תשתיות תעשיה ואנרגיה
  • עמוד הבית
  • צור קשר
  • גז טבעי
  • איכות הסביבה
  • אנרגיה סולארית
  • תשתיות
  • תעשייה
  • חשמל
  • תשתיות TV
  • משאבות חום
  • כלכלה ירוקה
  • מחזור
  • מים אפורים
  • מכונית חשמלית
  • מחקר ופיתוח
  • משרד האנרגיה
  • משרד הכלכלה
  • משרד התשתיות
  • ערים חכמות
  • קוגנרציה
  • קלינטק
  • ניטור
  • חקלאות
  • אינדקס
  • עמוד הבית
  • צור קשר
  • גז טבעי
  • איכות הסביבה
  • אנרגיה סולארית
  • תשתיות
  • תעשייה
  • חשמל
  • תשתיות TV
  • משאבות חום
  • כלכלה ירוקה
  • מחזור
  • מים אפורים
  • מכונית חשמלית
  • מחקר ופיתוח
  • משרד האנרגיה
  • משרד הכלכלה
  • משרד התשתיות
  • ערים חכמות
  • קוגנרציה
  • קלינטק
  • ניטור
  • חקלאות
  • אינדקס
חיסכון באנרגיה בחימום חדרים בחורף: כך נצמצם את חשבון החשמל המתנפח
מערכת תשתיות 23 בינואר 2017 21:37 2 תגובות

מאת ד"ר איציק ספיר, ראש המרכז למחקרי אנרגיה, אונ' אריאל בשומרון

Print Friendly, PDF & Email
חיסכון באנרגיה בחימום חדרים בחורף: כך נצמצם את חשבון החשמל המתנפח
דר איציק ספיר במעבדה במעבדה למדידת יעילות חימום - צילום: אונ' אריאל

האם מזגן בחורף מייבש את האוויר יותר מרדיאטור? האם ניתן לנצל מערכת חימום תת רצפתית גם בקיץ? מה הטמפ' המומלצת וכיצד ניתן למנוע תחושת מחנק בשל חימום?

בבתים רבים בישראל חימום החדרים נעשה בעזרת תנורים שונים המופעלים בגז או בחשמל. תעריפי הגז הביתי כיום, לצערנו, לא כדאיים ברוב המקרים מבחינה כלכלית לחימום הבית, זאת למרות העבודה המאומת שנעשית ע"י משרד האנרגיה בתחום זה. למעשה בחודשים האחרונים היו דיונים אינטנסיביים בוועדת הכלכלה בכנסת, ואף יש החלטות משמעותיות בעניין, אבל עדיין בחורף הקרוב משתלם יותר לחמם תוך שימוש בחשמל, וזאת על אף העלייה בתעריפי החשמל נכון לתאריך 1/1/2017.

נבחן לצורך הדוגמא חימום הבית ביחידת חום אחת (קילוואט אחד של חום).

  • בחימום הבית בגז, לפי תעריף ביתי ממוצע (20 ₪ למע"ק), נשלם 67 אג' לערך.
  • בחימום הבית בתנור חשמלי (ספירלה, מפזר חום, רדיאטור וכיו"ב) נשלם 58.2 אג'. כלומר חיסכון של כ-13% בתשלום החודשי לחימום.
  • בהפעלת מזגן לחימום הבית, נשלם רק 13.82 אג' עבור אותה יחידת חום שתכנס לביתו. כלומר 80% פחות בתשלום לעומת התשלום אם יבחר בגז.

ממה נובע הפער בין הפעלת מזגן לשאר האפשרויות?

הפער האדיר בין עלות הפעלת המזגן לצורך חימום לבין שאר האפשרויות נובע מאופן פעולתו של המזגן. במינוח המקצועי נקרא המזגן "משאבת חום" מכיוון שהוא שואב את החום כנגד הטבע, כלומר ממקום קר אל מקום חם. בניגוד לתנור חשמלי הצורך חשמל על מנת להפיק חום, משאבת החום צורכת חשמל על מנת לשאוב את החום מחוץ לחדר פנימה. משל היה אדם רוצה דבר מה, ובמקום לייצרו בתוך ביתו, הולך ולוקח מן המוכן על אדן חלונו. כך גם משאבת החום: היא מקררת במעט את האוויר הקר שבחוץ, ובכך מייצרת אנרגית חום ומעבירה את החום הזה אל תוך החדר. מזגן טוב בימינו (בדירוג אנרגטי A) הוא בעל מקדם יעילות 4, כלומר מפיק 4 קילו ואט חום מכל קילו-ואט חשמל שהוא צורך ובכך גדולתו. לשם השוואה תנור חשמלי מפיק 0.95 קילואט חום מכל קילואט חשמל שהוא צורך.

