חממת "עלינו" הממוקמת על גג באזור התעשייה במישור אדומים מניבה פי 50 תוצרת בהשוואה לשטח קרקע רגיל

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, אורי מקלב לצד מקים החממה, בן ציון קבקוב - צילום - דוברות הכנסת

במהלך הסיור בו הוצגה חממה הממוקמת על גג מבנה תעשייה ומניבה פי 50 יותר תוצרת לעומת גידולי קרקע, מתח יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב ביקורת על הרשויות בנוגע לאי ההכרה במיזם: "מדובר בכשל, שוב אנחנו מחכים שמישהו אחר בעולם ישעט קדימה ואנחנו ניזכר מאוחר מידי לומר שעשינו זאת קודם". מנכ"ל משרד החקלאות הודיע כי יקדם את המיזם

וועדת המדע והטכנולוגיה ביקרה היום (א') במיזם חקלאות עירונית – חממת "עלינו" הממוקמת על גג באזור התעשייה במישור אדומים. בפתח הביקור סיירה הוועדה בחממה שגודלה כ-4 דונם, בהם מגודלים יותר מעשרים מינים של ירקות עלים ותבלינים בתעלות פלסטיק מיוחדות וללא אדמה.

חברי הוועדה קיבלו סקירה מפי בן ציון קבקוב שהקים את חממה, ושמעו כי זו מצליחה לייצר פי 50 גידולים יותר משטח קרקע רגיל, "אנחנו קוטפים מ-4 דונם – שטח הגג שלנו – את כמות הירקות שנקטפת מ-200 דונם קרקע באמצעות השיטות החקלאיות המקובלות". זאת כאשר כל חלקי החממה מתופעלים אוטומטית באמצעות פיתוחים פרי המקום, וכולם מגודלים ללא ריסוס וללא חשש ממזיקים נוכח הריחוק מהקרקע והטיפול החדשני.

יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב החליט לקיים את הסיור לאחר שהמיזם הוצג ביום הרובוטיקה בכנסת, ונוכח החזון להקים עוד ועוד חממות ברחבי ישראל, מתוך אמונה שיש לקרב את החקלאות לתוככי הערים, ובכך ינוצלו שטחים, ישופר המצב האקולוגי והתושבים יוכלו לקבל ירקות טריים במיוחד בעל ערך תזונתי גבוה, כאשר גם הכשרות הינה מהודרת במיוחד נוכח המיעוט במזיקים. מקלב ציין במהלך הסיור: "הפרויקט תפס אותנו מאוד, כמשהו בתחילת דרכו שאנחנו יכולים לסייע בו ממש. אנחנו פה כי מדובר בבשורה גדולה למדינת ישראל שיכולה לפתח חקלאות חסכונית ובריאה כמעט בכל גג, ובבשורה בכלל לעולם כפיתוח ייחודי שהינו בעל פוטנציאל ייצוא למדינות המפותחות שאנחנו יודעים כמה השטחים בהם מצומצמים".

בן ציון קבקוב, מקים החממה: "מדובר בחזון נוכח כך שהחברה האנושית בכל העולם עוברת שינויים משמעותיים. בדורות האחרונים התרחקנו ממקורות האוכל וקובעי המדיניות מתחבטים בשאלה הזו, ובנוגע לירק הפרויקט שלנו מלמד איך ניתן לעשות את זה בצורה תעשייתית. זה מחייב גם חקיקה ותקנות, כדי לאשר את התחום הזה ולפתוח אותו לחברה החדשה. זהו תחום חדש, לא במרחק מאות קילומטרים אלא בתוך המתחם העירוני, אך לא נוכל לקדם זאת אם לא יכירו בנו".

בתום הביקור בחממה נערכה ישיבה, בה הוצגו הקשיים הרבים שמונעים מהיוזמה להתפרש ולגדול. בין היתר הוצג כי למרות שמשרד החקלאות מכיר במיזם כמיזם חקלאי לא זוכה המיזם להקלות בארנונה הניתנת לשטחים חקלאיים נוכח כך שמדובר במבנה שמוגדר בחוק כמבנה תעשייה קלה, וכך גם בגזרת המים לא ניתנות למיזם ההנחות להם זכאים חקלאיים, זאת בניגוד לעידוד מיזמים דומים בעולם המערבי.

אלי לב, ראש חטיבת אגף כלכלה במשרד החוץ שלקח חלק בסיור ציין כי "מדובר בהחלט במיזם מעניין, לצד התוצרת יש את הפיתוח והפטנטים שנרשמו כאן, אותם ניתן לשווק. נפעל ונבחן כיצד לקדם זאת, יש בין היתר ירידים המציגים פיתוחים חקלאים בעולם".

ח"כ מקלב מתח ביקורת על התנהלות הרשויות בנוגע למיזם: "שוב אנחנו נתקלים בפיתוח שבמקום לדחוף אותו קדימה הרשויות תוקעות אותו, שוב אנחנו מחכים שמישהו אחר בעולם ישעט קדימה ואנחנו ניזכר מאוחר מידי לומר שעשינו זאת קודם. יש כאן ניצול של שטח, בתנובה, במים, באנרגיה, בייצור בריא יותר, אין שום סיבה שלא יכירו בזה כשטח חקלאי, בין לעניין הארנונה ובין לעניין המים".

יו"ר הוועדה ציין בתום הדיון כי שוחח עם מנכ"ל משרד החקלאות שציין לאוזניו כי הורה למנהל המחוז לקחת את המיזם כפרויקט וסיכם: "ישנו כאן כשל של המערכות שהפרויקט הזה ששווה זהב לא מקודם, כאשר היתרונות צפים מכל כיוון. לא מדובר בבקשה להכרה במשהו לא מוכר – אין עוררין שמדובר בחקלאות לכל דבר ועניין. כך אני דורש תוך חודש מכל המשרדים הרלוונטיים, אוצר, פנים, חקלאות, תשתיות ומרשות המים, תשובות כיצד הם מקדמים את הנושא".