בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" שנערכה היום 10.1.18, אמר שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ,: "אם תעשיות פרטיות יתנו גז יותר בזול לחברת החשמל, המחיר של החשמל ירד אוטומטית".
בפאנל בנושא "גז טבעי; עם מה נשארנו: יותר מתווה או יותר גז?", בו לקחו חלק גם קארלו קאלנדה, השר לפיתוח כלכלי באיטליה, וג'יורגוס סטאקיס, שר הכלכלה, התשתיות והתיירות ביוון. עוד השתתפו בפאנל עו"ד טל אייל-בוגר, שותפה במשרד פישר בכר, חן, וולך, אוריין ושות', ג'ינה כהן, יועצת ומרצה בנושאי גז טבעי, עו"ד יעל נבו, יועצת משפטית, חברת החשמל, איתמר פורמן מנהל פורום תשתיות ואנרגיה בבנק הפועלים, ואורית פרקש-הכהן, שותפה במשרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן. את הפאנל הנחו עמירם ברקת, כתב המאקרו של "גלובס", וסוניה גורודיסקי, כתבת תשתיות.

שטייניץ: "אני בטוח שכל הכלכלנים באולם מחייכים במבוכה. כשאני נכנסתי לתפקידי היה שיא המשבר הכלכלי. הצמיחה היתה שלילית בתחילת 2009. ב-2012, ישראל היתה מקום ראשון בצמיחה לנפש. לצערי, בתקופת לפיד איבדנו את המקום הראשון ועכשיו אנחנו במקום טוב באמצע. אני מציע ללפיד להתעמק קצת. צריך לרצות ללמוד מעבר לסיסמאות". הדברים נאמרו כתגובה לבקשתו של עמירם ברקת להתייחס לדבריו של יאיר לפיד, בראיון שהתפרסם אתמול ב"גלובס", שאמר שהישגים שלו כשר אוצר צריכים להימדד לפי הירושה שהוא קיבל.

עמירם ברקת: "אתה הובלת את מתווה הגז. האם קיבלת מסרים מרה"מ, לגבי נושאים שהיו חשובים לו?"

שטייניץ לא מיהר לענות על השאלה וחזר והדגיש את חלקו בקידום מתווה הגז ויישומו, הוא ביטל אפשרות של לחץ מצד נתניהו: "כלום. הוא לא העביר לי שום מסרים חוץ מגיבוי פומבי. הובלנו את מתווה הגז רק עם שיקול של טובת עם ישראל".
בתגובה לטענה כי האזרח לא מרגיש את המתווה, כי זה עדיין לא מורגש במחיר החשמל, אמר שטייניץ כי: "האזרח הישראלי מרגיש ואגיד לך איפה, זיהום האוויר בגלל ה-OECD, בגלל לוויתן וכריש תנין יכולתי לבטל בנייה של תחנות. כבר לפי ה-OECD מתים כל שנה פחות 300 אנשים בישראל בגלל ירידה בזיהום האוויר. כבר יש הכנסות של בסביבות המיליארד כל שנה, אבל זה כלום כי באמת ההכנסות יגיעו לעשרות מיליארדים. לא רק שאנחנו מספקים גז לירדן אלא נוצרה ברית גז ים-תיכונית שאנחנו נחשבים למובילים שלה, זאת פעם ראשונה שהאיחוד האירופי פועל בפרויקט תשתית אדיר ביחד עם מדינת ישראל, יש לזה חשיבות גאו פוליטית וגאו אסטרטגית. כל הדברים הללו האזרח מרגיש, והילדים והנכדים שלנו יחיו במדינה הרבה יותר בריאה, כמעט בלי זיהום אוויר, בגלל ההחלפה גם לגז טבעי וגם לאנרגיות מתחדשות. זה גם כסף והכנסות וגם בריאות הציבור".

