מאת: יהונתן שוחט 

ביום שלישי השבוע דיווחו שותפויות דלק (אבנר ודלק קידוחים) כי התקשרו בהסכם למכירת כלל הזכויות בחזקות "תנין" ו"כריש" לחברת אנרג'יאן היוונית.  להערכתנו, העסקה מבטאת 2 נקודות עיקריות: 1. הפוקוס כולו על פיתוח לוויתן. 2. כניסתו של שחקן זר נוסף למשק הגז הישראלי, תוסיף ותקשה על מקבלי ההחלטות והרגולטורים לבצע שינויים כוללים נוספים במשק הגז (כדוגמת מתווה הגז).

המכירה מתבצעת בהתאם לקביעת "מתווה הגז" לפיו על קבוצת דלק למכור את מלוא אחזקותיה במאגרים, במקביל למכירת אחזקותיה במאגר תמר ולכן מהווה אבן דרך משמעותית בהוצאת מתווה הגז לפועל.

ב"כריש" ו"תנין" משאבים מותנים בהיקף כולל של כ-2 TCF וכ-0.9 TCF של משאבים מנובאים. עד כה, הוצאות העבר בגין פעולות האקספלורציה (והוצאות אחרות) הסתכמו בכ-150 מיליון דולר.

בתמורה למכירת הזכויות במאגרים, אנרג'יאן תשלם לשותפויות 148.5 מיליון דולר (כ-40 מיליון דולר במזומן עד מועד השלמת העסקה) ו-108.5 מיליון דולר בעשרה תשלומים שנתיים שווים, שיחלו במועד בו תתקבל החלטת השקעה (FID) בקשר פיתוח החזקות (בתוספת ריבית). בנוסף, זכאיות השותפויות לתמלוג ממכירות גז/קונדנסט עתידיות מהמאגר בגובה של עד 8.25% (יחד) לאחר תחילת תשלום היטל ששנסקי.

בשורה התחתונה, לדעתנו זוהי עסקה טובה לשותפויות דלק. מה שהיה נראה בתחילה כמכשול, יוצא לפועל בפרק זמן מהיר באופן יחסי ואף מבטיח לשותפויות תמלוגים עתידיים אשר צפויים להסתכם במאות מיליוני דולרים נוספים במידה והמאגרים יפותחו.

להערכתנו, למרות שמאגרים אלו יהוו נכס מהותי עבור אנרג'יאן, מה שיכול לתמוך ברצונה להוציא את תכנית הפתוח לפועל, הרוכשת תתקשה להציע גז במחיר תחרותי ו/או להשיג לקוחות פוטנציאלים בהיקף משמעותי בשנים הקרובות (ללא עזרה מצד המדינה בדמות לקוח עוגן).

לכן, ובשל השלבים המוקדמים וזמן ההתארגנות שצפוי לרוכשת, לא סביר שפיתוח המאגרים יקדים את פיתוח לוויתן ואף להוות תחרות משמעותית ל"תמר" ול"לוויתן".