לקראת החיבור הצפוי של הפרויקט לרשת המתח העליון של חברת החשמל, נפגשנו לראיון עם דידי פז, מנכ"ל נגב אנרגיה
פרויקט האנרגיה המתחדשת הגדול בישראל ואחד מהגדולים בעולם – תחנת הכח התרמו-סולארית שמקימה נגב אנרגיה באשלים – עובר בימים אלה משלב ההקמה לשלב ההרצה והבדיקות. תוך פרק זמן קצר, יחובר הפרויקט לרשת המתח העליון של חברת החשמל. חרף כניסתה של אבנגואה לקשיים פיננסיים זמן קצר אחרי הסגירה הפיננסית בשנת 2015 והצורך באיתור שותפים חדשים, הצליחה קבוצת שיכון ובינוי לקדם את ביצוע עבודות ההקמה ולשמור על לוחות הזמנים המקוריים של הפרויקט.
בראיון קצר נותן דידי פז, מנכ"ל נגב אנרגיה, סקירה כללית על הפרויקט
פז: "תחנת הכח שנגב אנרגיה מקימה באשלים (פלוט א') היא תחנת כח תרמו סולארית בטכנולוגיה שנקראת שוקת פרבולית. בימים אלה הולכות ומסתיימות עבודות ההקמה ואנו מתחילים בפרק החשוב של הרצת תתי המערכות והמתקן כולו ובביצוע בדיקות עמידה בביצועים. לפני שבוע סיים הקבלן את הצבת כל הקולטים בשדה הסולארי המתפרש על פני כ-4,000 דונם ותוך פרק זמן קצר (עם סיום העיצומים בחברת חשמל), אנו מתכננים ביצוע חיבור לרשת. נשארה לנו עוד שנה עד לתחילת הפעלה מסחרית.
"המשבר החריף שנאלצנו להתמודד איתו כתוצאה מכניסת אבנגואה (שהיתה שותפה ב-50% בבעלות בפרויקט) לקשיים פיננסיים, אילץ אותנו לאתר שותפים חדשים ולבצע עסקה לשינוי מבנה הבעלות. ואכן לאחר תשעה חודשים, בחודש אוגוסט 2016, הוחלפה אבנגואה על ידי שני שותפים מצויינים – קרן נוי וחברת TSK הספרדית. למרות עצירת המימון הבנקאי ובתנאים של אי וודאות באשר לשרידות הפרויקט, נשאה שיכון ובינוי את קידום הפרויקט על כתפיה באופן שבו לוחות הזמנים של הפרויקט נשמרו. אין ספק שזה הישג יוצא דופן ועל כך אני מוריד את הכובע בפני הנהלת שיכון ובינוי וסולל בונה".
תן לי בבקשה תמונה כללית על התחנה
פז: "כאמור התחנה פועלת בטכנולוגיה של שוקת פרבולית – למעלה מ-16 אלף קולטים הפרושים בשדה הסולארי מרכזים באמצעות מראות את האנרגיה הסולארית לצינור העובר במרכז הקולט. בצינור מיוחד זה, זורם שמן סינטטי המחומם לטמפרטורה של כ-400 מעלות צלזיוס. השמן מועבר אל תחנת הכח אשר נמצאת במרכז המתקן, שם הוא מעביר את החום למים, אשר הופכים לקיטור ומשמשים ליצור חשמל.
"מדובר בטכנולוגיה מוכרת – בעולם פועלים כעשרות מתקנים דומים ועוד רבים נוספים נמצאים בתהליכי פיתוח והקמה. אחד המאפיינים היחודיים אצלנו בפרויקט הוא מערכת אגירה תרמית הפועלת על בסיס מלח מותך. מערכת זו הבנויה משני מיכלי ענק, היא למעשה סוללה, המאפשרת לנו ייצור חשמל בתפוקה מלאה למשך 4.5 שעות בכל יום. בשונה מרוב המתקנים הסולארים שלאחר השקיעה או בתנאי עננות לא מסוגלים ליצר חשמל (ולכן מחייבים את מנהל המערכת בגיבוי), התחנה שלנו תהיה מסוגלת להזרים חשמל נקי וירוק לרשת במשך כ-17 שעות בכל יום. יכולת אגירה משנה את כללי המשחק בעולם האנרגיה המתחדשת, מהווה תנאי בסיסי לייצור יעיל וחכם ויוצרת לנו בידול אל מול טכנולוגיות אחרות כמו פוטו-וולטאית ורוח. אני שמח שאנחנו מיישמים אגירה הלכה למעשה (ובהקשר זה ראוי להזכיר גם את פרויקט האגירה השאובה שאותו מקימה בימים אלה שיכון ובינוי בגלבוע).
"התחנה מאד יעילה – עם הספק מותקן של 110 מגה-וואט אנחנו מסוגלים לייצר 450 ג'יגה-וואט שעה בשנה. מדובר במענה לביקוש שנתי של כ-60 אלף בתי אב (שווה ערך לעיר חיפה)".
מהו היקף ההשקעה?
פז: "מדובר בפרויקט בפרופיל גבוה מאד ובהיקף השקעה של למעלה ממיליארד דולר, הממומן 20% באקווטי ו-80% בחוב בכיר המגיע מבנקים וגופים בישראל, ארה"ב ואירופה. מעבר לכך שבעוד כשנה תייצר התחנה ותזרים לרשת הארצית חשמל נקי וירוק בהיקף משמעותי, חשוב להזכיר את התועלות החברתיות והסביבתיות הנוספות של הפרויקט – בשלב בו אנו נמצאים כעת, מועסקים בהקמה למעלה מ-1,000 עובדים. בשלב ההפעלה (למשך 25 שנות הרישיון) יועסקו כ-60 עובדים באופן ישיר ועוד כ-80 ספקים ונותני שירות נוספים במעגל העסקה שני. אנחנו שמים דגש חזק ביותר על גיוון תעסוקתי, על העסקה מקומית (למעלה מ-50% מהמועסקים בפרויקט הם תושבי הדרום) ועל רכש מקומי בהיקפים משמעותיים. הפרויקט מוקם תוך יישום עקרונות ניהוליים של קיימות ושיתוף מחזיקי עניין".
כיצד משתלב הפרויקט ביעדי הממשלה ליצור חשמל ממקורות מתחדשים?
פז: "עם תחילת הפעלה מסחרית במחצית שנת 2018, תספק התחנה שלנו למעלה מ-10% מהיעד הממשלתי של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף של 10% מצורכי האנרגיה של המדינה לשנת 2020. מה שקורה באשלים הוא יוצא דופן בקנה מידה עולמי – לצד הפרויקט שלנו הולכים ומוקמים כעת שני פרוייקטים סולארים נוספים (מכרז לפרויקט רביעי עומד להתפרסם) בסדר גודל משמעותי ובשתי טכנולוגיות שונות. במצטבר מדובר על מתקנים סולארים בהיקף של 300 מגה-וואט הספק מותקן.
"פרויקט אשלים של נגב אנרגיה הוא פרויקט ייחודי בכל היבט ולפי כל קנה מידה. אני שמח על כך שהשכלנו להתגבר על המשבר בהצלחה ומשוכנע שהרכב הבעלות החדש – שיכון ובינוי, קרן נוי ו-TSK – יאפשר את הגשמת החזון ואת השלמת הקמת הפרויקט תוך עמידה בלוחות הזמנים ובביצועים".
הפרוייקט הזה לא כלכלי בעליל והממשלה היתה צריכה לנצל את המצב ולבטל אותו
ולמה? כי היום בונים פרוייקטים של PV ב 2.5 סנט לקילווט וכאן משלמים להם פי עשרים. , מה שמשנה דרמתית את המצב.
אנחנו נצטרך לשלם ךלטייקון מיליארדים כי מישהו לא כתב את המכרז כמו שצריך.