קרלו קלנדה, השר לפיתוח כלכלי האיטלקי, לא הגיע אך בירך את הנוכחים באמצעות סרטון וידאו. קלנדה הדגיש בדבריו את צינור הגז כ"אתגר חיוני" למעבר לשימוש באנרגיה חלופית באיטליה. "יש לנו ניסיון, ואנו מבינים שאסור לנו להיות תלויים במקור אחד (רוסיה). זה לא פרויקט קל, משום שהמרחק גדול, יש הרבה גבולות בין מדינות שעלינו לחצות, ואולם, מדובר בשיתוף-פעולה ים-תיכוני חשוב, וזה חשוב שהאיחוד האירופאי יתמוך בפרויקט".

ג'יורג'יוס סטאקיס, שר הכלכלה, התשתיות והתיירות של יוון התייחס לשאלה של עמירם ברקת שבירר אם אין חשש שרוסיה, הספקית הראשית באירופה, תתנגד לתחרות חדשה: "אנחנו צריכים מקורות שונים, כגישה אסטרטגית. אנו מצפים שבקפריסין, כרתים וגם ביוון ימצאו מקורות גז. מצד שני, בים הצפוני מקורות הגז בדעיכה. לכן, אנו מאמינים שמקורות האנרגיה בים התיכון יחליפו את הולנד, בריטניה ונורווגיה".

ג'ינה כהן, יועצת ומרצה בנושאי גז טבע, נשאלה האם פרויקט הנחת הצינור שיעבור מישראל דרך קפריסין ליוון ואיטליה ישים מבחינה כלכלית והנדסית. בתגובה, ענתה כי "מבחינה פוזיטיבית אני חושבת שאירופה צורכת 490BCM של גז בשנה, מתוך זה השנה סיפקה רוסיה 190, לכן אירופה מאוד תלויה ברוסיה ומאוד חשוב לה גיוון באספקה. ישראל נמצאת דווקא לא כ"כ רחוק מאירופה. אם מסתכלים על ספקים אחרים מארה"ב או קטאר אוסטרליה ישראל לא כ"כ רחוקה. אבל פה הדברים הטובים נגמרים, כי אני חושבת שלא יהיה אפשרי בכלל לישראל להביא שום גז לאירופה.

"המחירים באירופה אמורים להיות בין 5.5-6.5 דולר לשנים הקרובות. ברגע שיעלו מעל ל-7.5 הצרכנים לא יקנו, הם יעברו לסוג של דלקים אחרים כמו פחם. אם רוצים להביא גז לאירופה, וכמו שאמרתי אני לא חושבת שאפשרי, יש שלושה דרכים יותר טובות להביא את זה, הראשון להביא את זה עם צינור 300 ק"מ למצרים, שם יש מתקנים שמסוגלים לייצר 700 MBTU בשנה, ששייכים לחברה שהיא הספקית הגדולה בעולם. ומה ששני השרים פה לא דיברו זה שטורקיה ליוון, יש צינור שמזרים חצי BCM בשנה ואפשר להזרים מטורקיה לאירופה דרך יוון.

"והאופציה המועדפת שלי היא להקים מתקן הנזלה ימי, והמתקן הזה יתן לנו אפשרות להגיע לשווקים של אסיה, שם המחירים יותר גבוהים וגם נותן אפשרות להביא גז ממקומות עתידיים אם נמצא גז במקום אחר".

אורית פרקש-הכהן שלפני שנתיים וקצת כיהנה כיו"ר רשות החשמל, ובאותה תקופה חתם רה"מ על מתווה הגז. נשאלה מי לדעתה המרוויחים ומי המפסידים הגדולים כתוצאה מאישור המתווה?

פרקש-הכהן הגיבה ואמרה כי "חלפו שנתיים פלוס מאז סגירת מתווה הגז וכל האירועים הדרמטיים שנלוו אליו. המרווחים הגדולים הם בבירור חברות הגז, הבעלים והמחזיקים בחברות הגז בפרט במובן הזה שקיבלו ודאות. הפרטים נסגרו, מכסות היצוא, חישוב מיסי עודפי רווח וכו'. במובן הזה הוודאות היא גם טובה וגם תמכנו בה, אני אישית תמכתי בתהליך של יצירת הוודאות במשק. דבר אחד לא טופל במתווה עדיין, וזה המחיר שהציבור משלם על גז טבעי ישראלי שמיוצר סמוך לחופי ישראל כמשאב יקר מאוד.