קרוב ל-100 יזמים ונציגי חברות ממובילות השוק הסולארי הגיעו ביום חמישי (22.7) לכנס תשתיות התשיעי בנושא האנרגיה הסולארית- "סולארי נטו", שנערך בבית העיתונאים בתל אביב. הכנס נערך בצל הסטגנציה המתמשכת בענף הסולארית שהחלישה מאוד את כוחו של הענף, ומנגד ציינה את הקרבה ל-2020, השנה שבה ישראל הכריזה כי היא תגיע ל-10% אנרגיות מתחדשות בהסכמי פריז. בכנס הכריז מנכ"ל תשתיות, ארנון מעוז על הקמה של פורום תשתיות לאנרגיה לחיזוק היזמים הסולאריים הקטנים והבינוניים, שיילחם על זכויותיהם ועל הכוח שלהם מול הגורמים הרגולטוריים.

בכנס נאם עודד אגמון, שסיים בחודשים האחרונים את תפקידו כראש אגף רגולציה ברשות החשמל: "זאת הזדמנות טובה לסכם את העשור. אני מלווה את הממשלה מאז 2007, נעשו לא מעט פעולות כדי לאפשר למשק לקום ולאפשר לשחקנים גדולים וקטנים להיכנס לפעילות חדשה. המשק הזה התחיל דרך חברות קטנות. כשאנחנו יצאנו להסדרים ראשוניים היו מחירים של 2 שקלים לקוט"ש והבנו שהוא לקראת פריצת דרך ארוכה. רצינו לייצר משק אמין וטוב ומהימן שהיה צריך להתמודד עם כל החסמים שלו בשילוב עם זה שהציבור לא ישלם יותר מדי כסף אבל יהנה מאנרגיות מתחדשות.

"נוצר היום חוסר איזון שמראה שהתחום של האנרגיות המתחדשות יותר ויותר נשלט על ידי חברות גדולות שנמצאות בחזית הפעילות שלהן. גם הסדרים שיצרנו אחר כך, עדיין ההתנהלות סביב המתקנים הקטנים הייתה בסביבה אחרת. יש מקום לראות איך הממשלה פועלת בדרך של להגן על החברות קטנות ולראות איך הן מסתדרות, לחברות הגדולות לא צריך לדאוג.

"אני מאמין שיש הבדל בין מתקן קטן על גג למתקן גדול קרקעי וצריך שיהיה הבדל ברגולציה של הדברים האלה.

"הדבר הכי חשוב שעשינו זה התקדמות במערכת הפיננסית. למערכת הפיננסית לקח הרבה שנים להבין מה זה פרויקט של אנרגיה מתחדשת ומה צריך לממן שם. וגם לממשלה לקח הרבה זמן להבין מה לזה ומה לעשות בתחום. אני יודע שהיזמים פה לא יסכימו אבל עיקר הסיכונים היום הם לצד הצרכן וקצת פחות על היזם וצריך לשנות את האיזון הזה.

"הייתה פריצה ענקית לאנרגיה פוטו-וולטאית ושאר התחום של המתחדשות מדשדש כמו אנרגיית רוח".

מה לא נעשה בתחום?

אגמון: "הכנה של מערכת ההולכה והחלוקה של חברת החשמל לקלוט את החשמל ממקורות הייצור. זה יהיה אחד החסמים העיקריים של התחום. להקים קו של מתח עליון זה תהליך ארוך של המון שנים וצריך לראות מה עושים עם זה. זה לא ישאיר הרבה מקום לשחקנים חדשים בתחום. בגלל זה עיקר התחום צריך לעבור לרשת החלוקה – גם שם לא התקדמו הרבה, וצריך לראות איך פותרים את זה כי כרגע על החיבור מתמודדים כולם, חברת החשמל, היצרנים הפרטיים והאנרגיה המתחדשת. האנרגיה המתחדשת מתמודדת על אותו קו כמו כולם אבל מייצרת פחות חשמל מהם.

"אם לא נצליח להביא מערכת של סחר בחשמל שיודעת להתמודד עם האנרגיות המתחדשות האלה זה יהיה בלתי אפשרי לנהל את זה. אני לא רואה משק עתידי שימשיך להישען על מקום שבו מוכרים לחברת החשמל את כל החשמל והיא מנהלת את זה. צריך מערכת חדשה שתייצר איזונים שונים מאשר מה שהיה עד היום.

"הכנה של מערכות האגירה. צריך לייצר מערכת אגירה גדולה יותר. אני לא חושב שנעשתה מספיק עבודה כדי לחזק את זה. מה שיש זה פריזמה של תעו"ז וזה ישתנה, בעולם זה כבר לא תקף. בעולם המחיר של החשמל משתנה ברמת החצי-שעתית. בגלל זה לא בטוח שהפתרון הלוקאלי הוא הפתרון הנכון וצריך לראות אם זה הפתרון הנכון ביחס לאנרגיות מתחדשות.

"עד היום הפתרונות של אנרגיה מתחדשת היו מלמעלה למטה וזה היה לוקה בחסר. יותר נכון לתכנן שטחים גדולים ולתת ליזמים להתמודד על השטחים האלה. השטחים שקמים כל רגע במקום אחר וצריך לחבר אותם לתשתיות זה לא נכון וצריך לתכנן את זה טוב יותר.

"אני לא חושב שהחסם צריך להיות גודל החיבור והצריכה המקומית, החסם צריך להיות גודל הגג. גודל הגג כגודל המתקן ומשם מתקדמים".

לאן המשק מתקדם?

אגמון: "בעזרת הרחבה של המתקנים הסולאריים נגיע להשגה של יעדי הממשלה. שילוב של אגירת אנרגיה במקום בצריכה. התאמה של מודל הסחר בחשמל. קביעת רגולציה לייצור עצמי וסחר בעודפים מעבר למונה נטו. הרחבה של רשת חלוקת הגז הטבעי והקמת מתקנים קטנים לשעות שבהן אין שמש.
המשק הולך בעיקר לאנרגיה הסולארית וזה ברור. אני לא רואה איך האנרגיה התרמית מתקדמת ופורצת את מה שקורה בפוטו-וולטאית שמשפר את הנצילות והיעילות שלו.

צריך לייצר חברות שיודעות לייצר בפלטפורמה מסוימת שהיא משלבת גם אנרגיה מתחדשת וגם אנרגיה קונבנציונלית. מתקנים שמייצרים חשמל מאנרגיה סולארית ובשעות שבהן אין שמש מייצרים אנרגיה מגז טבעי".