מכון המחקר יהווה בית לחוקרים מישראל, ירדן, הרשות הפלסטינית והעולם

צילום: המשרד לשיתוף פעולה אזורי

בטקס שהתקיים הבוקר במרכז המבקרים במצדה נחנך מכון המחקר ים המלח, בו יפעלו יחדיו מדענים מישראל, ירדן והרשות הפלסטינית על מנת לחקור את ים המלח במטרה למצוא דרכים לשקם אותו ואת האזור הסובב אותו בשתי גדותיו. מכון המחקר הוקם על ידי מועצה אזורית תמר בשת"פ עם אוניברסיטת תל אביב, מו"פ ים המלח והערבה, קרן פורטר, קרן יק"א והמשרד לשת"פ איזורי. המכון יפעל תוך שת"פ עם השכנים מירדן על מנת להוות חממה ראשונה מסוגה למחקרים המשותפים לשתי הסביבות האקולוגיות הגדה המזרחית והגדה המערבית של ים המלח.

במרחב ים המלח מתקיים שדה עצום ורב של תופעות טבע ייחודיות בקנה מידה עולמי המהווה מוקד משיכה לחקירה ודרישה. מכון המחקר צפוי להוות מוקד משיכה לחוקרים מכל העולם ולמחקרים פורצי דרך בתחומי הסביבה, מחייה בתנאי קיצון תחום הבריאות (עור, לב, ריאות ועוד), המיקרוביום, גיאולוגיה, מזג אויר, זואולוגיה, ארכיאולוגיה ועוד.

מדובר בבנייה והיערכות שנמשכה כ-5 שנים במאמץ משותף של הגופים והמועצה האזורית תמר בכדי למצות את ייחודיות תנאי האזור. במסגרת פעילות המכון האוניברסיטאי, יושם דגש על חקר "חיים בתנאי קיצון" כתחום מחקרי חוצה תחומים (מולטידיסיפלינארי), שמטרתו לעזור בהתמודדות העולמית עם תופעות קיצון בעולם. תחום המחקר הייחודי כבר יוצר ענין ותשומת לב רבה בכל העולם. במסגרת הפעילות המחקרית מתקיימים כבר היום פרויקטים שונים, כדוגמת: פרויקט חיזוי רעידות אדמה על בסיס סנסורים גיאולוגיים ברשת הסלולרית ופרויקט משולב להערכת סיכונים סביבתיים, הימצאות מים ושינויי מזג אויר.

מבנה המכון מהווה גם הוא יצירה אדריכלית מרשימה. המקום הוקם במבנה לשימור שהושלם בשנת 1963 כ"היכל תרבות מצדה" אותו חנך בשעתו נשיא המדינה הראשון, יצחק בן צבי ז"ל. המבנה המקורי אשר תוכנן בשנת 1961 נבנה כך שיצור המשכיות עם המצוק וישתלב בטופוגרפיה המייחדת את המקום.

"המחקרים שעתידיים לקום כאן יספקו תשובות לשאלות רבות אודות נפלאות האזור"

"מדובר בפרויקט מתבקש שכן באדמת האזור, בכל סלע ונקיק מסתתרים אלפי תופעות שמחקר עליהן נחוץ לא רק ברמה הלאומית אלא יוביל לפריצת דרך בקנה מידה עולמי". מסביר דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר ומוסיף, "המחקרים שעתידיים לקום כאן יספקו תשובות לשאלות רבות אודות נפלאות האזור בו אנו חיים וימשכו אוכלוסייה אקדמית, מבוססת וחזקה שתתרום לצמיחה הדמוגרפית של האזור".

פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת ת"א מספר על שיתוף הפעולה "אנו מקווים שמחקרים אלה, ותרומתו הייחודית של המכון אכן יניבו פירות מחקריים ויישומיים לטובת האדם וסביבתו בארץ ובעולם וייצרו ענין בינלאומי נרחב, בעת הזו בה העולם מתמודד עם תופעות קיצון בתחומים רבים. לאוניברסיטת תל אביב, כגוף המחקר הגדול בישראל, השם דגש על מחקר רב תחומי ושילוב טכנולוגיות להרחבת תחומי הידע, ערך מוסף ותרומה ייחודית למכון זה".

ד"ר מירה קליש מנהלת קשרי מחקר בינלאומיים באוניברסיטת ת"א ציינה כי באוניברסיטת תל אביב פורסמו כבר מאמרים של כ- 30 חוקרים, בנושאי ים המלח, המשתפים פעולה עם חוקרים מכל רחבי העולם במחקר בתחומי מחקר שונים, כגון: סביבה, גיאו-פיזיקה, אסטרו-פיזיקה, הנדסה, ארכיאולוגיה ומזרח קדום, גיאולוגיה, רפואה, חקר החי והצומח, גישור בין סכסוכים, ערש התרבות האנושית, מחקר הדתות הקדומות ועוד.

"מקום זה משמש סמל לרצון העמוק של העם בישראל לשיתוף פעולה עם שכנינו"

סגן השר לשיתוף פעולה אזורי, ח"כ איוב קרא, אמר בטקס החנוכה כי המשרד לשיתוף פעולה אזורי יפתח במכון המחקר 'האב' שירכז את פעולות ארבעת מכוני המחקר המשותפים לישראל ולירדן הפועלים בין הערבה לצפון בקעת הירדן ומבצעים מחקרים מתקדמים ופיתוחים חדשים לטובת האוכלוסייה המקומית והעמים השכנים.

סגן השר קרא הוסיף "מקום זה משמש גם סמל לרצון העמוק של העם בישראל לשיתוף פעולה עם שכנינו למחקר משותף, קידמה ופיתוח לטובת שיפור החיים בכלל ובמיוחד החיים המשותפים. ים המלח, אשר על שימורו אנו נאבקים בימים אלה, הוא מקור היסטורי למורשת, לתיירות ולחומרי גלם שמשמשים עולם שלם של פיתוחים טכנולוגים, חקלאים ורפואיים וממנו ניזונים העמים שמסביבנו ועמי העולם.

המשרד לשיתוף פעולה אזורי מקדם בראשותי פרויקטים רבים להעלאת מודעות ים המלח עם השכנים ובראשם תעלת הימים שבעוד מספר שנים תעלה את מפלס ים המלח במיליוני קו"ב מים שיובלו מים סוף ותספק מים חיים רבים לעמים באזור. מתוך ראייה היסטורית ותרבותית אני אפעל, בשיתוף המועצות האזוריות, לקרוא לכביש 90 בין יריחו לאילת, הציר שהיה ידוע בימי קדם כדרך הבשמים, על שם מלכת שבא, לאות שיתוף הפעולה בינינו לשכנינו."