קיימה דיון שעסק בזיהום האוויר שגורמת תעשיית המזון ובקשיי הביטחון התזונתי הצפויים נוכח שינויי האקלים

יעל כהן פארן, יו"ר ועדת המשנה לקידום טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת. צילום ארכיון: גונן גלין

מהדיון נעדרו נציגי משרד האוצר בטענה שהנושא אינו תקציבי. יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יעל כהן פארן: "מצביע על חוסר עשייה ממשלתית, הוועדה תקרא להקמת צוות בין-משרדי שירכז את הנושא"

יו"ר ועדת המשנה ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) פתחה את הדיון: "כיום ברור יותר מאי פעם כי קיים קשר בין גידול מזון, בעיקר בתעשיות החי, לבין פליטות גזי חממה. עד לאחרונה לא הייתה התייחסות רבה לנושא, אך המגמה משתנה, וקיימים דיונים בינלאומיים. כמו כן קיים גם נושא ההשפעות של שינויי האקלים על הגידולים פה, על חלוקת המשקעים. הצפי הוא לירידה בכמות המשקעים באזורנו. יש לבדוק כיצד זה ישפיע על המזון ועל הביטחון התזונתי שלנו ומה ניתן לעשות".

ח"כ דב חנין: "אם רוצים להבטיח את קיומנו הקולקטיבי יש להתייחס לשינויים הסביבתיים, ולראות כיצד מאפשרים חקלאות אחרת שתיתן מענה לאתגרים, אני מקווה שכולנו נילחם ביחד".

יפעת צור, ארגון מגמה ירוקה: "בישראל ישנה צריכת בשר גבוהה מאוד, מהגבוהות בעולם. יש בזבוז מובנה של משאבים בגידול מזון מהחי, מגדלים כמות אסטרונומית של מזון מהצומח ומפנים אותו לאותם בעלי חיים במקום לצרוך. יחד עם זאת ישנה פתיחות לנושא וגדילה משמעותית בקרב צמחוניים וטבעוניים, קיים פוטנציאל לפעול בנושא". עוד ציינה כי קיימות בעולם הצעות חוק בנושא, "בסין דיברו על הפחתה של 50 אחוז בצריכת הבשר כדי להמעיט את פליטת גזי החממה, מה שמשמעותי שמשתמשים רבות בחינוך והסברה".

אמנון יונש מארגון מגמה ירוקה הוסיף כי עד לשנת 2030 יתווספו כ-9.6 מיליוני טונות של פליטות גז חממה כתוצאה מתזונה מהחי. לדבריו "ניתן להפחית כ-6.9 מיליון טון מתוך זה, באמצעות חזרה לתזונה מסורתית, עידוד טכנולוגיות, חינוך, הסברה והנגשה".

רוני כהן גינת, המשרד להגנת הסביבה: "אנו בעיצומה של עבודה להכנת תכניות להשגת יעדים שהגשנו לאו"ם. יחד עם זאת הועדה הבין-משרדית לא העניקה בחינה של הפחתות המזון מן החי".

פרופ' רונית אנדוולט מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות, ציינה כי למשרד יש שתי תכניות מרכזיות. "האחת היא תכנית ביטחון תזונתי לכל, כולל עבודה עם עמותות לחלוקת מזון כיוון שהחלוקה שנעשית היא של מזון לא בריא, ודווקא מי שמקבל מזון הוא חולה יותר או סובל יותר מנטיות כמו נטייה להשמנת יתר. בנוסף אנו פועלים בנושא העשרה תזונתית ותיאום של שרשרת המזון כדי לוודא שהיא חינוכית. כמו כן וועדת ההסדרה התזונתית וכל הדיונים של הוועדה פתוחים לציבור באתר האינטרנט".

אנדוולט הוסיפה כי המלצות המשרד הן "להמעיט בצריכת בשר, דגים ומוצרי חלב, ולהתמקד יותר בתזונה מן הצומח. אנו נצא בקמפיין הסברה למעבר לתזונה ים תיכונית בקרוב". מדובר בתזונה מבוססת בעיקר על מזון שמקורו בצומח וללא עיבוד.

אלון שפון מהפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא: "מבחינת פליטות פחמן, משק המזון נמצא סביב 30% מהפליטות. בתוך זה מזונות מן החי הם בערך 80%, לכן הנושא מהותי. מדינת ישראל מייבאת חלק גדול מהמזון שלה, לכן היום כשמדברים על צמצום פליטות פחמן מתייחסים למעשה לצמצום במדינות אחרות".

ח"כ חיים ילין: "יש לשמור על פרופורציות בדיון כיוון שצריך להאכיל עולם שלם אך אי אפשר להאכיל אותו רק מהצומח".

דורית אדלר, חברת ועדת ההיגוי של הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ציינה כי השינוי המתבקש הוא בסביבת המזון ומה שאנו צורכים, "יש לערב את כל אנשי המקצוע ומומחים לתזונה בצוותים של מקבלי ההחלטות. בנוסף יש לפעול לחינוך תזונתי נכון בבתי הספר".

ד"ר משה ינאי מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ציין כי על פי חישובי הלשכה "מדובר על פליטות של כ-2 מיליון טון מקומיות, מתוכם 70% ממשק החי. כמו כן גזי החממה הם לא ההשלכה העיקרית".

מיקי חיימוביץ, עיתונאית ומגישת "המערכת" שהשתתפה בדיון ציינה כי לפני כ-4 שנים היא קידמה בארץ את יוזמת "יום שני ללא בשר". לדבריה "הצלחנו בהרבה מקומות להכניס שינוי. אנחנו פועלים בעיקר בחדרי אוכל מוסדיים, עבדנו במשרד החוץ, גם במשרד המשפטים אנו מתחילים בנושא העדפת מנות צמחוניות. במסעדות המצב יותר טוב מבחינת אופציות צמחוניות. יש לפעול יותר בתחום החינוך, ולהכניס את נושא תזונה בת קיימא לתכנית הלימודים. בנוסף יש לפנות לגופים הגדולים כמו הצבא המשטרה, בהם עשרות אלפי עובדים שמבחינתם צעד כזה יהיה משמעותי".

ענת לוינגרט ממשרד החקלאות ציינה כי "יש לזכור כי שטח החקלאות בישראל הוא 20% משטחה של המדינה. אין אפשרות מבחינה פיזית לייצר ולספק את כל התזונה הנדרשת, ולכן אנו נשענים על חלבון מהחי".

בן ציון קבקוב, יזם חקלאות עירונית, ציין בדיון "ענף שיכול לתת פתרון נקרא ענף הירק. אנו מגדלים למעלה מ-25 זנים בו זמנית בחקלאות עירונית – חממה ראשונה מסוגה מוקמת בגג בניין בה אנו מגדלים. שיטה זו יכולה לפתור הרבה מהבעיות הנדונות. אנו יוצרים ענף תעסוקתי חדש".

דניאל אברהם מאיגוד לשכות המסחר ציין כי "הגיל הממוצע של החקלאים הוא 65 – אין דור המשך. זו תוצאה של מדיניות מכוונת של הממשלה שפוגעת בחקלאים במשך שני עשורים. על המדינה להתחיל להשקיע בחקלאי, אם לא האלטרנטיבה תהיה ייבוא, אך אזרחי מדינה לא יוכלו לעמוד בסכומים שיגבו מהם היבואנים".

יו"ר ועדת המשנה התייחסה להיעדרות נציגי משרד האוצר בדיון והקריאה את תגובתם כי "למשרד האוצר אין תרומה בנושא הנדון היות והנושאים לא תקציביים", על כך ציינה כהן פארן כי "הנושאים הם מאוד תקציביים. עניין זה מצביע על חוסר עשייה ממשלתי, בלתי נתפסת העובדה כי כאשר מדובר על נושא מורכב, משרד האוצר טוען שאין ראייה תקציבית. האתגר שלנו פה הוא להביא לכך שמשרד האוצר יבין את ההקשרים בין הדברים".

יו"ר ועדת המשנה סיכמה כי "הוועדה תצא בקריאה למשרדי הממשלה להקמת צוות בין-משרדי לנושא המזון, בעבר הייתה הצעה להקמת רשות מזון, יש לשקול זאת גם כעת".