בין הדירושת: ביטול ההזרמות אל התעלות הצדדיות, פעילות ניקיון תקופתיות והגברת בדיקות מעבדתיות של המים
תעלת הקינט. צילום: ד''ר אילן מלסטר, המשרד להגנת הסביבה
בעקות החמרה במצבה הסביבתי והבטיחותי של תעלת הקינט באילת הוציא השבוע המשרד להגנת הסביבה למפעלים באזור שורה חדשה של דרישות שאמורות להביא לשיפור במצב התעלה והמים המוזרמים אליה. תעלת הקינט הוקמה במקור כתעלת ניקוז לשטפונות וכיום היא משמשת כתעלת הזרמה למים עשירים במינרלים או מי פלט של גידול דגים ואצות ממפעלים לגידול דגים ואצות, ממכון התפלת המים של העיר אילת, וממפעל מלח הארץ שמפיק מלח מאידוי מי ים.
בהודעה שנשלחה השבוע למפעלים באזור מבהירה הועדה למתן היתרים להזרמה לים של המשרד להגנת הסביבה כי כיום תעלת הקינט מהווה מפגע סביבתי ובטיחותי משמעותי: מתרחש בה גידול מאסיבי של אצות, חלקן לא שייכות לאזור; הצטברויות האצות על פני המים מהוות מצע גידול לזבובונים; איזור מוצא הקינט, הן בקינט עצמה והן במי הים מלא אצות, חלקן מתות ונודף מהן ריח חריף של ריקבון; מוצא הקינט מלא דגים קטנים בצפיפות גדולה מאוד, גם הם כנראה ממינים לא מקומיים, מצב המהווה סיכון רבתי להתפתחות מחלות העלולות להתפשט לדגי מפרץ אילת ולדגי השוניות וכן להחדרה של מינים זרים למפרץ, המפל לאחר הגשר בקרבת המוצא גורם להתפתחות של מערבולות חזקות בשלולית המהוות סכנת חיים לילדים שעלולים ליפול למים ומי הים בקרבת המוצא הינם עכורים.
בעקבות שורת המפגעים החמיר השבוע המשרד את התנאים למפעלים המזרימים מים לקינט. מעתה עליהם להאריך את הצינורות מהמפעלים עד התעלה – וכך לבטל את ההזרמות אל התעלות הצדדיות של הקינט המהוות מקור לדגירת האצות; לבצע פעולות ניקיון בתעלה לפחות כל 3 חודשים; לבחון שיפור נוסף של איכויות המים המוזרמים לקינט; להגביר את הבדיקות המעבדתיות של המים הנשפכים לקינט וכן של המים בכניסה למפעלים; להתקין מערכת חיטוי למי פלט של מפעלי גידול דגים ואצות ועוד.
מדוע לא עושים שימוש באוזון בטיהור המים המועברים לתעלת הקינט?