האם המזגן מייבש את האוויר?

רבים נוטים לחשוב שהמזגן מייבש את האוויר בעת פעולתו. הדבר נכון בקיץ, כאשר מים מתעבים על צלעות המזגן הקרות, ומטפטפים החוצה דרך צינור הניקוז, ובחדר נשאר אוויר יבש יותר. בחורף לעומת זאת, צלעות המזגן חמות ולא קרות, לכן אין עיבוי של לחות מן האוויר על צלעות המזגן ואין יציאה של מים מהחדר החוצה, לכן כמות המים באוויר החדר נשמרת. לפעמים יש תחושת מחנק בעת פעולת המזגן, תחושה זו נובעת מהעובדה שחימום האוויר גורם לשינוי בצפיפותו, כמות המים כאמור נשמרת, אך צפיפות האוויר יורדת בשל החימום ולכן הלחות היחסית יורדת. אך תופעה זו מתרחשת בכל התנורים החשמליים, ולא רק במזגן.

מדוע הפעלת מזגן מעניקה תחושת יובש ועל כמה מעלות מומלץ לכוון את המזגן?

תחושה זו מוגברת בשל היות המזגן חזק בהרבה מכל תנור רגיל, שכן הספקו נבחר על פי התפוקה הרצויה בקיץ. אם ניקח למשל תנור ספירלה עם 3 ספירלות המפיק חום המספיק לחימום של סלון בדירה ממוצעת (2.4 קילוואט, 30 מ"ר לערך). באותו הסלון מותקן בד"כ מזגן המסוגל להפיק חום הגדול פי 3.5 מאותו תנור עם 3 ספירלות (כ 25-30 אלף BTU, שהם 7.3-8.8 קילוואט). כאשר ההספק גבוה כל כך, גם תחושת המחנק גבוהה, לכן כדאי לכוון את המזגן ל-19-20 מעלות ולאפשר לו לעבוד בעדינות. כך גם נחסוך כסף רב וגם נהנה מתחושה טובה בחדר. פתרון נוסף הוא פריסת מגבת רטובה בפינת החדר, המים מן המגבת יתאדו לאט ויגבירו את הלחות בחדר.

יתרונות החימום התת ריצפתי

דרך נוספת יעילה לחימום חללי מגורים ללא תחושת מחנק כלל הינה חימום תת ריצפתי דרך משאבות חום. בשיטה זו יש לפרוס צנרת תת ריצפתית אשר בה מוזרמים מים חמים שחוממו ע"י משאבת חום. שיטה זו יקרה מאוד מבחינת תשתיות, לכן בד"כ מותקנת כיום רק בפרויקטים יוקרתיים, הפעלתה לעומת זאת נעימה מאוד וחסכונית כמו הפעלת המזגן. במקביל ניתן לנצל מערכת זו לחימום מים גם לסניטריה (מקלחות, כיורים וכיו"ב).

אדריכלים רבים, לדאבוננו, אינם מודעים לעובדה שמשאבת החום היא למעשה מזגן, ומבקשים להתקין בנוסף למשאבת החום לחימום תת ריצפתי גם מערכת נפרדת למיזוג אוויר לתקופת הקיץ. בפרויקטים כאלה ניתן להגיע לחסכון של אלפי שקלים בתשתית אם מנצלים את משאבת החום גם בקיץ באמצעות מחליפי חום עיליים עם מפוח אוויר (פאנקול). באופן זה ניתן לחסוך גם בתשלום מיותר על תשתית כפולה וגם בשטח יקר על גג המבנה.

האם למזגן יש חסרונות?

חיסרון בולט של משאבת החום (המזגן) היא אי יכולתה להפיק חום משמעותי בטמפרטורת סביבה נמוכה מאוד, אי לכך אם האזור המיועד לחימום מושלג בד"כ בחורף, כדאי להתקין גם אופציה נוספת לחימום בעת ירידת הטמפ' אל אזור האפס.

לסיכום: אם יש ברשותכם מזגן, חממו בעזרתו. למניעת תחושת המחנק, כוונו את המזגן לטמפ' נוחה של 19-20 מעלות. אם עדיין קר לכם, כוונו את המזגן לטמפ' גבוהה יותר ופרסו מגבת רטובה בפינת החדר. כך תחסכו עשרות אחוזים בתשלום על חימום הבית בחורף לעומת תנורים חשמליים ותנורי גז.

