עבודת מחקר מאת: חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף, BDO Consulting Group
תרגיל חברת החשמל להקמת מזורזת של קווי מתח עליון. צילום: יוסי וייס
משק החשמל בישראל נמצא בעיצומו של הליך שינוי מבני, הנובע מכניסה משמעותית של יצרני חשמל פרטיים, כניסת הגז הטבעי והרחבת השימוש בו, התפתחויות טכנולוגיות וירידת מחירי החשמל שהתאפשרה בעקבות שינויים אלה. עריכת תחזיות להתפתחות הביקושים בתנאים אלה הינה מורכבת במיוחד, אולם בעלת חשיבות יתרה הנובעת הן מהעלות המשקית הגבוהה במקרה של אי אספקת חשמל, והן בשל הצורך בקיום רזרבות נאותות להבטחת המבנה התחרותי של משק החשמל.
כיום נוצר מצב של עודף רזרבות במשק החשמל, שנובע מירידה חריגה בביקוש לחשמל בשנים 2013-4 כתוצאה משילוב של גורמים חד פעמיים, יחד עם הגדלת הצע היצרנים הפרטיים כחלק ממדיניות עידוד התחרות. אולם, התחזית שלנו מראה כי לא צפויה האטה בקצב הצמיחה בביקוש לחשמל וכי מצב זה של עודף היצע הינו זמני. הניתוח שלנו מראה בבירור כי הביקוש לחשמל בישראל עדיין רחוק מרמת הרוויה, בניגוד למצב הקיים במדינות מערב אירופה וארה"ב. תנאי האקלים בישראל, שהינה המדינה החמה ביותר מבין מדינות OECD , יחד עם הפערים בתוצר לנפש ובעתירות ההון של מגזרי התעשייה והשירותים בישראל לעומת המדינות המפותחות, מביאים לכך שהשוואה פשטנית למדינות ה-OECD איננה רלוונטית.
תחזית הביקוש לחשמל של BDO נערכה באמצעות מודל אקונומטרי בשיטת bottom-up, הכולל את הביקוש הביתי (תוך פילוח של הביקוש לפי מכשירי חשמל עיקריים), התעשייה, המסחר והשירותים, הסקטור הציבורי, ביקוש להתפלה ושאיבת מים, תחבורה ציבורית (חשמול הרכבת ורכבת קלה), רכב חשמלי והביקוש הפלשתיני. המודל מתבסס על טכנולוגיות מתקדמות ומערכת (LEAP (Long Range Energy Planning System מודל בינלאומי מוביל לסימולציה שעתית של משק החשמל. התחזיות המאקרו כלכליות מתבססות על מודל מאקרו אנליטיקס למשק הישראלי.
תודתנו לצוות דליה אנרגיות כח בע"מ ובראשם דורון סט ואיתן מאיר, על האמון והחופש המקצועי המלא שניתן לנו. דליה הינה מזמינת העבודה אולם לא התערבה בביצוע העבודה ובמסקנותיה.
התחזית המלאה והמצגת שהוצגה בוועידת האנרגיה במצורף
תחזית מלאה: הביקוש לחשמל 2017-2030
מצגת: תחזית הביקוש לחשמל 2017-2030
יש נקודה חשובה להבנתי בהקשר של השוואת הצריכה בישראל לצריכה במדינות OECD אחרות – לדעתי לא נכון להשוות צריכת חשמל לנפש ונכון יותר להשוות צריכת חשמל לבית אב. היות ומספר הנפשות לבית אב בישראל גבוה יותר, והיות וכל נפש שולית בבית אב צורכת יותר חשמל, הרי שיש 'יתרון' לישראל בצריכה הממוצעת לנפש.
פרמטר זה של גודל בית אב ממוצע מסביר טוב יותר את הפער הקיים בצריכה לנפש לעומת מדינות אחרות מאשר ההנחה של אי מיצוי הפוטנציאל.
תיקון טעות סופר מהתגובה הראשונה:
כל נפש שולית בבית אב צורכת פחות חשמל