הארגונים הסביבתיים קובעים כי הנוסח המוצע שהונח בפני המליאה יביא לפגיעה קשה בעקרונות היסוד של שלטון החוק בישראל, ולהעדפת פיתוח כלכלי לא מרוסן על פני השמירה על המערכת האקולוגית הימית. הם מוחים כי הצעת החוק מנטרלת את יכולתו של המשרד להגנת הסביבה להבטיח הגנה על הסביבה הימית ומקנה לו מעמד של יועץ בלבד, ללא סמכויות פיקוח או אסדרה. עוד הם קובעים כי הצעת החוק נעדרת מנגנונים מספקים להגנה על הטבע במים הכלכליים, לרבות באמצעות אפשרות "ביטול" חד צדדי ומזורז של הכרזות על אזורים ימיים מוגנים.

הצעת חוק אזורים ימיים, שהגיש משרד המשפטים, עברה אתמול (13.11.17') בקריאה ראשונה בכנסת. לפיה היא מפקיעה מידי המשרד להגנת הסביבה את הסמכות להעניק אישורים ולקבל החלטות בנושא השפעות סביבתיות של קידוחי נפט וגז טבעי במים הכלכליים – ומעבירה אותה למשרד האנרגיה. המשרד להגנת הסביבה ישמש כיועץ בלבד, כאשר שר האנרגיה, מנהל רשות הגז הטבעי או הממונה על ענייני נפט יוכלו לסטות מהמלצותיו מטעמים מיוחדים שיירשמו ויפורסמו.

לפני כשנתיים התפטר הממונה על ההגבלים לאחר שהממשלה הפקיעה ממנו את הסמכות לבצע החלטות לגבי מונופול הגז בראשות נובל אנרג'י ודלק אנרגיה. ההפקעה הנוכחית עלולה להקל על המונופול וגורמים אחרים בקידוחים ימיים במקרה של פגיעה בסביבה.

ארגוני הסביבה אדם, טבע ודין, החברה להגנת הטבע ועמותת צלול מתחו ביקורת חריפה על הצעת החוק הממשלתית, ודרשו להחזירה לשולחן הדיונים. לדבריהם, נוסח הצעת החוק מפקיר את הסביבה הימית של מדינת ישראל, מאיין את כוחו של המשרד להגנת הסביבה כמגן מפני פיתוח לא מרוסן, ומדיר את הציבור מתהליכי קבלת ההחלטות.

לטענת הארגונים, מדובר בהצעת חוק שמטרתה להסדיר את סמכויות המדינה ולהחיל את חוקיה ב"אזור הכלכלי הבלעדי" – המרחב הימי המכונה "המים הכלכליים", שמשתרע עד מרחק של 200 מייל ימי מערבית מגבול המים הטריטוריאליים של ישראל.

חרף התנגדות המשרד להגנת הסביבה ומחאה ציבורית נרחבת שקמה סביב הנושא, מוסיף משרד המשפטים לקדם את הצעת החוק ואינו שועה לטענות כבדות המשקל שהושמעו בנושא. המשרד אף פעל להביא לאישור ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה במהלך פגרת הקיץ, למרות התנגדות השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה כי "הצעת החוק נועדה להסדיר את החוק באזורים הימיים, להסדיר את כלל הפעולות של ניצול משאבי טבע במים הטריטוריאליים תוך שמירה על הסביבה, ולהעניק ודאות למשקיעים ולחברות זרות".

הארגונים הסביבתיים קובעים כי הנוסח המוצע שהונח בפני המליאה יביא לפגיעה קשה בעקרונות היסוד של שלטון החוק בישראל, ולהעדפת פיתוח כלכלי לא מרוסן על פני השמירה על המערכת האקולוגית הימית. הם מוחים כי הצעת החוק מנטרלת את יכולתו של המשרד להגנת הסביבה להבטיח הגנה על הסביבה הימית ומקנה לו מעמד של יועץ בלבד, ללא סמכויות פיקוח או אסדרה. עוד הם קובעים כי הצעת החוק נעדרת מנגנונים מספקים להגנה על הטבע במים הכלכליים, לרבות באמצעות אפשרות "ביטול" חד צדדי ומזורז של הכרזות על אזורים ימיים מוגנים.

לדבריהם, פגם נוסף בנוסח המוצע הוא מנגנון עוקף-תכנון, שמדיר את הציבור מתהליך קבלת ההחלטות. בארגונים אומרים כי פיתוח מאגרי האנרגיה ב"מים הכלכליים" מחייב את החלת חוק התכנון והבנייה, או לכל הפחות החלת הסדרים תכנוניים ספציפיים ראויים בסביבה זו, לרבות הליך תקין של התנגדויות או השגות הציבור.

הארגונים אומרים כי בנוסח המוצע של הצעת החוק יש משום העדפת בעלי אינטרסים כלכליים על חשבון הציבור הרחב, והתעלמות מהחובה של ממשל תקין להטמיע את האיזונים והבלמים המתחייבים מהליך ציבורי תקין. עוד טוענים הארגונים כי נוסח ההצעה מעלה שאלות קשות על יחסי הון-שלטון ועל תפקידה של הממשלה ושל נבחרי הציבור, כמי שאמונים על החובה להגן ולשרת את כלל הציבור בישראל. זאת, לדבריהם, במיוחד לנוכח החשדות המועלים בתקשורת לאחרונה, שמטילים צל כבד על תהליכי קבלת החלטות, בין היתר בכל הנוגע למרחב הימי של ישראל.

"הממשלה ממשיכה בקו שלה התומך בבעלי ההון על חשבון הציבור והסביבה. הצעת החוק הממשלתית מפקירה את הסביבה בידי שר האנרגיה, וזאת במקום לשמור על המשאב של כלל הציבור באמצעות המשרד להגנת הסביבה. דבר זה עלול להוביל לאסון סביבתי וכלכלי עצום כפי שהתרחש במפרץ מקסיקו", אמר מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה.

"הצעת החוק הממשלתית ממנה את שר האנרגיה לשר הים, משאירה את הציבור באפלה, בכל מה שנוגע לפיתוח הגז והנפט בישראל – שהמדינה כנראה ששכחה, שהם משאבי טבע בבעלות הציבור", אמרה עו"ד נועה יאיון, יועצת משפטית בחברה להגנת הטבע. "זה ממש כמו לתת לחתול לשמור על השמנת".

"הצעת החוק מתיימרת ליצור ודאות רגולטורית, אך בפועל היא שומטת את ידי הרגולטור ומוטה באופן בוטה לטובת האינטרסים של טייקוני הגז. ההצעה מחלישה ופוגעת בסמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה במים הכלכליים של ישראל, מאפשרת ביצוע קידוחים ימיים ללא פיקוח הדוק, ומדירה את הציבור מתהליכי קבלת ההחלטות באזור חשוב זה", אמרה מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול.