ח"כ יעל כהן פארן: "יש לפעול יותר במרץ ולעמוד בלוחות הזמנים, לצאת קדימה גם עם התפעול ולא רק עם התכנון"

ועדת המשנה לנושא קידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת קיימה היום (ד') ישיבה בנושא: 'דיווח עמידת הממשלה ביעדי התכנית להפחתת פליטות גזי חממה, בלוחות הזמנים והיערכותה לקראת ועידת מרקש'. במהלך הדיון הציגו משרדי הממשלה תמונת מצב עדכנית של התוכנית הלאומית להפחתת הפליטות.

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יעל כהן פארן פתחה את הדיון "הסכם פריז נכנס לתוקף לפני מספר ימים לאחר שלמעלה מ-100 מדינות אשררו אותו, וישראל צפויה לקבל החלטה דומה בעוד כשבועיים, אני מקווה שהבשורה תוצג בוועידת מרקש. מאז הדיון הקודם בתחילת אוגוסט, התקדמו בכמה דברים – ראינו ששר האנרגיה החליט לסגור את תחנות 1 עד 4 בחדרה, בטווח של עד 6 שנים. אני קוראת ליישם הרבה לפני כן. נושא נוסף הינו פטור ממס של גגות סולאריים, הצעה שלי הוצמדה להצעה ממשלתית והמהלך צפוי לעבור בתמיכה גדולה ממש בשבוע הבא. מהלך שאני מאמינה שיביא למהפכה בשוק הסולארי".

ד"ר ערן ברוקוביץ, האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה ציין כי המצב רחוק מלהיות משביע רצון: "האגודה מברכת את הממשלה בהצטרפות ליוזמת פריז, עם זאת לפי ההתחייבות שלנו אנחנו לא נפחית פליטות, אנחנו נגביר את הפליטות. אין סיבה שלא נעשה יותר טוב. גם בנוגע למעבר לגז טבעי, בתעשייה מספרים על עד 3 אחוזים מהגז שמופק ונפלט, במחקרים שעשו עלה כי 5 עד 20 אחוזים נפלט החוצה".

גיל פרואקטור, המשרד להגנת הסביבה: "עד סוף דצמבר נגיש דו"ח קצר לממשלה שיציין סטטוס של כל אחד מהפרמטרים בהם התבקשו משרדי הממשלה לעמוד, אנחנו מקימים מערך לאומי למעקב ובקרה אחר כל היישום של החלטת הממשלה, כדי להעריך את העמידה של ישראל ביעדים בכל התחומים לשנים קדימה. בסוף שנה הבאה נגיד דו"ח מקיף לגבי עמידתנו בכל הפרמטרים, שהדו"ח שיוגש לאו"ם יבוסס עליו. המדינה השקיעה 300 מיליון ₪ במענקים ו-500 מיליון ₪ לערבויות. נושא המענקים הביאו לשינוי דרסטי גם בהתייעלות אנרגית וגם בטכנולוגיות חדשות".

"אין ספק שגז עדיף בהרבה על פחם, הוא טוב לסביבה ולכלכלה. ברור שבטווח הארוך העדיפות היא לאנרגיות מתחדשות, לכן אנחנו מתייחסים לגז כאל גשר מזהב, שמאפשר לישראל לעבור ממשק אנרגיה שנשען באופן מוחלט על דלקים לאנרגיה מתחדשת" התייחס פרואקטור לסוגיית המעבר לגז.

ח"כ כהן פארן: "יש מדיניות של חלוקת המענקים ל-75 מיליון כל שנה, זה אולי טוב להתחלה אבל לא כדי לשנות שוק. יש פה הרבה חברות שאולי עם מענקים גדולים יותר יניעו את השוק".

יחזקאל ליפישיץ, סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים, משרד התשתיות: "התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית נמצאת בשלבי סיום ועוברת עדכונים אחרונים במשרד. בנוגע ליעד צמצום החשמל, לאחר דיונים רבים הגענו למסקנה שצריך לקדם חקיקה למשק החשמל, אני מניח שעד סוף השנה יהיה לנו נוסח סופי של תזכיר החוק".

טניה אילריאנוב, רשות החשמל: "אחד האתגרים שלנו הוא להשיג מחיר נמוך להקמת אנרגיות מתחדשות מצד שני אנחנו רוצים לראות את המתקנים קמים ולא שאותו אדם שהכריז על מחיר נמוך נתקע. אחד האתגרים בהקמת המתקנים הוא שרשת החשמל תוכל לקבל את האנרגיה ולהשתמש בה, שאזרחי ישראל יוכלו לקבל חשמל מתי שהם רוצים".

יו"ר ועדת המשנה העירה על הדברים: "זה נשמע קצת באוויר, הצוות שלכם היה צריך להגיש לפני כחודש וחצי את המסקנות שלו, מתי זה יקרה? אנחנו כאן בכנסת, כל הצעדים שהיו צריכים לקרות בסוף אוקטובר, דצמבר, שום דבר לא קורה בזמן. בשביל לראות שדברים קורים צריך דד ליין".

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: "אנחנו רק בתחילת הדרך והתהליכים רק נמתחים. רשות מקרקעי ישראל מקדמת הצעת החלטה מבולבלת בנוגע לאנרגיה סולארית שמשמעה שכל האנרגיה הסולארית תתייקר ולא נוכל לעמוד ביעדים. יש שם מגבלה על מתקן סולארי שלא יעלה על 250 דונם, אין לזה אח ורע בשום מקום בעולם".

פאני ששפורטה, מנהלת פרויקטים לאומים במנהל מקרקעי ישראל: "יש להבחין בין קרקע שהוקצתה לחוכרים למטרה מסוימת ומבקשים לשנות את ייעודה לצרכים אחרים, בעיקר קרקע שהוגדרה להתיישבות וחקלאות. בנוגע לקרקע הזו אנחנו מגבילים את השימוש. אנחנו לא מגבילים את הפרויקטים עצמם. אנחנו צריכים לבחון את החלוקה גם לאספקטים אחרים".

ח"כ פארן סיכמה את הדיון: "אני מברכת על ההתקדמות אבל צריך לפעול יותר במרץ ולעמוד בלוחות הזמנים. צריך לצאת קדימה גם עם התפעול ולא רק עם התכנון. תירוצים יש עד אין סוף, אנחנו רוצים לראות את הרכבת דוהרת. אנחנו שומעים שהאוצר עדיין סקפטי ולא מחלק בנדיבות כספים. חשוב שנראה שהדברים מתקדמים כדי שבאוצר יראו את התועלות המאוד ברורות. אני קוראת לשנות את פריסת התקציב כדי שהמענקים הגדולים יחולקו בשנתיים הקרובות. אני גם מקווה שהממשלה תתחיל לעבוד כבר על הגדלת היעדים, הם ממש לא מספקים. מצפים מאתנו להתקדם כמו יתר מדינות ה-OECD".