החלטה חדשה מתירה לבתי ספר חקלאים לספסר בקרקעות ציבוריות שהוענקו להם כמעט בחינם

האגודה לצדק חלוקתי ופורום הקרקעות פנו היום לשר האוצר בתפקידו ביו"ר מועצת מקרקעי ישראל, ליועץ המשפטי לממשלה ולמחלקת יעוץ משפטי ברשות וקראה להם לבטל את סעיף 2 בהחלטה 1510: "תנאי הקצאת קרקע לבתי ספר חקלאיים", שהתקבלה בישיבת מועצת מקרקעי ישראל מיום 10.5.2017 ונחתמה ע"י שר האוצר ב- 17.5.2017

ס' 2 להחלטה קובע כי בי"ס חקלאי יהא רשאי מעתה לעסוק בפעילות מסחרית ולקיים בשטח המחנה "פעילות מסחרית חינוכית או בעלת זיקה ישירה לפעילות של המשק החקלאי הקיים" בביה"ס. לפי ס' 2.1, השטח לפעילות כאמור לא יעלה על 15% מסך השטח המבונה המוקצה לביה"ס (או עד 20% באזורי קו עימות ועדיפות לאומית). לפי ס' 2.3, הפעילות המסחרית אפשר שתבוצע ע"י צד ג', וס' 2.4 מורה כי הנהלת הרשות תקבע תבחינים לפעילות המסחרית בשיתוף עם משרד החקלאות והמינהל לחינוך התיישבותי.

מדברי ההסבר להחלטה עולה כי ישנם 42 בתי ספר חקלאיים שברובם מוקמים על קרקע נרחבת ויקרה במרכז הארץ, שאותם מנהלים גורמים שונים וביניהם גורמים פרטיים שמחזיקים בקרקעות ציבוריות שהוקצו למטרת בתי ספר חקלאיים, בשיעורי תשלום זעומים, במקרים רבים ללא חוזים בתוקף ואף מבלי שמתקיימת המטרה הציבורית. אולם באותה נשימה הוחלט להעניק לאלו זכות להקים מבנה מסחרי, ללא מכרז או הליך שוויוני אחר ומבלי לשלם תמורה לקופה הציבורית. כך בתירוץ של השבת קרקעות ששייכות לציבור לבעליהן (הציבור) ופתרון מצוקת הדיור , מעניקה המדינה זכויות סחירות בקרקע למעטים.

עו"ד רויטל ברילנשטיין ועו"ד מאיר ירום מהאגודה לצדק חלוקתי ופורום הקרקעות טענו בפני מקבלי ההחלטות כי: "כאשר תנאי החוזה לא מתקיימים ונעשה בקרקע שימוש אחר, אין מקום לחדש את החוזים ויש לדרוש את השבת הקרקע לאלתר נוכח הפרת תנאי ההקצאה המקוריים. ובכל מקרה באמתלה של השבת הקרקעות להגדלת מלאי יחידות הדיור וסיוע, אין להעניק זכויות חדשות סחירות בקרקעות הציבור, ללא הליך תחרותי הוגן כגון מכרז.

"מדובר על קרקעות אשר הוקצו בעלות מופחתת של 75% מדמי חכירה של נחלה חקלאית. ההחלטה מתירה לבתי הספר להתקשר עם צדדים שלישיים שיפעלו בעצמם בקרקע ולמעשה יוכלו להשתמש בה במסגרת של שימושים חקלאיים אשר תיקבע ע"י הנהלת הרשות. כתוצאה, קרקע ציבורית שייעודה חקלאי תשמש להפקת רווחים מסחריים ולהתעשרות גורמים פרטיים, כמו גם בתי הספר החקלאיים עצמם, בלא כל הצדקה רלוונטית. המדובר בפגיעה בעקרון הצדק החלוקתי ביחס למגזרים אחרים, אשר היו שמחים לקבל לחיקם קרקעות לספסור לצורך תמיכה בבתי אמנה, מוסדות חינוך ורווחה לנוער בסיכון וכיוצא בזאת. ההחלטה מפלה, פוגעת בשוויון, והמסיטה משאבי ציבור יקרי ערך לטובת מעטים.

נוכח האמור יש להשהות לאלתר את ההוראה המאפשר לבתי הספר לספסר בקרקעות ולבקש תחילה מידע באשר לבתי הספר החקלאיים והגורם המתפעל אותם כיום, חוות דעת כלכלית אודות שווי ההטבה המוענקת בהחלטה זו בכדי לשקול האם קיימת בכלל הצדקה במתן הטבות סחירות לבתי הספר החקלאיים. "