"נוצרה תחושה קשה כי אין לחקלאות תקווה לעתיד. אין כל מדיניות לאומית, תקציב וחזון למען החקלאות בישראל"

צילום: דוברות הכנסת

בעקבות מצב החקלאות המדרדר ובהמשך להפגנה שקיימו החקלאים מול הכנסת בשבוע שעבר, יעלה מחר יו"ר השדולה החקלאית בכנסת, ח"כ איתן ברושי, בשם סיעת המחנה הציוני הצעה לסדר להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית להצלת החקלאות בישראל ובדיקת מצבה הקשה.

בדברי ההסבר להצעה כתב ח"כ ברושי: "מצב החקלאות הישראלית מתדרדר במהירות. עקב משבר גדול ביצוא, שהינו מנוע הצמיחה העיקרי בקרוב למיליארד שקל בשנה, חלה ירידה תלולה במספר העוסקים בחקלאות והגענו עד ל-0.56 אחוז מכלל המועסקים במשק, שזה המקום הנמוך במערב. התוצר הגולמי החקלאי לא גדל מעבר ל-30 מיליארד שקלים בארבע השנים האחרונות ונוצרה תחושה קשה כי אין לחקלאות תקווה לעתיד. הממשלה תומכת רק במחצית התמיכה הממוצעת הקיימת במדינות ה- OECD ואין כל מדיניות לאומית, תקציב וחזון למען החקלאות בישראל. כדי להציל את החקלאות מקריסה, יש צורך להקים בדחיפות ועדת חקירה פרלמנטרית".

ועדת חקירה פרלמנטרית מתמנה על-ידי המליאה לעסוק בנושאים שהכנסת רואה בהם חשיבות לאומית מיוחדת. על-פי סעיף 22 של חוק יסוד: הכנסת: "הכנסת רשאית למנות ועדות חקירה, אם על ידי הסמכת אחת הועדות הקבועות ואם על ידי בחירת ועדה מבין חבריה, כדי לחקור דברים שהכנסת קבעה; סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על ידי הכנסת; בכל ועדת חקירה יהיו גם נציגים של סיעות שאינן משתתפות בממשלה, לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת."

אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "לאור הכשל המתמשך של הטיפול הממשלתי בנושא החקלאות, יש צורך דחוף לבצע בדיקה פרלמנטרית מסודרת שתוכל להציף את הבעיות ולגבש ביחד פתרונות. בנושא זה אין קואליציה ואופוזיציה, ואני מקווה שכל סיעות הבית יתמכו."

נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי: "בשנים האחרונות החקלאות כבר איננה עסק כלכלי דבר שמטריד את ענף החקלאות אך צריך להדיר שינה מעיני נציגי הממשלה אשר מתווים מדיניות לחיסול הייצור המקומי וההתיישבות. אם לא תוקם ועדת חקירה עכשיו אשר תפקח את העיניים למי שבחרו לעצום ותאיר את הדרך להצלת החקלאות- בעוד 10 שנים תוקם ועדת החקירה שאחרי, שממנה כבר לא תהיה דרך חזרה".

מחירי התשומות לחקלאים עלו בקצב מהיר יותר מאשר מחירי המוצרים אותם החקלאים מוכרים

ממחקר שהזמין ח"כ ברושי, ממרכז המידע והמחקר של הכנסת (מ.מ.מ) לכבוד יום החקלאות וההתיישבות שנערך בחודש נובמבר האחרון, עולה כי בתקופה שבין 2000-2015 עלה מדד מחירי התשומה בשיעור גבוה יותר ממדד מחירי התפוקה –מדד מחירי התשומה עלה ב- 72% לעומת עלייה של 52.7% במדד מחירי התפוקה החקלאית. בתקופת 2011-2015 בפרט, מדד מחירי התשומה עלה ב- 3.9% לעומת ירידה בשיעור של 1.7% במדד מחירי התפוקה החקלאית.

כלומר, מחירי התשומות לחקלאים עלו בקצב מהיר יותר מאשר מחירי המוצרים אותם החקלאים מוכרים לסיטונאים ולתעשייה. פריון העבודה של ענף החקלאות בשנת 2010 היה נמוך משמעותית מזה של ה-OECD ועומד על קצת יותר ממחציתו בלבד. כמו כן, מדו"ח בנק ישראל עולה כי בשנת 2011, פער הפריון בחקלאות בין ישראל לממוצע ה-OECD עמד על 44.3%.

לפי ממצאי המחקר פערי התיווך בשיווק פירות וירקות מגיעים לעשרות אחוזים בין המחיר המשולם לחקלאי למחיר שמשלם הצרכן. כך לדוגמה, בשנת 2013 נרשם בירקות טריים פער תיווך קמעוני של53.1% לעומת 48.4% בשנת 2012. בפירות טריים הפער בשנת 2013 עמד על 38%, דומה לפער בשנת 2012. משקל התמיכות בחקלאים מסך התקבולים בישראל עמד על כ-13%, נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD ולממוצע האיחוד האירופי, העומדים על 17.1% ו-18.9%בהתאמה.