החשמל תחבורה ירוקה תעשייה תשתיות
לינקים לארכיון תשתיות
shaar-013-A3
shaar-10_A3
shaar-014_a3
shaar-020_70X50
shaar-015-A3
shaar-018_A3
SHAAR-gitit-01-A3
shaar-016_A3
shaar-017_A3
מחיר גט"ז עדכני

כנס תשתיות ה15 אנרגיה 2050

תגיות לכתבות ומאמרים
אדם טבע ודין (194) איכות הסביבה (647) אנרגיה (159) אנרגיה ירוקה (353) אנרגיה ירוקה בישראל (159) אנרגיה מתחדשת (1120) אנרגיה סולארית (1262) אנרגיה סולארית (213) אנרגיית רוח (363) ארה"ב (133) בנייה ירוקה (134) בנימין נתניהו (127) גז טבעי (1951) גלעד ארדן (176) דלק (408) דלק קידוחים (138) החברה להגנת הטבע (142) המשרד להגנת הסביבה (674) השר להגנת הסביבה (138) התאחדות התעשיינים (165) התייעלות אנרגטית (653) זיהום (127) זיהום אוויר (157) חברת החשמל (579) חברת חשמל (201) חשמל (466) יובל שטייניץ (145) ישראל (132) מאגר לוויתן (149) מאגר תמר (200) מגמה ירוקה (130) מים (202) משרד האוצר (184) משרד האנרגיה (468) משרד התשתיות (229) נובל אנרגי (351) נפט (445) סילבן שלום (146) עוזי לנדאו (258) קלינטק (148) רכב חשמלי (165) רשות החשמל (569) תחבורה ירוקה (194) תעשייה (413) תשתיות (151)
הצהרת נגישות
כל הזכויות שמורות לתשתיות מדיה ויזמות סביבתית בע"מ מייסודו של ארנון מעוז
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס