הפקה רציפה של ביודיזל מיועד להוריד את התלות של ישראל ביבוא נפט, לקדם החלפת דלקים מאובנים בביודלקים מתחדשים, לנצל את השפכים השומניים, למנוע עליה בריכוז גזי חממה באטמוספרה, לתרום לתהליכי טיהור שפכים ולפתור בעיות סביבתיות

מאז שנת 2000 ייצור דלק ביולוגי בעולם גדל פי 7, אך עדיין עומד רק על 2.3% מדרישות הדלק הנוזלי. צריכת האנרגיה בעולם צפויה לגדול בכ 50% עד שנת 2035. חלופות של ייצור דלק מביומסה כגון של תירס או סויה, נחשבות כלכליות אך גורמות לדילול מקורות מזון כתוצאה משימוש בגידולים חקלאיים.

כיום מיוצרים בעולם 7-5 מיליון טון ביו-דיזל בשנה (דלק המיוצר משמנים צמחיים אאו שומן מהחי). באירופה לבדה נמכרים מדי שנה 1.3 מיליארד ליטרים של ביו-דיזל, מרביתם תוצר של שמן קנולה. ארצות הברית לעומת זאת חובבת מנועי בנזין ומשתמשת ב-36.8 מיליון ליטרים של ביו-דיזל העשוי מרביתו מסויה. מדענים בברזיל מפיקים ביו-דיזל מבוטנים, דקלים, סויה וצמחים נוספים למטרות שיווק ומחקר. ראוי לציין כי חסרונות הביו-דיזל דומים מאוד לאלו של הדיזל הרגיל: ביצועי המנוע נוטים להיות מעט "עצלים" והתפקוד במזג אוויר קר במיוחד יעיל פחות מאשר בטמפרטורות חמות. עם זאת, הכנסה נמוכה לנפש ותמריצים אותם מתכננת ממשלת ברזיל אמורים להעניק לביו-דיזל דחיפה חזקה כתחליף זול וידידותי יחסית לסביבה.

מחקרה של הדוקטורנטית מירית קולט בהנחייתם של פרופ' מרינה ניסנביץ' ראש המחלקה להנדסה כימית ופאינה נקונצ'ני סגל בכיר, מוקדש לפיתוח חדשני של הפקה רציפה של ביודיזל על ידי תגובות כימיות (אסטריפיקציה וטרנסאסטריפיקציה בעזרת זרז הטרוגני מוצק או זרז גזי המומס בפאזה נוזלית עם הפרדתו ביציאה מריאקטור ומחזורו לשימוש חוזר). בספרות מקצועית ניתן למצוא מחקרים על שימוש בזרזים מסוג זה, אך זמני ביצוע התהליך הם ארוכים מאוד – מדובר על שעות רבות עד עשרות שעות, אשר מקשה על ביצוע תהליך באופן רציף. בחירת זרזים חדשים וצמצום זמן התגובה יאפשר תכנון של תהליך רציף של הפקת ביודיזל. שימוש בזרז גזי תואר רק למטרות ניתוחיים חישוביים (אנליטיים), ולמיטב ידיעת המחקר לא קיים שימוש בזרזים גזיים ליצור ביודיזל. יש לציין כי שימוש בזרז הגזי המומס בנוזל יאפשר לבצע תגובה של הפקת ביודיזל במשך דקות ספורות. בתור מקור של מתוכנן להשתמש בשפכים שומניים העשירים בחומצות שומן חופשיות וטריגליצרידים. תהליך חדשני של הפקה רציפה של ביודיזל המוצע מיועד להוריד את התלות של ישראל ביבוא של נפט, לקדם החלפה של דלקים מאובנים בביודלקים מתחדשים, לנצל את השפכים השומניים, למנוע עליה בריכוז גזי חממה באטמוספרה, לתרום לתהליכי טיהור שפכים ולפתור בעיות סביבתיות. ניתן ליישם את הסכמה החדשנית המוצעת במפעלים אזוריים או מרכזיים עבור הפקה רציפה של ביודיזל.

במסגרת הכנס הבין תחומי בנושא אנרגיה ומים באוניברסיטת אריאל ובחסות משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, יוצגו 13 עבודות מחקר וסקירות חדשות לשנה האחרונה בתחומים שונים: תפיסה חדשה של ניהול האנרגיה במרחב בעירוני, טכנולוגיות התפלה אתגרים ופתרונות עתידיים, צריכת אנרגיה של רכבים אוטונומיים, ממברנות לתאי דלק, ייצור מימן בשיטות ביולוגיות וכימיות, בקרי הספק למיקרו רשתות, קריאוגניה ומוליכי על, קוגנרציה, ניקוי אפר הפחם ועוד.