למזלנו נפלנו רק עם מכרז אחד
ולגבי האחסון- יש כבר פתרונות של אחסון בסוללות ענק לתקופת הלילה וגם זה הרבה יותר זול מהתרמו סולארי
אני כבר מחכה ליום שבו אפשר יהיה לברך על פרויקט אחד תשתיתי משמעותי, מוצלח, אני חוזר: מוצלח שהממשלה מקדמת או קידמה לאחרונה בישראל. מעבודתי בעולם אני מכיר פרויקטי ענק שמתבצעים כול הזמן בכול מיני ארצות ובהן ארצות מזרח אירופה. כול פרוייקט כזה היה גורם בישראל לרעידת אדמה ניהולית, שחיתותית ופוליטית. הייטק אינו יכול להיות התחליף לכול דבר אחר, צריך גם יכולת ניהול, עובדים הנותנים פריון עבודה בר תחרות עם העולם המפותח, תרבות של יושר ועוד מסוג הדברים בהם איננו מצטיינים
אין סוללות במחיר כזה ובגודל כזה.
פה יש אגירה של סביב 600 מגה שעה, לפי מה שמתוא, זה פי 6 יותר מההתקנה הגדולה בעולם של סוללות של טסלה. המחיר הסולארי אכן יקר, היום יש תרמו בעולם בפחות מ10 סנט, יחד עם אגירה. בכל אופן שאומרים 2.5 סנט סולארי פיווי, זה לא תפוחים לתפוחים, שכן יש להשוות לפיווי עם סוללה, וזה בערך אותם מחירים שכן סוללות עולות בערך 20 סנט נוספים. כאן גם יש גיבוי בגז, שמאפשר זמינות מלאה, תועלת נוספת. מה שכן, מעבר לכביש יש פרוייקט עם אותו תעריף, ללא אגירה…
אתה קצת צודק ויותר וטועה.
היום בונים בארץ פוטו וולטאי ב- 20 אג', פה מקבלים 80 אג' – לא פי 20, פי 4, אבל עם אגירה שהשווי שלה הוא בטווח שבין 10-20 אג' נוספות.
אגירה בסוללות – ממש לא בשלה לשימושים מסחריים של טעינה ופריקה כל יום (עלות מאוד גבוהה ואורך חיים קצר לסוללות). היא כן בשימוש בעולם לגיבוי קצר או לייצוב תדר. בעתיד אכן צפויה להיות מספיק זולה ולהיות תחליף – אנחנו עוד לא שם.
אל תשכח שבעת שהמכרז יצא לדרך, PV עלה בארץ בערך 1.5-2 ש"ח לקוט"ש. רק ב- 2012 (סביב סיום המכרז) ירד לאזור ה-1 ש"ח, לכן הכל פה חוכמה בדיעבד.
אני כן מסכים, שלפני התחלת הקמת המתקן ב-2015, היה שווה למדינה להציע לזכיין פיצוי גדול בשביל שלא יממש את ההסכם ויקים את המתקן – כבר ידעו בעת תחילת ההקמה (3 שנים אחרי סיום המכרז לדעתי) שהתעריפים הוזלו
אין כזה דבר "המחירים בארץ" , יש את המחיר בעולם והוא היום 2.5 סנט לקוט"ש , ותרשה לי לחדש לך -מחיר עם אחסון בסוללות 4.5 סנט לקוט"ש (מכרזים שנסגרים היום בארה"ב -טוסון אלקטריק). גם המכרז בדימונה היה יכול להיסגר במחירי השוק שהם כיום 2.5 סנט .
הבעיה היא לא היזמים אלא הרגולטור שלא מבין איך לעבוד בתנאי שינוי ןמהפכה מהירה
בארץ מחיר הקרקע משמעותי, לא כמו מדבר בסעודיה. המחיר אגירה שאתה מציין לא נכון בעליל, הוא מציג מחיר משוקלל עם הפיווי, אבל אינך יודע מה הסדרי המס בארהב ומה גודל האגירה בתמהיל… אולי חצי וואט ל3 דקות?
אכן, מסכים עם צביקה המחושמל ועוד אוסיף על התגובה שלי לדבריו את נושא הרגולציה שהייתי צריך להזכיר שם באחת המקומות הראשונים. רגולציה חולנית וקטלנית ממש לעסקים שרוצים לעשות שינוי
בארץ מחיר הקרקע משמעותי, לא כמו מדבר בסעודיה. המחיר אגירה שאתה מציין לא נכון בעליל, הוא מציג מחיר משוקלל עם הפיווי, אבל אינך יודע מה הסדרי המס בארהב ומה גודל האגירה בתמהיל… אולי חצי וואט ל3 דקות?