Print Friendly, PDF & Email

מערכת תשתיות |להציג את כל הפוסטים של מערכת תשתיות

מערכת תשתיות הוקמה בשנת 2008 ופועלת לקידום התעשייה הישראלית ומכילה חוקרים וכותבים מהשורה הראשונה בענפי הקיימות, הנדל"ן, האנרגיה והסביבה.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

2 תגובות

  1. אביב הגב 25 בינואר 2017 בשעה 10:00

    הטמפרטורה החסכונית והיעילה ביותר היא 24/25 מעלות, כאשר טמפרטורה נמוכה מזו אכן עלולה לגרום לתחושת מחנק.
    רצוי לשמור פתח אוורור קטן אשר יגרום לסרקולציה.

  2. יעקב כהן הגב 25 בינואר 2017 בשעה 10:47

    לאיציק שלום !מתחת ל10 מעלות פלוס ,עדיף להשתמש בחשמל ,ולא במזגן מניסיון של שנים רבות בתחום 47 שנה טכנאי מערכות גדולות?לא בתנאי מעבדה ????

השארת תגובה

ביטול


גיא סלע ז"ל מייסד סולאר אדג' צילום: יניב פילדסט
יעל נוי-מן אהרונסון ז"ל ,. צילום: מארק נומרד

רונן קם ז"ל - מו"ל אקלימטון
סרן יפתח יעבץ הי"ד -מגל"ן
עם אביו גלעד יעבץ מייסד אנלייט
אברהם חסדאי הי"ד
איש השנה - רונן עזורי - קבוצת האחים עזורי
אנשי השנה- אות החדשנות איליא חכים, רונן עזורי
מחירי אנרגיה עדכניים

מוגש ע"י Investing.com






רישום למערכת מידע של תשתיות

<>

דפדפו בארכיון הכתבות שלנו
אדם טבע ודין איכות הסביבה אנרגיה אנרגיה ירוקה אנרגיה ירוקה בישראל אנרגיה מתחדשת אנרגיה סולארית אנרגיה סולארית אנרגיית רוח ארה"ב בנייה ירוקה בנימין נתניהו גז טבעי גלעד ארדן דלק דלק קידוחים החברה להגנת הטבע המשרד להגנת הסביבה השר להגנת הסביבה התאחדות התעשיינים התייעלות אנרגטית זיהום זיהום אוויר חברת החשמל חברת חשמל חשמל יובל שטייניץ ישראל מאגר לוויתן מאגר תמר מגמה ירוקה מים משרד האוצר משרד האנרגיה משרד התשתיות נובל אנרגי נפט סילבן שלום עוזי לנדאו קלינטק רכב חשמלי רשות החשמל תחבורה ירוקה תעשייה תשתיות
לינקים לארכיון תשתיות
shaar-013-A3
shaar-10_A3
shaar-014_a3
shaar-020_70X50
shaar-015-A3
shaar-018_A3
SHAAR-gitit-01-A3
shaar-016_A3
shaar-017_A3
מחיר גט"ז עדכני

כנס תשתיות ה15 אנרגיה 2050

תגיות לכתבות ומאמרים
אדם טבע ודין (194) איכות הסביבה (647) אנרגיה (159) אנרגיה ירוקה (353) אנרגיה ירוקה בישראל (159) אנרגיה מתחדשת (1120) אנרגיה סולארית (1262) אנרגיה סולארית (213) אנרגיית רוח (363) ארה"ב (133) בנייה ירוקה (134) בנימין נתניהו (127) גז טבעי (1951) גלעד ארדן (176) דלק (408) דלק קידוחים (138) החברה להגנת הטבע (142) המשרד להגנת הסביבה (674) השר להגנת הסביבה (138) התאחדות התעשיינים (165) התייעלות אנרגטית (653) זיהום (127) זיהום אוויר (157) חברת החשמל (579) חברת חשמל (201) חשמל (466) יובל שטייניץ (145) ישראל (132) מאגר לוויתן (149) מאגר תמר (200) מגמה ירוקה (130) מים (202) משרד האוצר (184) משרד האנרגיה (468) משרד התשתיות (229) נובל אנרגי (351) נפט (445) סילבן שלום (146) עוזי לנדאו (258) קלינטק (148) רכב חשמלי (165) רשות החשמל (569) תחבורה ירוקה (194) תעשייה (413) תשתיות (151)
הצהרת נגישות
כל הזכויות שמורות לתשתיות מדיה ויזמות סביבתית בע"מ מייסודו של ארנון מעוז
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס