לקראת סוף תקופת הזיכיון של כיל בים המלח,שיסתיים ב- 2030, ממשלת ישראל הקימה באוגוסט 2015 צוות מיוחד במשרד האוצר שיטפל בנושא. הצוות הוקם בעקבות דו"ח ועדת ששינסקי 2, שהסדירה את המיסוי על משאבי טבע שאינם גז טבעי. הוועדה המליצה, בין השאר, להקים את הצוות כדי לגבש המלצות לפעולות הממשלה לקראת סוף הזיכיון.
לאחרונה התפרסמו חלק מהמלצות הצוות. מתוך הדו"ח עולה כי יצא מכרז עם מחיר מינימום לזיכיון על משאבי ים המלח כדי לעודד תחרות.

לקראת סוף תקופת הזיכיון של כיל בים המלח,שיסתיים ב- 2030, ממשלת ישראל הקימה באוגוסט 2015 צוות מיוחד במשרד האוצר שיטפל בנושא. הצוות הוקם בעקבות דו"ח ועדת ששינסקי 2, שהסדירה את המיסוי על משאבי טבע שאינם גז טבעי. הוועדה המליצה, בין השאר, להקים את הצוות כדי לגבש המלצות לפעולות הממשלה לקראת סוף הזיכיון.
לאחרונה התפרסמו חלק מהמלצות הצוות. מתוך הדו"ח עולה כי יצא מכרז עם מחיר מינימום לזיכיון על משאבי ים המלח כדי לעודד תחרות.
בנוסף, המליץ הצוות שהממשלה תקים חברה ממשלתית שתנהל את כריית המחצבים אם לא תימצא חברה פרטית שתרצה לרכוש את הזיכיון.

הצוות, שבראשו עומד הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה, היה אמור להגיש את המלצותיו לשר האוצר משה כחלון כבר במאי 2016. אך רק עכשיו מגיעים אנשי הצוות לשלבים האחרונים של העבודה.

ההמלצה העיקרית של הצוות היא להמשיך להפיק משאבים מים המלח, למרות הפגיעה הסביבתית שפעילות זו גורמת. בין השאר, הפקת המשאבים מובילה לירידת מפלס ים המלח ולשקיעת המלח באחת הבריכות באופן שעלול לגרום להצפת מלונות לאורך חופי הים. השיקול שעומד לנגד עיניהם הוא שיקול כלכלי וחברתי. הצוות סבור
שהפעילות מניבה למדינה הכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה ואחראית להעסקתם הישירה של כ־3,000 עובדים במפעלי ים המלח, לצד אלפי ספקים שונים שעובדים מול המפעלים.

עוד קובע הצוות כי עדיף שגוף פרטי יקבל את הזיכיון, כדי להשיא רווחים גדולים יותר. הצוות ממליץ לא להלאים את המפעלים, למרות הסיכונים הכרוכים במחויבות של המדינה לטווח ארוך מול חברה פרטית.